פערי שכר מהגבוהים בעולם, זינוק בעזיבת מורים צעירים: הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, קובי בר נתן, פרסם היום (שני) את דו"ח הוצאות השכר במערכת החינוך לשנת הלימודים תשפ"א (2021-2020).
לא רק שכר: מדוע המורים שובתים ועל מה המחלוקת עם האוצר?
ההורים והתלמידים בתגובה לשביתות המורים: "חייבים להוביל שינוי רדיקלי במערכת החינוך"
מהדו"ח עולה כי מערכת החינוך הממשלתית כוללת כ-137,000 עובדי הוראה - גננות, מורים ומנהלים. השכר החודשי הממוצע למשרה מלאה הוא 13,971 שקלים, והשכר החודשי הממוצע לעובד הוראה עומד על 12,423 שקלים. עלות השכר של כלל עובדי ההוראה בחינוך הרשמי עמדה בשנת תשפ"א על כ-27 מיליארד שקלים, שהם 6.3% מתקציב מדינת ישראל.
פערי השכר: על פי הדו"ח עובדי הוראה צעירים מרוויחים כ-29% משכרם של עובדי הוראה ותיקים. פער משמעותי זה נובע משתי סיבות: הראשונה היא פערי שכר הבסיס שהם מהגבוהים בעולם, והשנייה היא שיעורי המשרה הנמוכים שמאפיינים משרה ממוצעת של מורה מתחיל. צירוף זה מביא לכך שהשכר לעובד בשנים הראשונות הוא נמוך מאוד ביחס למשק. בשנים האחרונות, פערי השכר במערכת החינוך הצטמצמו מעט, בהתאם למדיניות אגף השכר ובשיתוף ארגוני המורים. פערי השכר באים לידי ביטוי גם בתוספת השכר בגין מילוי תפקיד נוסף כגון רכזת שכבה או מחנכת, הוותיקים מביניהם מקבלים גמול הגדול עד פי 2.68 מבעלי תפקידים זהים בתחילת דרכם.
עזיבת מורים: בדו"ח מובאים לראשונה נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנוגע להפסקות עבודה של מורים בשנים תש"פ-תשפ"א. הנתונים מצביעים על גידול דרמטי בהפסקות העבודה (60%) בוותקים 5-2 לאורך שלוש השנים האחרונות. עם זאת, בממוצע, תופעת הפסקות העבודה של מורים היא יציבה לאורך העשור האחרון. נתון זה מחזק באופן משמעותי את הצורך בהשקעה במורים המתחילים.
מנתוני ה-OECD עולה כי שכר המורים דומה למקובל בעולם בהשוואה לעובדים דומים, והוא אינו נמוך בהשוואה בינלאומית. עוד עולה מנתוני הארגון כי מספר השעות שלומדים התלמידים בישראל ומספר ימי הלימודים - גבוהים בהשוואה ליתר המדינות בארגון.
מהדו"ח עולה כי התלמידים בישראל לומדים יותר ימים מכל המדינות באיחוד האירופי. על אף מספר ימי הלימודים הרב יחסית, פערי החופשות בין התלמידים לשאר המשק עומדים על 75 ימים, המהווים 30% מימי העבודה בשנה.
נתון נוסף שעולה מהדו"ח מתייחס לפערים המגדריים במערכת החינוך, ועל פיו הם מהנמוכים ביחס לכלל המשק ועומדים על 4%. כמו כן, הם מצטמצמים בהדרגה ובהתמדה. יחד עם זאת הפער המגדרי בא לידי ביטוי באיוש תפקידים בכירים: גברים מהווים פחות מ-15% מעובדי ההוראה, אך יותר מ-30% מהמנהלים.
קובי בר נתן, הממונה על השכר, אמר כי "דו"ח זה מפורסם ערב הסכם חדש עם המורים, שנועד לבנות את הבסיס לילדינו, דור העתיד. הנתונים העולים מן הדו"ח, בייחוד לגבי פערי השכר בין המורים הצעירים לוותיקים, והעזיבה הרבה בשנים הראשונות – מדגישים את הצורך בתגמול משמעותי של המורים הצעירים, במתן אפשרות לחוזים אישיים במקצועות מבוקשים ובהסכם שיצעיד קדימה את מערכת החינוך. אחריות גדולה מוטלת על כתפינו כאחראים על הקופה הציבורית ואנו חייבים לוודא שהשימוש בכספי הציבור יהפוך את מערכת החינוך לטובה ביותר. המחויבות שלנו היא לקדם הסכם טוב וראוי לתלמידים, להורים, למורים ולמנהלים".
מהסתדרות המורים נמסר בתגובה לפרסום הדו"ח כי "האוצר ממשיך עם המניפולציות שלו ומנסה לשטות בציבור. הדוח מלא במסקנות שגויות שמבוססות על נתונים חלקיים ולא מדויקים. לא סתם בחר האוצר שלא להתייחס ב'דוח המיוחד' למיקומה של ישראל ביחס למדינות ה-OECD בנושא מספר התלמידים בכיתה, שכר עובדי ההוראה ושעות הוראה פרונטליות. אנו מציעים לאוצר להשקיע את האנרגיה שלו בקידום אמיתי וכנה של המשא ומתן, זאת במקום לעסוק כל הזמן בספינים ובדוחות מניפולטיביים. כבר חודשים שאנו מתריעים ששנת הלימודים הקרובה לא תוכל להיפתח ללא הסכם שכר מיטבי לכלל עובדי ההוראה בשירות המדינה ולמרות זאת, פקידי האוצר ממשיכים לנהוג בהתנשאות ובבריונות כלפי הנשים החרוצות שמחזיקות את מערכת החינוך בחיים. אנו קוראים שוב לראש הממשלה, יאיר לפיד, להראות מנהיגות ולהתערב באופן אישי במשבר מערכת החינוך".