ממשלת ישראל החליטה כנראה להתנגש חזיתית עם רוסיה: אין דרך אחרת לתאר את ההשלכות של הצהרות לפיד נגד הנשיא פוטין והמלחמה באוקראינה. כעת נותר רק להדק חגורות ולהמתין לתוצאות, שניתן לדמיין אותן כהתנגשות בין מכונית קומפקטית ובין טנק. מה לדעתכם יעלה בגורל אותה מכונית ונוסעיה?

איני נמנע עם תומכי פוטין. המלחמה באוקראינה היא קונפליקט אכזרי. אך מדובר במלחמה בין מדינות כאשר לרוסיה יש מטרה ברורה: לטלטל את נקודת האיזון ביחסים הבינלאומיים לאחר שנים רבות שבהן המערב ונאט”ו פעלו ללא הפסקה לצרף עוד מדינות לחיקם תוך ערעור מעמדה של רוסיה. על פוטין הדבר לא היה מקובל.

המלחמה באוקראינה אינה על חבל דונבאס ולא על מחוזות בדלניים; זוהי מלחמה על מעמדה של רוסיה כמעצמה עולמית. ומלחמה כאמור לעולם תהיה אכזרית וטרגית. מדינת ישראל בהקשר הזה לא יכולה להרשות לעצמה להיכנס בין רוסיה וארצות הברית. המציאות שבה אנו נדרשים לפעול, על פי צו ערכינו הדמוקרטיים, תובעת התנהלות חכמה ולא מתריסה.

לא רק שרוסיה היא מעצמה, היא משחקת תפקיד משמעותי ביותר במזרח התיכון. עד כה השכילה מדינת ישראל לפעול באופן חכם במשוואה המורכבת הזו, להימנע מנזקים נוכח המלחמה בסוריה ועליית דאע”ש, תוך תיאום עם הרוסים של פעילות נגד איראן בחיץ הסורי.

ההבנות הללו סייעו ליציבות אזורית, מיתון ההסלמה, ומתן אפשרות לתמרון מרחבי בלתי מבוטל. כעת אנו מודיעים לרוסים שפעולותיהם אינן מקובלות עלינו, שהם מבצעים “פשעי מלחמה”, ואף מאיימים עליהם. איזה מנוף יש לישראל על הרוסים? מה נותן לנו, מדינה מהקטנות בעולם, התלויה לחלוטין במאזן הכוחות הבין־מעצמתי, אפשרות לאיים כך?

תארו לעצמכם מדינה, שהשפעתה הבינלאומית מזערית, היא משתייכת ערכית לעולם המערבי, והיא מחליטה להתריס נגד נשיא רוסיה. זה מה שעשתה אוקראינה, שנשיאה זלנסקי התנגש חזיתית בדוב הרוסי, תוך שהוא זוכה להערצה ברשתות החברתיות ונתפס כגיבור לאומי. אלא שאוקראינה נפגעת אנושות עד כה מצד רוסיה, כששליש מאזרחיה, מעל 15 מיליון, הפכו לפליטים.

נדמה שראש הממשלה לפיד מנצל את פעולות הרוסים כדי להעצים את מעמדו. אך התוצאות האפשריות להתנגשות חזיתית עם רוסיה הן הידרדרות בגבולות הצפון, מתן אור ירוק לאיראן ושלוחותיה ובמקביל פעולות אנטישמיות וסנקציות כלפי יהדות רוסיה. האסטרטגיה של ראש ממשלתנו מסוכנת ביותר. היא מעמידה את מדינת ישראל בעין הסערה. אין שום דבר טוב שיכול לצאת מכך עבור ישראל. אנו עשויים לספוג פגיעה בעוצמה גבוהה, ללא רווח במעמדנו הבינלאומי.

עמדה ערכית היא לגיטימית, סיוע הומניטרי הוא נכון, פעילות מאומצת למען יהודי רוסיה ואוקראינה מתחייבת, אולם התנגשות חזיתית עם מנהיגי מעצמות היא טעות מיסודה, שמצירה את מרחב התמרון הבינלאומי של ישראל, שגם כך אינו רחב מדי, מסכנת אותה ברמה האזורית בכלל והביטחונית בפרט, ומסלימה את המצב עד לכדי נקודת אל־חזור. 

הכותב הוא חוקר לענייני צבא וחברה וחבר בתנועת הביטחוניסטים