לא כל יום מגיע נשיא המעצמה הגדולה בעולם למדינת ישראל הקטנטונת שלנו. הביקור הנשיאותי הוא רגע חשוב בחיי האומה ותוצאותיו קובעות במידה רבה את עתיד כולנו. נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, צפוי לנחות ביום ד' (13.7) סביב השעה 15:25. שיא הביקור צפוי להיות פגישתו עם לפיד ביום ה' (14.7) בשעה 11:15 עפ"י התכנון. לזמנים אלו מציבים מפות אירוע אסטרולוגיות, והן מספרות על הביקור ותוצאותיו. במקביל בוחנים גם את מפות הלידה של הנשיא וראש-הממשלה, ועורכים מפת התאמה ביניהן. וכמובן מסקרן לבדוק מה קורה במפת מדינת ישראל.
על ההתאמה שלי לבן/ת-זוגי, קרא עוד>>>
גם הנשיא ביידן, וגם רה"מ לפיד, הם בני מזל עקרב. אבל אל תתפתו לחשוב שיש דבר כזה התאמה בין מזלות. כדי לבדוק עד כמה שניים מסתדרים, יש לבחון את כל ההורוסקופ שלהם לעומק, על כל מרכיביו הרבים. ראיתי כבר הרבה מפות התאמה בחיי, והתאמה טובה כמו שיש לביידן ולפיד, נדיר מאד למצוא. זה המזל שלנו. יש לישראל קארמה טובה ביחסיה עם ארה"ב. איכשהו יוצא שלרוב יש כימיה יוצאת-דופן בין מנהיגי ארה"ב וישראל בתקופות השונות. גם מפת ההתאמה של טראמפ ונתניהו הייתה מהטובות שניתן למצוא. מנהיגים עם גישה ואנרגיה דומה.
לפיד וביידן מדברים באותה השפה, ויש ביניהם חיבור אוטומטי וסימפטיה רבה. הם אמנם מייצגים צדדים פוליטיים קרובים בהשקפה, אבל החיבור ביניהם הוא הרבה מעבר לכך, הוא חזק וחם על-בסיס אישי. הם יודעים לעבוד יחד, ואף עשויים ליהנות סתם זה בחברת זה. יש חיבה, והיא מעוררת רצון טוב. הם משדרים על אותו גל, ולכן מבינים היטב זה את זה, ועם זאת מדובר בשני אנשים מאד ממולחים, שיודעים לעמוד על האינטרסים אותם הם מייצגים בצורה מניפולטיבית ומתחכמת.
לכל הפרטים על ביקור ג'ו ביידן בישראל>>>
שניהם יודעים לפעול לא גלוי, ושניהם אינם ותרנים. כל אחד מהם ירצה לקבוע את הדרך, והדרך בה משיגים זאת עשויה להיות סמויה. כלומר הם מסמנים מטרה, והולכים אליה ללא לאות בסבלנות רבה, בהתמדה, ועם נכונות לנצל הזדמנויות בצורות שונות תוך שמירה על גמישות. אבל הגמישות היא על הדרך, לא על המטרה. והמטרה קצת מקדשת את האמצעים, כשבכל מקרה לא מוותרים.
שניהם פוליטיקאים שסימנו את המטרה לעמוד בראש המדינה. לפיד הגיע לכך לאחר שנים ארוכות, ובזכות בריתות פוליטיות יצירתיות שבנה לאורך שנים בתחכום רב. ביידן הגיע לכך לאחר לא פחות מ-50 שנה בפוליטיקה האמריקאית, כשהוא מנצל הזדמנות של אווירת הטראמפיזם, ומשדר ממלכתיות של הפוליטיקאי המנוסה מהדור הישן כתשובה לצורכי הרגע. שניהם מאד אמביציוזיים, ושניהם לעולם לא מתייאשים.
על-כן הם לא יעשו חיים קלים זה לזה בנושאים שבמחלוקת. לא תהיה אידיליה למשל בנושא איראן. ביידן יבטיח לנו שארה"ב לעולם לא תיתן לאירן להיות גרעינית. אבל לפיד לא ימהר לקנות את זה. הוא ינסה ללחוץ על ביידן לפעול יותר נגד איראן, ולא בהכרח בדרכים ישירות. שניהם חזקים, נחושים, וזה קרב ראש בראש. אבל הקרב סמוי ורב-גוני. לכן יש להם השפעה מרסנת זה על זה. כל צד יודע ליצור מגבלות על השני.
אבל על רוב הנושאים הם מסכימים, והם ידגישו זאת. הם יספרו למצלמות שרב המשותף על המפריד, וזאת מבלי שיוותרו על עמדתם במה שמפריד. לפיד ירצה לשמור על עצמאותה של ישראל במאבק מול איראן, ביידן ירצה לחתור להסכם עם איראן. אבל הם ישתפו פעולה נהדר, ויקדמו נושאים שבהסכמה. הפגישה בין ביידן ללפיד תהיה חמה באופן מיוחד, והם יעשו זה לזה מחוות טקסיות ומילוליות מול המצלמה. בחדרי חדרים לפיד יידע להציע רעיונות טובים לביידן, כאלה שמתאימים לאישיותו. ביידן יידע להביא תוצאות תכלס עבור לפיד. לכן הם עשויים להגיע להסכמות כלשהן ביחס לאיראן, אפילו אם חלקיות. כל צד נותן משהו, ומרוויח משהו. יש להניח שללפיד יהיה מה לומר לביידן לקראת ביקורו בסעודיה, ואולי אפילו רעיון יצירתי או מתוחכם להתמודד עם הסעודים. מכאן שנראה התקדמות מסוימת ביחסים שבין ישראל לסעודיה.
אבל הדברים נעשים מתחת לשולחן, ויהיה קשה מאד לייצר תוצאות פומביות מאד דרמטיות. מצד שני אין דרמה שלילית גדולה בזמן הביקור, והוא יעבור בשלום. לשני העקרבים האלה זה בסדר, העיקר שהדרך מתקדמת בסבלנות והתמדה.
לפיד פועל בגישת "ההובלה של ביידן, הדרך שלי", ביידן פועל בגישת "speak softly, and carry a big stick" (דבר ברכות, והחזק מקל גדול). מכאן ימריא הנשיא האמריקאי לסעודיה. הביקור בסעודיה יהיה כבר הרבה יותר דרמטי לביידן. שם יותר קל לו מול יורש העצר הסעודי, והוא יגיע להישגים עבור ארצו, ויקבל מה שהוא רוצה. האינטרסים האמריקאים בסעודיה כמובן אינם רק הנורמליזציה עם ישראל, אלא כלכליים בראש וראשונה. הם יסכימו על נפט, נשק רב, וכסף גדול. מסעודיה ביידן חוזר מעודד בצורה יוצאת-דופן, וזה חשוב לו לקראת בחירות האמצע הקרובות בארה"ב.