במידה ואת אישה, רוב הסיכויים שהמחזור החודשי השפיע על התפקוד היומיומי שלך בשלב זה או אחר לאורך החיים – אם לא בכל חודש מחדש. ואין בכך בושה, מעל ל-150 תסמיני מחזור וקדם וסת אובחנו בימינו – החל מקל ומעט מעצבן, ועד חמור ומתיש באופן מוחלט. זו הסיבה שיותר ויותר מדינות ומקומות עבודה החלו לנקוט במדיניות חופשת מחזור, המציעה חופש ייעודית עבור הימים האלו בחודש.
כבר במאה ה-19
המדיניות יושמה לראשונה בכמה מגזרי עבודה ברוסיה בתחילת המאה ה-19, אך לא שרדה הרבה והוסרה כבר ב-1927 כתוצאה מאפליה נגד עובדות.
זמן לא רב לאחר מכן, ב-1947 נכנס לתוקפו סעיף 68 בחוק תקני העבודה הקובע כי "אם אישה שעבודה במהלך הווסת תהיה קשה במיוחד עבורה ביקשה חופשה, המעסיק מחויב לתת לה ימי חופש". למרות זאת, החוק אינו מחייב את המעסיקים לספק חופשה בתשלום או תשלום נוסף במקרה כזה.
הבשורה התפשטה מסין למדינות אחרות באסיה, כך לדוגמה באינדונזיה נחקק בשנת 2003 סעיף מס' 13 בחוק העבודה – הקובע כי לנשים יש זכות ליומיים של חופשת מחזור בחודש. גם בדרום קוריאה, עובדות זכאיות לחופשת מחזור ומובטח להן שכר נוסף אם לא ינצלו את ימי החופשה המגיעים להם.
בטייוואן למשל, חוק השוויון בין המינים בתעסוקה מקנה לנשים שלושה ימי "חופשת מחזור" בשנה, לא כחלק מ-30 הימים המגיעים להן עבור חופשת מחלה. בזמביה באפריקה, נשים זכאיות ליום חופש מדי חודש החל משנת 2015, כחלק ממדיניות חופשת הווסת, ואף שלילת זכאות זו מעובדת יכולה להוביל לתביעת המעסיק.
התופעה מתפשטת
בחודש מאי האחרון אישר הקבינט בספרד הצעת חוק המעניקה לעובדות את הזכות לקחת חופשת מחלה בתשלום בימי הווסת. טיוטת החוק, בתמיכת ראש הממשלה פדרו סנצ'ס מהמפלגה הסוציאליסטית, קובעת כי עובדות יוכלו לקחת עד שלושה ימי חופש בחודש על חשבון המדינה.
"אנחנו מקדמים את הפמיניזם. נשים צריכות להיות מסוגלות להחליט בחופשיות על חייהן", כתב סאנצ'ס. ההחלטה כאמור, טרם אושרה באופן סופי וצפויה לעבור לדיון ציבורי לפני קריאה נוספת בקבינט והצבעה בפרלמנט. במידה ואכן תצלח את המסלול הזה, תהיה ספרד המדינה הראשונה באירופה שאישרה את החוק המדובר.
בין אפליה לשוויון
הצעה של הפרלמנט האיטלקי משנת 2017 עוררה ויכוח באירופה על האופן שבו הווסת משפיע על נשים בכוח העבודה. המתנגדים לכך רואים בחופשת המחזור כביקורת על יעילות עבודתן של נשים או כסקסיזם, ואילו התומכים משווים את ימי החופשה לתפקידה של חופשת לידה ואף רואים בכך מקדם שוויון בין המינים.
לויט וברנק-תבלריס כתבו במאמרם משנת 2020, כי חופשת מחזור עשויה להנציח סטריאוטיפים ולקדם תהליכים חברתיים. שכן יציאה לחופשה עשויה לדרוש לספר למנהלים גברים על משהו שהאישה מאמינה שהוא נושא אישי, דבר העלול להציג נשים כפחות מסוגלות מגברים ולכן עשוי להוביל לאפליה נוספת נגד נשים.
סגנית מזכיר "איגוד העובדים הכללי" בספרד, כריסטינה אנטואזנס, טענה כי "צריך להיזהר עם החלטה כזו, שיכולה להשפיע על היכולות של נשים להיכנס לשוק העבודה". מהצד השני, שרת השוויון הספרדית, אירן מונטרו, טענה שהחוק יביא לכך שספרד תהיה המדינה הראשונה באירופה שתדבר על מחזור כסוגיה רפואית מקובלת ותנטרל את הסטיגמה, הבושה והאשמה שנשים חשות בזמן הווסת.
בישראל טרם ניתנה התייחסות חוקתית לסוגיית חופשת המחזור, ונראה כי תקרת הזכוכית בנושא הזה טרם נפרצה, אם בכלל. ובעוד השאלה סביב אפליה מול שוויון תוסיף לרחף מעל למדיניות הזו – בינתיים, כנראה נסתפק באקמול במשרד.