המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות מפרסם השבוע את סקר הבריאות הלאומי הרביעי, שנערך בין השנים 2018־2020. על פי הנתונים, כשני שלישים מהמרואיינים לא עמדו בהמלצות משרד הבריאות לביצוע פעילות גופנית, כש־29.8% מהיהודים ו־26.3% מהערבים עמדו בהמלצות.
המלצות משרד הבריאות לביצוע פעילות גופנית הן לעסוק בפעילות זו בעצימות בינונית במשך לפחות 150 דקות מצטברות בשבוע או 75 דקות בשבוע בעצימות גבוהה. בנוסף, יש לבצע פעילויות לחיזוק שרירי הגוף לפחות פעמיים בשבוע. ההערכה היא כי היעדר פעילות גופנית הוא הגורם העיקרי לכ־23% ממקרי סרטן השד והמעי הגס, לכ־27% ממקרי הסוכרת ולכ־30% ממקרי מחלת לב כלילית. בנוסף, שיעור ההשמנה ועודף המשקל בישראל גבוה ביחס לעולם.
על פי הסקר, 56% מהאוכלוסייה הכללית בעלי עודף משקל. שיעור זה גבוה יותר בקרב ערבים (61.3%) בהשוואה ליהודים (54.8%). גברים ערבים הציגו את השיעור הגבוה ביותר (65.9%) של השמנה ועודף משקל. עוד עולה מהסקר כי שיעור ביצוע בדיקות לגילוי סרטן במעי הגס בקבוצת הגיל הזכאית לבדיקה (74־50) בשנה שקדמה לסקר עומד על 40% בלבד. שיעור זה היה גבוה יותר בקרב ערבים (50.1%) בהשוואה ליהודים (38%).
סרטן המעי הגס הוא הסרטן השני בשכיחותו בישראל. מקור רוב הגידולים הוא בפוליפ שפיר שהופך לממאיר. גילוי מוקדם של המחלה משפר באופן משמעותי את סיכויי ההחלמה וההישרדות ולכן ישנה חשיבות רבה לבדיקות לגילוי מוקדם של סרטן. על פי נתוני משרד הבריאות, בישראל מאובחנים מדי שנה כ־27 אלף אנשים עם סרטן חודרני. נפטרים מדי שנה כ־12 אלף אנשים ממחלת הסרטן ומשנת 1999 - סרטן הוא סיבת המוות הראשונה בשכיחותה באוכלוסייה.
לפי הסקר, אחד מכל חמישה ישראלים מעשן. שיעור העישון בקרב ערבים היה גבוה יותר (24.4%) בהשוואה ליהודים (19.1%). שיעור העישון הגבוה ביותר הוא בקרב גברים ערבים (38.2%), פי 1.7 בהשוואה לגברים יהודים (22.6%). הסקר בחן גם את הרגלי צריכת שירותי הבריאות בישראל. מגיפת הקורונה המחישה את החשיבות והיתרונות בשירותי רפואה מרחוק, שעשויים לחולל שינוי לטובה באיכות ובנגישות של שירותי בריאות המסופקים למבוטחים תחת הגברת היעילות והורדת העלויות למערכת הבריאות. על פי נתוני הסקר, השימוש בשירותי רפואה מרחוק היה גבוה יותר בקרב יהודים בהשוואה לערבים, כאשר 69.1% מהמרואיינים היהודים ו־44.5% מהמרואיינים הערבים נעזרו באינטרנט לקביעת תור לרופא או לבדיקה.
מנהלת המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות, פרופ' ליטל קינן־בוקר: "הסקר משמש לזיהוי מגמות, איתור מצבי בריאות מיוחדים ולהערכת הצלחת תוכניות התערבות וקידום בריאות. הוא מציג אומדן של שיעורי הימצאות מחלות ומצבים כרוניים על פי דיווח עצמי, ומסייע בהערכת השימוש בשירותי הבריאות ובחינת דפוסי התנהגויות בריאות".