משפט נתניהו נמשך: העוזרת לשעבר של ארנון מילצ'ן, הדס קליין, העידה היום (רביעי) בתיק 1000, הידוע גם כתיק המתנות, בו מואשם נתניהו בכך שקיבל מתנות עבורו (סיגרים) ועבור רעייתו שרה (שמפניות ותכשיטים) בעלות מצטברת של מאות אלפי שקלים. קליין חשפה בעדותה כי סיגרים רבים נותרו בבתיהם של פאקר ומילצ'ן. בהמשך הגיבה לעדותה של שרה נתניהו: "נתקפתי זעם ועלבון".
"ארנון לימד את פאקר שכשנוסעים לירושלים אי אפשר לבוא בידיים ריקות"
אביעד גליקמן מסביר: מדוע לנתניהו יש "סיבה רבה לדאגה"?
"סיפקה את הסחורה": גיא פלג מסכם את היום הראשון בעדות קליין
מקורבי נתניהו מסרו בתגובה: "עדותה של הדס קליין רצופה שקרים בוטים וסתירות שיופרכו בידי פרקליטי ראש הממשלה לשעבר נתניהו בחקירה הנגדית בשבוע הבא. האבסורד בהגשת כתב אישום נגד נתניהו על קבלת סיגרים מחבר שקנה אותם מכספו הפרטי, לעומת ההתעלמות מעשרות המיליונים של כספי משלם המיסים שהושקעו בביתו הפרטי של בנט ומאות אלפי השקלים שקיבלה ליהי לפיד בסיוע כספי עמותה שנתמכת בכספי ציבור - זועק לשמיים".
עדכונים שוטפים:
14:52: קליין: "באיזה שהוא שלב שגריר ישראל בוושינגטון רון דרמר הודיע לארנון שיאריכו לארנון בשנה ואז בעוד שנה ורק אחרי זה יאשרו לו לטווח ארוך. התשובה הזו לא סיפקה אותו. לא היה פגוע ממנו. מילצ'ן ביקש מנתניהו שיכיר בינו לבין ג'ון קרי והוא בטוח שיצליח לשכנע אותו מדוע כן צריך לתת לו. רון דרמר התקשר, אמר לו שהוא מארח את ארנון אצלו בליל הסדר ושהוא ישמח שיגיע אליו גם ושישים אותו לידו וינסה לדבר איתו. ארנון לא הסכים לעשות את זה".
"באיזה שהוא שלב אני מקבלת מספר עם המון אפסים ועל הקו ג'ון קרי. אמרתי לו שארנון ישן אבל אני אעיר אותו הוא אמר אין צורך זה המספר שלי שיתקשר אליו. ארנון והוא החלו לדבר הם נפגשו והם התיידדו מאוד. באיזה שהוא שלב, אוגוסט 2014 ארנון קיבל את הוויזה המיוחדת לעשר שנים. ב-2018 ארנון הגיש בקשה לתושב חוזר וכל הכספים שהוא מרוויח מהם מחו"ל הוא לא צריך לשלם עליהם מס בארץ וזה לעשר שנים. באיזה שהוא שלב ארנון אומר שיש בחוק הזה אפשרות להאריך את זה בעוד 10 שנים. זאת אומרת ל20 שנה".
"ארנון חשב על כך מראש למרות שרואי החשבון אמרו לו שיש זמן. הוא כבר ב-2015 התחיל לדאוג לזה. ארנון מתייעץ כתמיד עם זאב פלדמן ועו"ד פיני רובין שטיפל גם בבקשתו לתושב חוזר ובאיזה שהוא שלב ארנון פונה למר נתניהו ויאיר לפיד, שר האוצר דאז. ארנון ביקש להיפגש עם יאיר אינטימי אבל לפני כן דיבר עם נתניהו וביקש ממנו לבחון את הדבר הזה. ארנון לא נתן ללפיד מתנות. כשיאיר לפיד התמנה כשר אוצר ארנון אמר לי לשלוח לו פרחים הביתה. הדגמתי סידור יפה ויוסי הנהג לקח את הפרחים וכתב לו פתק ושלח לו והוא מתקשר אלי ואומר יאיר מסרב לקבל את הזר. ועדכנתי את ארנון שיאיר לא מוכן היה לקבל".
"ארנון נוסע לפגוש את יאיר בביתו ובדרך חזור יאיר מתקשר אומר שארנון שכח את האוזניות שלו והם יקרות מאוד וארנון אמר שישמור את זה ויאיר אמר אין כזה דבר תחזרו לקחת את האוזניות ואלו המתנות שלא נתנו ליאיר לפיד", הוסיפה.
14:40: קליין: הייתי אמורה לחזור לארץ לקבל את הוויזה והיו ציפורים במטוס וזה התעכב ביום.
חיכיתי שהשגרירות תפתח באתי וקיבלנו את הוויזה אבל כשפסעתי החוצה פתאום ורציתי לצלם אצלו וראיתי שזה רק לשנה. התקשרתי לו ואמרתי לו שזה רק לשנה ואז התחיל מחול שדים יותר גדול. זה היה שבר בשבילו".
תובע: "מה המשמעות שיש לו ויזה רק לשנה?".
קליין: "יש לו את הסטודיו שלו שם. החברה לא רשומה על שמו הוא לא משלם מיסים שם אני לא בדיוק יודעת איך זה עובד... הילדים שלו נמצאים שם, לומדים בבית ספר בלוס אנג'לס. והוא הרגיש שגם חייבים לעזור לו שלא יכול להיות שלא. ואז הוא באמת נדנד. בעיקר לנתניהו".
14:26: קליין: "מסתבר, שברגע שמגישים בקשה לוויזה, אז הנוכחית לא רלוונטית, וארנון היה אמור לטוס לדרום אמריקה ומשם לארה"ב. נתניהו אמר לי למה הוא כל כך דואג כל עוד הוא עשיר ובריא. הוא שאל גם איזה אזרחות הוא מחזיק, וארנון מאוד נעלב ואמר לי מה עד היום הוא לא יודע איזה אזרחות אני מחזיק? בשלב מסוים הוא כותב לשפירו אם הוא מחרים אותו כי הוא די נעלם. בהמשך, ארנון ממריא כי אין ברירה, ואז קיבלתי טלפון משפירו, ונאמר לי שהוויזה אושרה ושאגיע לאסוף אותה. אני חושבת שעברו בין שבוע וחצי לעשרה ימים. הוא היה ממש מאוד וגם אני שמחתי מאוד".
14:20: קליין: "נתניהו אומר שנבדוק ונעזור".
תובע: "למה הוא פונה לנתניהו?".
קליין: "זה דלת פתוחה שהייתה לו לראש ממשלת ישראל והוא גם מרגיש שצריכים לעזור לו".
14:18: תובע: "בהסכמת בית המשפט, אנחנו קופצים לנושא אחר. נחזור למתנות ביום שני. בואי נדבר רגע על נושא הוויזה של ארנון מילצ'ן תספרי לנו על הניסון שלו להאריך את הוויזה שלו לארה"ב".
קליין: "כידוע, מילצ'ן הוא אזרח ישראלי אשר מחזיק רק בדרכון ישראל. ריאיון שנתן בנובמבר 2013 לתוכנית עובדה, ובמהלכו דיבר על העשייה שלו לטובת מדינת ישראל, כלל דברים שכנראה עוררו קצת אי נוחות בצד האמריקאי. למחרת, קיבלנו ריקושטים של סידני פולק, כי הוא אמר שהוא גייס אותו לטובת משימות שהוא עשה לטובת מדינת ישראל. לארנון זה עשה תחושה לא טובה, שאולי הוא עיצבן מישהו שם. הוא הגיע ארצה ואמר לי אני רוצה להגיש את הבקשה להארכת הוויזה שלי ויזת עסקים. אמרתי לו שיש עוד שנה, אבל אמר לי שיש לו הרגשה לא טובה.
"אמנון פונה לגיל שפר אם יש לו מישהו לזרז את זה שם , ונתן טלפון של מישהו המצוי בעניין הזה. הגשנו את הבקשה וקבענו את הריאיון לקבלת הוויזה. כשארנון יוצא מהשגרירות הוא היה המום והלך אחרי ילדונת בת 18-19. אמר לי אני לא יודע, אני שם אני עומד מול הפקיד, ובשנייה שהוא לוחץ על הכפתור הוא אמר לו שהוא לא יכול לקבל את הוויזה, והוא יותר נסער. הוא ניסה להשיג את השגריר האמריקאי דאז דן שפירו, אך הוא לא ענה. לאחר מכן, הוא ביקש ממני להשיג את ראש הממשלה, שהיה עסוק. בסופו של דבר, נאמר לו ששפירו מגיע לפגישה אצל נתניהו, ואז החלה מסכת טלפונים נרגשת של ארנון, לכל מי שהוא חשב שיכל לעזור. דן שפירו ענה לנו באס.אמ.אס שהוא בודק ואז הוא נעלם לנו הוא לא רצה יותר מידי להגיב".
13:18: קליין: "קניתי לשרה תכשיט ב-2,000 דולר באישור נתניהו".
12:58: עו"ד חדד התנגד לעדות קליין ואמר כי "אין בדל של ראיה שקושרת בין האירוע הזה למודעות של נתניהו. היה ניתן לשאול אותו האם ידע על התכשיט (שלא נכלל בסופו של דבר בכתב האישום) שום דבר לא נעשה ועצרו את החקירה באמצע. כתב אישום זה הוא לא תוצר לוואי של ההליך הפלילי, הוא שמשרטט לנו את הגבולות, ולנסות לבוא ולפרוץ את הגבולות על תכשיט שהוא לא חלק מכתב האישום, והתקבלה החלטה על ידי היועמ"ש שלא לשים את התכשיט בכתב האישום".
הוא המשיך ותקף: "החובה הראשונה של המשטרה היא לגלות את האמת, ובכדי להגיע לאמת שוחטים את כל הדמויות הרלוונטיות. אין חיה כזאת שמאשימים נאשם בדברים שעשתה אשתו".
11:43: קליין: "פחדתי לדבר עם שרה, במהלך התקופה הזו היינו על חבל דק ולא ידענו מה לעשות. הייתה לה גם יום הולדת, ולא שלחתי לה מתנה. ארנון אמר לי 'אני לא יודע מה עשית לשרה, אבל חטפת פה קללות, את וג'יימס פאקר".
11:39: התובע שאל את קליין על דרישה משרה למשלוח, בתקופה שהיא כבר נחקרה בלהב 433 - מבלי שארנון ידע. כאמור, ארנון נחקר ב-1 בדצמבר 2016, וקליין נחקרה במשך כחודשיים לפני כן, כאשר ארנון לא ידע מכך.
התובע: "באוקטובר 2016 יש דרישה למשלוח".
קליין: "הייתי בזנזיבר באותו הזמן, והתקשרתי לעורך הדין שלי בועז בן צור כדי לעדכן ששרה רוצה משלוח ומה אנחנו עושים. אני צריכה להגיד ליונתן לעשות משהו, שאנחנו באמת מפחדים. למיטב זיכרוני אני חושבת ששלחנו".
11:35: קליין התייחסה לשיחת הצעקות עם שרה נתניהו: "סירבתי למשהו, היו צעקות והיא מאוד כעסה. שעתיים אחרי זה, נתניהו התקשר אלי ואמרתי לו אלה לא היו צעקות, אלא צרחות, ואני לא זוכרת שאני עובדת אצל אשתך. כתבתי מייל לארנון שאני עכשיו מוטרדת מאוד משיחה קשה שעברתי. אנחנו אומנם 30 שנה יחד, ויש אפשרות שאם הוא לא ידרוש הסבר והתנצלות על מה שקרה פה, אנחנו לא נעבוד יחד יותר. ארנון התקשר אלי ואמר 'אני איתך על כל דבר שתרצי, את רוצה ללכת למשטרה?'. אמרתי לו מה יש לי ללכת למשטרה על דבר כזה? בשיחה עם נתניהו הוא הסביר לי שלמעט דירה או משהו כזה - זה מותר ושלא נהיה קשים בעניין הזה. ארנון התקשר לשרה כשאני הייתי על הקו, ולה אמר שאני מאוד נפגעתי. היא אמרה שהיא לא כעסה עלי, אלא על ארנון על הסירוב, ושהיא מבקשת שאני אגיע להתנצל בפניה בערב".
תובע: "האם היה הקשר גם לסיגרים ולא רק לשמפניות?".
הדס: "בוודאי, אמרנו שלא מצאנו גם את הסיגרים ולא רק את השמפניות".
11:31: קליין: "באחת מהפעמים שרה מאוד צעקה עלי, והסברתי למר נתניהו ששרה מאוד צעקה עלי. הוא הסביר לי שהצעקות באות כי שוחטים אותה בתקשורת, ושאני אסביר לג'יימס וארנון שהוא בדק, וזה תקין, ושאנחנו לא צריכים להיות קשים מידי עם זה".
11:28: תובע: "האם היו שינויים מבניים שנדרשתם לעשות?".
קליין: "באחת הפעמים, הגברת נתניהו ביקשה לשנות את השער שלנו".
אלי שרה פנתה ואמרה שהיא מאוד תשמח שיפתחו את הגדר בין שתי הבתים. הבנתי שמשיקולי ביטחון זה לא יקרה, אבל גם לא חשבתי שזה נכון. פשוט הדבר נראה לי בקשה שאפשר להתעלם ממנה ולעבור הלאה".
תובע: "עבר לך בראש שתיחקרי על כך?".
קליין: "תמיד חששתי ודאגתי. כשחזרנו לתל אביב עם ג'יימס באוטובוס שאירגנו, הוא טס חזרה לענייניו, ובתחילת השבוע שמעתי בחדשות שלאודר תוחקר בלהב 433 על מתנות או משהו כזה בצאתו מהארץ. הייתה לנו קבוצת עבודה של יונתן, שני ואני, כחלק מהעבודה וכתבתי בצחוק ליונתן 'אתה הבא בתור יקחו גם אותך לתשאול'. למחרת היום קיבלתי טלפון מלהב 433, והייתי בטוח שיונתן מתבדח. ואמרתי לו יונתן תפסיק לעבוד עלי אבל זה לא היה יונתן ונסעתי לעדות. בהמשך גם הוא הלך. הגענו לאונייה של פאקר, שנינו מותשים ולא אמרנו מילה, זה עבר לנו כמובן בראש. הבנתי שזה משהו לא תקין, הייתי שמחה אם זה ייגמר, אבל יחד עם זאת - זו הייתה העבודה שלי".
11:25: התובע הציג את המשך ההודעות:
שני: "שמתי לה בשתי שקיות לא רואים כלום".
הדס: "רק לקשור פליז היא מתה מפחד".
שני: "חחח בצחוק".
השופט בר-עם: "ממה שרה מפחדת?".
קליין: "אמרתי לשרה שלא תהיה ברירה. אם היא רוצה שזה יהיה בזמנים שלה, היא צריכה לסמוך גם על שני, כי היא שם ואני לא תמיד שם והמעגל צריך להתרחב קצת".
עו"ד חדד התנגד: "היא לא זוכרת את הטקסט. אין לי טענות אליה הוא עושה את הכי טוב שהיא יכולה. יהיו לי טענות, אל תדאגי נבדוק את הכל".
קליין השיבה לעורך הדין חדד: "למה לאיים עלי?".
חדד: "עדים לא אמורים להעיד על פרשנות של טקסט היא לא זוכרת את הטקסט".
11:13: התובע הציג לקליין התכתבות שלה עם שני, אם הבית בביתו של פאקר:
הדס: "נגיד לשרה שיש ציוד בשבילה".
שני: "אוו הברוך. חבל שלא הבאנו גם קצת גפילטע".
הדס: "חחחח. שימי בשקית שחורה את ארבעת הבקבוקים ותסגרי את השקית ליד הדלת של המטבח בחוץ. היא תבוא לקחת. שמתי שם שקית
רק להכניס וקשור היטב שלא יראו כלום".
שני: "סגור".
עו"ד חדד התנגד לכך, ואמר: "מדובר בעדה מרצה שרוצה לרצות את הפרקליטות, ואינה זוכרת את ההתכתבות, לכן לא ניתן להסתמך עליה".
11:07: התובע: "היה מצב שקניתם ולא נתתם בגלל החקירות?".
קליין: "כמובן, נשאר מלאי. גם בבית של מילצ'ן וגם בבית של פאקר בקיסריה - הסיגרים נשארו והם עדיין שם".
10:59: קליין: "כשהיינו שם, ושרה הגיעה לקחת שמפניות או סיגרים, היא ביקשה ממני לשים אותם בשקיות אטומות. שני (אם הבית של פאקר) שמרה על דיסקרטיות, ועשתה את זה. הרחוב קטן ושקט, אבל אנשים רואים, אז קשרנו בשקיות".
10:54: קליין: "בתקופות מסוימות, מר נתניהו היה אצלנו בכל יום, שחה בבריכה ועישן. השפית שלנו היתה מכינה להם אוכל, ולפעמים פאקר היה מצטרף גם הוא. לא ארחיב על מצבו של פאקר, אבל מרבית התקופות שמרנו על פאקר מעצמו. שמרנו שלא ישתה אלכוהול. אבל הוא לא שתה שמפניות. הוא כן שתה יין לבן וגם וויסקי".
10:43: קליין: "בקיסריה (ביתו של ג'יימס פאקר) יש לנו קופסאות סיגרים סגורות שהיו עבור נתניהו. הייתה גם קופסה גדולה עם תפזורת של סיגרים. פאקר הגיע עם קבוצה גדולה. מאמן כושר, עוזרת ויועץ משפטי, קבוצה של חמישה אנשים בערך, ואף אחד מהם מעולם לא הדליק סיגר, וגם של פאקר. לא ראיתי שום אורח מהצוות שלו שעידן ועו"ד יוסי כהן (עורך הדין של משפחת נתניהו) שביקר כן עישן מתוך התפזורת".
קליין סיפרה על הפעמים ששרה הגיעה לביתו של פאקר בקיסריה עם מפתח, כשהוא לא היה בארץ, כדי לקחת סיגרים ושמפניות (הם גרו בבית לידו): "באחד הימים קיבלתי טלפון משרה נתניהו כשהמדף של הסיגרים היה קצת גבוה, והיא אפילו היתה צריכה לעלות על כיסא אז לקחנו סיגרים וגם שמפניות. לא רשמנו מה לקחו בתאריך, אבל היה שם היה מנגנון מאוד מסודר ומאורגן".
תובע: "האם ניתנו קופסאות סיגרים מפאקר למישהו אחר זולת נתניהו?".
קליין: "לא".
10:34: התובע: "המתנות נפסקו עם חקירתו של נתניהו ב-2017. נותרתם עם מלאים?".
קליין: "בבית ינאי נשארנו עם ארבעה קרטונים של שמפניות, סיגרים נשארו והם עדיין שם בין קופסה אחת או שתיים. השמפניות נשארו בבית, לכאורה יכולנו לקחת את זה. בתקופת הסגר הראשון, ארנון ביקש ממני לארח את בתו של עו"ד בועז בן צור, וכמובן שגם עו"ד בן צור עצמו ביקר אותה. יונתן אמר לי שהאורחים שתו את השמפניות. נתקפתי זעם ועלבון מעדותה של גברת נתניהו שטענה כאילו אני או יונתן אוחי העזנו לקחת. לי זה מאוד כואב. לכן אני רוצה לומר שהדברים שם נשתו לא על ידי יונתן או אני, והסיגרים עדיין שם".
10:22: התובע הציג מייל שקליין שלחה באפריל 2014 לשרה שוחט, מנהלת החשבונות של מילצ'ן, ובו קבלה על רכישת סיגרים בסך 13,500 שקלים שנעשתה מחשבונה הפרטי של הדס וביקשה על כך החזר.
10:08: קליין: "כל הסיגרים שניקנו בקבינט הועברו למר נתניהו בלבד, את זה אני אומרת בלב שקט וחד".
10:05: השופטת פרידמן פלדמן הקשתה: "צריך להבין על בסיס מה מה העדויות? על זיכרון? על חשבוניות? על מה?".
קליין: "גם על הזיכרון שלי ששילמתי במזומן, וגם בכרטיס אשראי שלי, וגם על החשבוניות שקיימות".
תובע: "סדרי הגודל שהערכת בחקירה נראים לך סבירים?" (42 אלף שקל בשנה)
קליין: "כן".
09:55: התובע: "תוכלי להעריך את הרכישה של הסיגרים בחנות הקבינט במשך שנה?".
קליין: "שתי קופסאות זה זה כ-5,200 שקל, אני חושבת שסביב ה-8,000 שקל בחודש רק לסיגרים".
השופט משה בר-עם: "אנחנו מדברים על מאה אלף שקלים בשנה?".
קליין: "היו חודשים שהיה פחות רכישות, אז הייתי מחשבת את זה כ-6,000 עד 8,000 שקל בחודש".
התובע: "מבקש לרענן את זיכרונה של העדה. בחקירה הציגו לך הערכה של אחרים שחשבת שהיא מוגזמת, ונתת את הערכה הבאה ב-29 בינואר 2018: ''6,000 שקל בחודש, וקנינו בקפיצות של חודש וחצי'. זה מוביל אותי ל-42 אלף בשנה, שהם 6,000 שקל כפול שבעה חודשים".
עו"ד עמית חדד התנגד: "כמה שורות לפני כן אומרת הדס קליין שזה יותר לכיוון 30 אלף שקלים בשנה".
תובע: "בחקירה דנו איתה על זה הרבה, וניסו להבין את הערכתה. בסופו של דבר, היא תיקנה והגיע למספר הזה".
קליין: "קשה לזכור דברים כאלה, ואני לא רוצה לגרום עוול לאף אחד. בחקירה הראשונה שלי אמרתי שמאוד נוח שיש חשבוניות, וכשהגשנו את הקלסרים תפסתי את הראש ואמרתי שלא שמתי לב אף פעם לגודל הרכישה".
9:28: התובע הציג ארבע חשבוניות של סיגרים ממרץ 2010, כאשר בכל אחת מהן מופיעים שישה מארזי סיגרים מסוג קוהיבה סיגלו 6. כל מארז כולל 25 סיגרים ועלותה של חבילה - 4,205 שקלים לאחת (16,820 בסך הכל). הוא ביקש את התייחסות קליין ושאל: "מדוע נקנו 100 סיגרים בתקופה קצרה?".
קליין: "אני הזמנתי את זה סמוך לחג הפסח, וארנון היה בפסח. הגיע ארצה שחקן הוליוודי, והרכבנו לו תוכנית שלמה של טיולים להכרת בארץ. בין היתר, המסלול כלל פגישה עם בני הזוג נתניהו. השחקן הזה לא עישן ולא מעשן, לכן הצטיידנו בכמות סיגרים מספקת, וכשבאו אלינו או שנסעו למר נתניהו, היינו נותנים שתי קופסאות (סיגרים)".
9:19: השופט בר-עם התייחס למארז השמפניה, אותו הזכירה קליין אתמול בעדותה, ושאל: "מי צריך את זה?".
קליין: "כמו שאמרתי אתמול, הייתה צריכה אישית של ארנון (מילצ'ן), אבל רוב הבקבוקים הועברו לבני הזוג נתניהו".