“הגענו לשפל שלא ראינו זה שנים רבות. אלפי כלבים ננטשו בתקופה האחרונה בארץ, מתוכם מאות באזור שלנו”, מתריע מנהל השירותים הווטרינריים גוש דן ד”ר משה רפלוביץ. “אנו בעיצומו של גל נטישות. כל הכלביות העירוניות והעמותות למען הכלבים מלאות עד אפס מקום”, הוא אומר.
נפגשנו במשרדי השירותים הווטרינריים בצומת מסובים. בעורף מבנה המשרדים הוקמו חצרות, וכלבים רבים הסתובבו בהן. “יש לנו כלבנים שמקפידים להוציא את הכלבים מהכלבייה לחצרות, כדי שיוכלו להסתובב. זה חשוב להם מאוד. 
“לכל אחד מהם מגיע אימוץ”, אומר ד”ר רפלוביץ. “אני וטרינר כבר הרבה שנים, ואני לא זוכר תקופה כזו של כזה עומס בשל נטישות. בחודשים האחרונים מצאנו באזור שלנו מאות כלבים נטושים. בכל שבוע מגיעים אלינו עשרות כלבים נטושים. יש גם תופעה של נטישת גורי כלבים”.
מה הסיבה להערכתך לנטישת גורים?
“עד גיל שלושה חודשים אין חובה לבצע חיסון והתקנת שבב, שיאפשר לאתר את הבעלים של הכלב. לעתים אחרי ההמלטות גורים ננטשים, כי לא ניתן לאתר את בעליהם. זה מאוד עצוב ומקומם”.
מה מצבם של הכלבים?
“לעתים אנחנו מטפלים בכלבים במצב מזעזע, חלקם רעבים ומיובשים, חלקם חולים וחלקם פצועים”.
איפה אתם מוצאים את הכלבים הנטושים?
“ברחובות, בגנים ציבוריים וגם בצדי הדרכים ובשטחים פתוחים, בקיבוצים ובמושבים”.
יכול להיות שזה קשור לזינוק החד במספר המשפחות היוצאות לחו”ל?
“יש אגדות על משפחות שנוסעות לנמל התעופה ובדרך נוטשות את הכלב. אני מעריך שכחלק מההיערכות לקראת נסיעה לחו”ל, יש משפחות שנוטשות את הכלב כמה ימים לפני יציאתן מהארץ”. 
לפני כשנתיים, בעת משבר הקורונה, רבים אימצו כלבים.
“משפחות רבות היו הרבה זמן בבית וביקשו לאמץ כלב. היו גם אנשים שאימצו כלב, כי בעת הסגרים מותר היה לצאת מהבית רק עם כלב. בתקופת הקורונה קשה היה למצוא כלבים לאימוץ, כי הכלביות התרוקנו. אבל מאז תום ההגבלות, אנחנו רואים תופעה גוברת והולכת של נטישת כלבים, כי אנשים כבר לא צריכים אותם, אז זורקים אותם לרחובות, משליכים אותם ללא רחמים. עצוב לראות את זה. אנשים שוכחים שכלב זו נשמה שנקשרת לבני אדם ולבית. כלב הוא בן משפחה נאמן”.
איך אתם מתמודדים על הגידול החד בנטישות?
“אנחנו שוכרים תאים עבור הכלבים בכלביות בערים אחרות ובפנסיונים, מעניקים טיפול רפואי ואוהב לכל כלב, ומגבירים את מבצעי האימוץ בשיתוף עמותות ומתנדבים”.
אתם מנסים לאתר את הבעלים שנטשו את כלביהם?
“בחלק מהמקרים, כלבים שננטשו לא סומנו, ובחלק אחר מהמקרים, אנשים שהכלבים שלהם כן היו מסומנים לא עונים לטלפונים כשאנחנו פונים אליהם. כשאנחנו מאתרים את בעלי הכלב, הוא מקבל קנס בסך 500 שקל על שוטטות של כלבו ברחוב. בנוסף, הוא ייאלץ לשלם גם עבור הוצאות הטיפול בכלבייה, לרבות טיפול רפואי, עד שהכלב ימצא בית חדש. זה יכול להגיע לעשרות אלפי שקלים. כבר הגשנו עשרות רבות של תביעות”.
אולי תצאו במבצע מיוחד לאימוץ, לנוכח תופעת נטישות הכלבים.
"בשיתוף עם העמותות אנחנו מגבירים את מבצעי האימוץ, אבל הכלבייה אינה מתרוקנת, כי מגיעים יותר ויותר כלבים נטושים. בכל שבוע מגיעים עשרות גורים. יש גידול במספר בעלי הכלבים, ואני שמח לראות משפחות וצעירים שמאמצים כלבים, אבל זה עדיין לא מספיק”.
מהו הפתרון?
“לקדם הצעת חוק, שניתן להרביע כלבים רק בהיתר. זה יצמצם משמעותית את ההמלטות”. 

כלבי הבר

ד”ר רפלוביץ מתריע על תופעה מדאיגה נוספת - כלבי בר שמגיעים לעיר מהאזור הפתוח שבין פארק אריאל שרון למקווה ישראל. “מדובר בשטח שאינו מצוי בשטח השיפוט של אף רשות”, הוא אומר. “אנחנו נתקלים לאחרונה במספר גדול של כלבי בר שמגיעים לעיר. הם לא גדלו בקרבת בני אדם ועלולים להיות תוקפנים כלפי אנשים, כלבים אחרים וחתולים”.
איך אתם מתמודדים עם התופעה?
“כלבי הבר מאוד חשדניים ולא נכנסים למלכודות. הם מתרבים ומחפשים אוכל. אנחנו במרוץ ללכוד אותם ולנסות לביית אותם, כדי שיוכלו למצוא בית”.
מי פועל בשטחים שמהם מגיעים כלבי הבר?
“דרשנו ממשרד החקלאות לאפשר לנו לתפוס את הכלבים בשטחים הפתוחים, כדי לעקר, לסרס וגם לחסן אותם. אבל משרד החקלאות מתנגד, כי על פי החוק הקיים, אסור לנו לתפוס כלב ולשחרר אותו לשטח פתוח. ח”כ שרן השכל הגישה הצעת תיקון לחוק, כדי שניתן יהיה לתפוס את הכלבים, לבצע את העיקור או הסירוס וגם לחסן אותם, ואז לשחרר אותם בחזרה. אני מקווה שבכנסת הבאה הצעת החוק תאושר”.
ד”ר רפלוביץ מתריע גם על תופעה של שחרור כלבים בגינות ציבוריות. “אפשר לשחרר כלבים רק בגינות כלבים, אבל לצערי ישנם בעלים שמשחררים את כלביהם בגנים ציבוריים, וזה עלול להפחיד מאוד אנשים אחרים, לגרום לתקיפות, להרס של הגנים ולהטלת אימה על האוכלוסייה המבקרת בהם”, הוא מסביר. “נגביר את פעולות האכיפה יחד עם הפיקוח העירוני והמשטרה, במידת הצורך, כדי לעצור את התופעה הזאת”.
אילו צעדי ענישה יש?
“קנס של 500 שקל לבעלים של כלב המשוטט ללא רצועה, ואם העבירה חוזרת על עצמה - גם העמדה לדין פלילי. נגלה אפס סובלנות. ניתן לשחרר כלבים רק בגינות הכלבים”.
כמה מתוך הכלבים באזור מחוסנים?
“כ-90%. האגרה השנתית אינה יקרה. אם הכלב מעוקר או מסורס, החיסון עולה 53.5 שקל. אם הכלב אינו מעוקר או מסורס - האגרה השנתית היא 380 שקל. זה נועד לעודד עיקור וסירוס של כלבים”.
מהי העלות של עיקור וסירוס?
“במרפאות פרטיות העלות יכולה להגיע לכאלף שקל. אנחנו בשירותים הווטרינריים מבצעים עיקור וסירוס בחינם, וזמני ההמתנה קצרים יחסית”.
מה עם חתולי הרחוב?
“אנחנו מבצעים כיום פעולות של עיקור וסירוס, והתוכנית היא להגביר אותן משמעותית”. 
לאחרונה גדל מספר התנים באזור.
“אנחנו רואים יותר תנים במרכזי הערים, כי יש יותר מזון זמין ופחות שטחי מחיה. במקום שבו תנים ימצאו אוכל שהושאר עבור חתולים – הם יאכלו אותו, זה עבורם סוג של מסעדה. כבר ראינו מקרים שתנים תקפו חתולים והרגו אותם. אנחנו מבקשים שלא להשאיר שאריות אוכל מחוץ לפחים, ושהפחים תמיד יישארו סגורים”.
בתקופת משבר הקורונה נטען שהתנים מגיעים לצפון רמת גן בגלל האיסור לקיים פיקניקים בפארק הירקון. למה הם מגיעים היום?
“באמת רואים שכאשר יש פיקניקים בסופי שבוע, יותר תנים מגיעים לגדות נחל הירקון, וכאשר אין פיקניקים - הם מגיעים לשכונות מרוחקות יותר. התנים מתרגלים, וכאשר יש להם מסעדה עם אוכל המיועד לחתולים או שאריות מזון, הם יחזרו אליה”.
הם מסוכנים לבני אדם?
“התן הוא חיה מוגנת, שלא אמורה להיות מסוכנת לבני אדם, אלא אם מרגילים אותו לאכול מהיד. כשזה לא קורה, התן בדרך כלל נמלט כשהוא מבחין בבני אדם”.