ב לפני ארבע שנים התגרשתי, וכיום שלושת ילדיי בגיל ההתבגרות. אני בפרק ב' של חיי עם בן זוג חדש ובחודש השמיני להריון. הילדים לקחו את הבשורה מאוד קשה, בעיקר בתי הבכורה. כיצד לנהוג?
"המצב מורכב, אבל ייתכן שהוא ישתנה כאשר התינוקת תצטרף למשפחה. זה יפתח את הלב של בתך. היא רואה את אביה במצב לא טוב וגם זה קשה לה, ויכול להיות שהיא אפילו מאשימה אותך בהידרדרות מצבו. את צריכה לבטוח בזמן, להיות אופטימית ולהיצמד להיגיון – היא טיפוס קשה, ובנוסף לזה גיל ההתבגרות קשה לא פחות. הדרכת הורים עשויה לסייע לך. את צריכה להראות לה שאת אוהבת אותה".
"בכל ערב כשהיא הולכת לישון, כנסי לחדר שלה, לטפי לה את הלחי ותגידי לה: 'לילה טוב מתוקה שלי', לא חשוב מה תהיה התגובה שלה, ואותו הדבר גם בבוקר. כשאתן בנפרד, תשאלי לשלומה בהודעות ואל תצפי לתגובה. בתך תלויה בך, את אמא שלה, היא יודעת את זה. בנוסף, בן זוגך הנוכחי חייב לשמור על הנימוסים מול בתך, גם אם היא לא מתייחסת אליו יפה. אתם צריכים לבחור את המלחמות שלכם מולה, יש דברים שכדאי לוותר עליהם. תגידי לה בכל יום שאת אוהבת אותה ותלווי את זה במגע פיזי. כך היא תאמין שאכפת לך ממנה, היא תחוש שוב אהובה. הקשר ביניכן ניתן לשיקום, אבל עם המון עבודה".
יש לי ילד מאוד פעיל ואנרגטי בן 4 וחצי. לאחרונה הוא החליט לא לשחק יותר בחדר, והוא לא מרשה גם לאחותו הקטנה להיכנס ולקחת את המשחקים שלו. לעתים הוא אף נוהג כלפיה באלימות. מה לעשות?
"קשה לדעת מה גרם לשינוי בהתנהגות של בנך, זה יכול להיות קשור לצורך בשליטה שהרים את הראש. הסיבה יכולה להיות התנהגות של הגננת או גורמים חיצוניים כמו קורונה, או אפילו קנאה באחותו הקטנה. השליטה יכולה לתת לו תחושה של שקט, ואנחנו, כהורים, יכולים להקל על הילדים ולדכא את הצורך הזה בכל מיני דרכים. אחת מהן היא לא לדבר על זה יותר מדי. תאמרי לו בנינוחות: 'אני רוצה שתדע שמהיום, ברגע שאחותך תרצה להיכנס לחדר ולקחת משהו - היא תלך ותיקח גם אם אתה לא מרשה".
"אצלנו בבית משחקים ואחר כך, כשמסיימים, מסדרים'. הפמפום והחזרתיות מזיקים במקרה הזה, ואין בהם צורך. אמרי לו את הדברים פעם אחת ואל תחזרי עליהם. חשוב להדגיש שאת לא מרשה כל שימוש באלימות. אל תדברי על זה שוב עם הילד, ופשוט תני למקום הזה, שבוער אצלו, לשכוך לאט־לאט. כדי להקל עליו, תוכלי להציע לו להוציא כמה משחקים לבחירתו מהחדר אל הסלון לפני שמגיע חבר הביתה. כך גם יוקל עליו האירוח של חבריו, וגם ייפתר לפחות חלק מהקושי שהוא חווה".
אני אמא לשתיים - בת 6 ובת 4 וחצי, ויש להן בעיה של דחיית סיפוקים, בעיקר לבת הגדולה. מאז ומתמיד אין לה סבלנות. ברגע שמבטיחים לה משחק מתנה, היא רוצה אותו כבר באותו הרגע. איך להתמודד איתה?
"אין קשר בין קניית מתנות לבין התנהגות הילדים, לטובה או לרעה. האימפולסיביות היא אחד הסממנים המצביעים על בעיות קשב. זה לא בשליטתה, לכן היא לא מסוגלת להתאפק. החלק הקשה עבורך הוא ההתעקשות שלה על קבלת המשחק. כאמא את לא יכולה להפסיק את ההתנהגות הזו. גם אם תגידי לה: 'אם לא תפסיקי, אני לא קונה', היא תהיה עוד יותר עצובה ואומללה, אבל עדיין לא תוכל להפסיק להזכיר לך את שהבטחת".
"יחד עם זאת, גם את לא מצליחה להתאפק וממשיכה לענות לבתך כשהיא דורשת. שתיכן מתנהגות באותה הדרך, אבל האחריות היא של ההורים. את, כאמא, רוצה לעזור לבתך ולייצר שינוי. הדרכת הורים תוכל לעזור לך להתמודד עם המצב. כאשר את נתקלת בסיטואציה שבה בתך מתעקשת על דבר מסוים, תסתכלי לה בעיניים, תלטפי אותה ותגידי לה: 'זה יקרה יותר מאוחר'. זאת צריכה להיות המנטרה שלך".