במבט לאחור, קשה לדמיין כיצד הייתה נראית המוזיקה בישראל ללא נועה קירל. עשרות להיטים, שיתופי פעולה מוצלחים וקהל בשלל גילאים, הפכו את קירל לאחת הדמויות הבולטות בעולם הפופ, ונראה שהיא רק בהתחלה. בחלק השני של התוכנית, בה אירח רז שכניק את קירל, שוחחו על עוד כמה מהשירים הבולטים לאורך הקריירה, מחירי ההצלחה, וקהל המעריצים הנאמן שכבר מחכה להופעתה בפארק הירקון ב־24 לאוגוסט.
על הצעות שקיבלה לשיתופי פעולה מסחריים, אמרה: "יכולתי לעשות פי 30 ממה שאני עושה, כסף אף פעם לא היה מה שהניע אותי, אם אני לא מתחברת למשהו אף פעם לא אפרסם אותו, גם לא אפרסם משהו חד פעמי. אני הרבה יותר אומרת לא מאשר כן, הקהל יודע מה אמיתי ומה לא. יכול להיות שכשאגדל יותר, זה משהו שיותר אחשוב עליו".
"יש תקופות שאני עוברת ימים מטורפים, וזה משהו לא פשוט להתמודד איתו", שיתפה בהשלכות הפרסום, "בסופו של דבר אני מבינה שאלו אנשים שמאוד אוהבים אותי, ואני אוהבת אותם בחזרה. אם אגיע וזה לא יהיה כך, אהיה מאוד עצובה. חשוב לי להיות נחמדה לכל אחד. קשה לי להגיד לא".
אחד השירים הזכורים ללא ספק מהקריירה המרשימה הוא 'יהלומים', שיצרה יחד עם ניצן קייקוב ורון ביטון. "זה קרה בזום בקורונה בשלט רחוק, בתהליך מאוד מהיר של כתיבה", שיתפה קירל. "השיר אמנם קצבי אך יש בו הרבה סיי, על יהלום שהוא כביכול החומר הכי חזק ונוצץ בטבע, אבל יש הרבה מתחת, קשה למצוא אותו, הוא נדיר. המילים מדברות על שני הצדדים באישיות שלי, בין נועה של היומיום לנועה שעל הבמה שצריכה להתמודד עם הכל".
לאורך השנים, הפכה נועה לדמות אהובה למדי גם על חברי הקהילה הגאה, זאת לאחר שהקדישה שני שירים לחגיגות הצבעוניות, שהצליחו להפוך בן רגע לסימן של מצעד הגאווה גם השנה וגם בשבוע הגאווה אשתקד. על "שלושה בנות" שביצעה עם הקומיקאית גיתית פישר וזכה להצלחה מסחררת, אמרה: "גיתית מצחיקה אותי כל פעם שאני שומעת אותה. האמת, זה שיר גאווה, אז מרשים לעצמנו יותר להשתטות, להיות מצחיקים, לא לקחת את עצמנו כל כך ברצינות".
גם ב"טרילילי טרללה" שביצעה עם אילן פלד, נהנתה לא פחות. "אמרתי שזה חלום שלי לעבוד איתו, מעריצה אותו ברמה מטורפת. היה לי כל כך, לא הפסקתי לצחוק". בתגובה לאלו המקטרגים על תמיכתה בקהילה, הבהירה: "תמיד יש ביקורת, כל הזדמנות שתהיה לי לשיר שיר גאווה אעשה זאת, לתת לקהילה בחזרה. אני מקשיבה לעצמי".
כיצד רואה נועה את הזמרות הצעירות לצדה, שהפכו לחלק חשוב מהמוזיקה הישראלית? לדבריה, "אני לא רואה את זה כתחרות, כל אחת מביאה את עצמה. כשהתחלתי, הייתי לבד. אני מרגיש תחושת שליחות שאחריי יגיעו עוד ושנפרגן אחת לשנייה. זה כל כך של פעם לקחת את זה לריבים על המקום שלנו, זה צריך להיות בדיוק ההיפך, שיהיו כמה שיותר. זה שפתחתי פתח זה כבוד בשבילי. לי היה קשה שפרצתי, ואני מרגישה שלהן יש יותר מקום, אני שמחה שזה כך".
פרויקט "אלבומי המופת" מפגיש בכל שבוע את העיתונאי רז שכניק עם גדולי המוזיקאים בישראל. יחד הם יוצאים למסע אל האלבומים שהיו סימני דרך בקריירה שלהם - ובפסקול הישראלי.