בשנים האחרונות, לצד עליית עידן הרשתות החברתיות וקבוצות הוואטסאפ ההמוניות, עלה בצורה משמעותית מספר התביעות העוסקות בפגיעה בעקבות פרסומים המהווים לשון הרע. בתביעות אלה לעיתים עולה השאלה האם הפרסום הפוגעני הוא בגדר חופש הביטוי או שמא מדובר ב"חופש השיסוי". נכון, אנחנו חיים במדינה דמוקרטית וניתן להביע דעה, אולם ישנו גבול בין דעה או ביקורת לגיטימית לבין פגיעה בשמו הטוב של האדם, ואת הגבול הזה מבקשת מערכת המשפט לשרטט. 

על מנת להגיש תביעת לשון הרע יש לעמוד בשני תנאים. ראשית, שמדובר בפרסום פוגעני הנכנס להגדרת "לשון הרע" בחוק איסור לשון הרע. התנאי השני הוא שמדובר בפרסום שהגיע לפחות לידיעתו של אדם אחד נוסף. ככל שהפרסום הפוגעני הגיע לידיעת יותר אנשים, כך גובה הפיצוי צפוי להיות גבוה יותר.

עורך הדין אדי בליטשטיין (צילום: מוטי דביר)
עורך הדין אדי בליטשטיין (צילום: מוטי דביר)

שינוי המגמה במערכת המשפט וההקפדה היתרה על שמו הטוב של האדם, נבעה מכך כי האפשרויות שלנו, האנשים בחברה, לפרסם ביקורות והכפשות, הפכו בלתי נגמרות, וכיום נעשות בקלות יתרה. בעבר היינו יכולים לפרסם בעיתונות, באמצעי התקשורת המסורתיים, ואילו כעת, נפתחו בפנינו אינסוף אפשרויות של קבוצות וואטסאפ, אינסטגרם, פייסבוק, טוויטר, וכן הלאה. 

מהרגע שבו אנחנו, כאנשים פרטיים, הפכנו למעשה לאמצעי תקשורת של ממש, הדרך שלנו לבקר אדם הפכה קלה ונגישה יותר, אך כך גם הדרך לפגוע בו ובמשלח ידו ולגרום לו לנזקים. 

אילו פיצויים ניתן לתבוע?
חוק איסור לשון הרע (סעיף 7א(ב)) קובע כי מי שנפגע מלשון הרע יכול לתבוע, ללא הוכחת נזק, פיצוי מקסימלי שנכון להיום עומד על קצת יותר מ-70 אלף ₪,בגין כל פרסום פוגעני. כלומר, ביהמ"ש יצטרך לבחון האם אכן מדובר בפרסום שהוא בגדר לשון הרע, אך כדי שבית המשפט יפסוק לטובת התובע פיצוי כספי הוא לא בהכרח יצטרך להוכיח שנגרם לו נזק כלשהו. יחד עם זאת, אם התובע יוכל להוכיח שנגרמו לו נזקים ממשיים בעקבות הפרסום הפוגעני, סכום הפיצוי יכול להיות לעיתים אף גבוה יותר.

מעבר לכך, סעיף 7א(ג) לחוק קובע כי במידה ותובע יוכיח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע (לדוגמה: כדי לגרום למעצר שווא, כדי לגרום לפיטורים ממקום העבודה), הוא יוכל לתבוע את כפל הפיצוי המקסימלי, שנכון להיום עומד על קצת יותר מ-140 אלף שקלים, בגין כל פרסום פוגעני, ללא הוכחת הנזק.

בפני הנפגעים עומדת האפשרות להגיש תביעה לפיצוי כספי וסעדים נוספים לאחד מבתי-המשפט, בהתאם לסכום הפיצוי הנדרש. כשסכום התביעה הוא עד 34 אלף שקל אפשר להגיש את התביעה לביהמ"ש לתביעות קטנות. עד סכום של 2.5 מיליון שקלים - תוגש התביעה לביהמ"ש השלום, וכאשר דורש הנפגע פיצוי שעולה על 2.5 מיליון שקלים - תוגש התביעה לביהמ"ש המחוזי. 

תביעת לשון הרע הקשורה ביחסי עובד מעביד – יש להגיש לבית הדין לעבודה. תביעת לשון הרע בין בני משפחה יש להגיש לרוב לבית המשפט לענייני משפחה (צריכים לבחון מהו בדיוק הקשר המשפחתי בין הצדדים).

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
ליצירת קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין שלחו וואטסאפ