"לא תאור את העם" (במדבר כ"ב, י"ב).

מניין כוחה של הקללה? לפני מאה שנה חשב המדע שבידיו המפתח לתעלומות הבריאה. התגליות התכופות סחררו את ראשיהם של המדענים, שהיו בטוחים כי העולם עומד רגע לפני פתרון כל סודות היקום.

מאז חלפו השנים והמדענים למדו פרק בענווה. כאותה מפלצת מן האגדות שעל כל ראש שכרתו צצו שבעה חדשים, כך ככל שהתקדמו בחקר נפלאות הבריאה והבינו את מורכבותם, הם ראו כמה רחוקים אנו מהבנתן.

על כל שאלה שהוסרה, צצו שתיים חדשות. אם בתחילה היה התא החי חידה ואחר כך הבחינו בחלקיו, כיום יודעים שתא יחיד (ובגופינו אלפי־מיליארדי תאים כאלה) מורכב יותר מאוניית מלחמה משוכללת. והסבירו המדענים שהתאים האנושיים הללו יש בהם רובוטים מולקולריים ותחנת כוח עצמאית וחדר מחשבים וחדר בקרה. ויש בהם מסילות וקרונות וחילוף חומרים ותקשורת בין תאית. פשוט פלאי תבל.

וכדברי המגיד ר' שלום וואלך: "כמה גדולים מעשי אלוקינו, ממערכות הכוכבים הענקיות המצויות באיזון כה מושלם של כוחות תאוצה ומשיכה, ועד לקוטנם ומזעריותם של התא והאטום".

בעבר, כשאנשי הרפואה טרם הבינו במה מועילים השקדים בגרון או התוספתן במעיים, היו כורתים אותם בזלזול וקלות דעת. כיום מבינים את תפקידם במערכת החיסונית. למדו המדענים שאין לזלזל בחלקי הבריאה עליה העיד הקב"ה: "וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד". הכל מושלם, ללא ייתור או חיסרון.

והקשר של הדברים לעיל עם פרשת השבוע: בפרשתנו מונע הקב"ה את בלעם מלקלל את העם, וה' לא זעם כל אותם ימים כדי שבלעם לא יצליח לקלל את עם ישראל בדיוק ברגעי זעמו.

ויש להבין. כיצד אותן קללות יכולות לפעול? כיצד העין הרעה של בלעם יכולה להזיק? אומר ר' שלום וואלך: "לא כל דבר יודעים אנחנו ולא כל מה שאנו יודעים אנו מבינים.

כותב החזון אי"ש (הרב אברהם ישעיהו קַרֶלִיץ, המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו – ומגדולי מנהיגי הציבור החרדי בארץ ישראל במאה ה־20): "מסודות הבריאה כי האדם במחשבתו הוא מניע גורמים נסתרים בעולם המעשה, ומחשבתו הקלה תוכל לשמש להרס וחורבן של עצמים מוצקים (חושן משפט ליקוטים, ס"ו)".

ובשעה שבני אדם מתבוננים בעיון ומתפעלים ממציאות מוצלחת, הם מעמידים מציאות זו בסכנה. איננו גאוותנים לומר שמבינים אנו את הדברים, אך איננו מתיימרים לומר שמה שאיננו מבינים לא קיים! העולם מורכב לאין שיעור ממה שאנו משערים. השגתינו בפלאי הבריאה היא כנקב מחט מול פתחו של אולם.

יש כוח עצום למחשבה וקל וחומר לדיבור. הרב נחמן מברסלב כותב: "דע שהמחשבה יש לה תוקף גדול ואם יתחזק במחשבתו (ויתמקד) על איזה דבר שבעולם, יוכל לפעול שכך יהיה".

ואם פעולת המחשבה כה חזקה וכוח הקללה יכול להזיק, הרי כוח הברכה בוודאי יכול לפעול לטובה. אך את הברכה וההצלחה יש להצניע, כי אין הברכה שרויה אלא בדבר הסמוי מן העין.