הכתבה הינה טור דעה במסגרת שיתוף פעולה עם חברת אוביטר

הגינוי החברתי הרחב, ההסתייגות מהחזרתם של הכדורגלנים למעמדם המקצועי הקודם, נשען כולן על חוסר הכרת העובדות והחוק הרלוונטי, טוען עו״ד שקלאר. 

ראשית, גיל הבגירות המינית בישראל הוא 16 שנים. מגיל 16 מותרת כל נערה לכל אדם בכל גיל, ובלבד שהיחסים היו בהסכמה. 

זה שהמקטרגים מתייחסים לנערות בגיל 16 כאל ׳ילדות׳, נכון רק בעיני המתבונן. בצרפת גיל הבגירות המינית הוא 15. ענין זה הוא תלוי תרבות והתרבות שלנו היא שמרנית. 

אין מחלוקת עובדתית שהיחסים בין הקטינות לבין הכדורגלנים היו בהסכמה הדדית ומרצונן של הקטינות, אשר אף טרחו ורימו שוב ושוב את ׳אלילי הספורט׳ שלהן - בהצהירן על גיל 17.5 שנים - על מנת שיקרבו אותן לפיסגת האולימפוס. 

מחומר החקירה התברר שאצילי ומיכה שאלו שוב ושוב לגבי גילן של הקטינות ואלה התחזו לבגירות מינית בכל אימת שנשאלו על כך, ומכאן שאין לטעון לעצימת עיניים. 

אותה ׳אבקה׳ מפורסמת, שהיו אמורים לצרוך ביחד עם הקטינות, מעולם לא נצרכה, ולכן אין להתרעם כלל על עבירה שלא בוצעה, ונזנחה לכל היותר בשלב הרעיון הכללי. 

המחלוקת בדבר טיבה של אותה ׳אבקה׳, אם מדובר באבקה בריאותית, חלבון לספורטאים, או ׳אבקת אושר׳ כזאת או אחרת, אינה רלוונטית, כאשר אין ספק שלא נצרכו סמים כלל במפגש הלוהט. 

נשאר אם כן אלמנט הניצול. לכאורה ניצלו אלילי הספורט הידוענים נערות קטינות לצרכי מין. 

לטעמי, מדובר בגישה אנכרוניסטית וקורבנית שיש להפטר ממנה, ולו בהתחשב דוקא בכבוד האשה ובזכותה על גופה ובשוויון שבין המינים ובאוטונומיה של הרצון החופשי. נשאלת השאלה מי ניצל את מי?

זכותה של אשה בגירה מינית, מגיל 16, לשכב עם מי שהיא רוצה. צעירות מעריצות רוצות לשכב עם כוכבי רוק, כוכבי ספורט וידוענים מכל מין וסוג והתופעה ידועה ומוכרת בכל העולם. 

ככל שמדובר ברצון חופשי, הרי שטעמם של אחרים אינו רלוונטי. 

מוסר ומשפט כרוכים זה בזה. המשפט מכיל בתוכו את כללי המוסר הבסיסיים הניתנים להגדרה מדוייקת. כללי מוסר ערטילאיים הם סובייקטיביים וניתנים לפרשנות של טעם ושל ריח. כל אחד והעדפותיו. המוסר הינו גמיש. החוק הינו ברור. 

כל זמן שפעולותיו של אדם הינן חוקיות - אין לו על מה להתנצל. 

לכן, גישתם הקורבנית של אצילי ומיכה בחקירתם, היא גישה מובנת לדעתי. הם אכן הקורבנות של תרמית גיל זדונית של הקטינות מצד אחד, תרמית שסיבכה אותם בחקירה פלילית, ושל צביעות חברתית מצד שני, צביעות שבאה לידי ביטוי בזעקות על ערכים ומוסר, זעקות שנשענות על טעמם וערכיהם של הזועקים/ת בלבד ועל אינטרסים זרים. 

גם התנצלותם של אצילי ומיכה היא מן השפה אל החוץ, ונועדה להפיס את רצונם של זועקי המוסר והמצקצקים. 

אצילי ומיכה שילמו מחיר כבד ביותר על לא מאומה. 

הכתבה הינה במסגרת שיתוף פעולה עם חברת אוביטר, במידה ומצאתם טעות בכתבה מוזמנים לשלוח את התיקון למייל: [email protected] 
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).

הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
לביקור באתר של עו"ד יעקב שקלאר לחצו כאן