המאמץ לגייס כוכבים לבחירות הקרובות לא פסח על מגישת הטלוויזיה עדן הראל, שקיבלה במפתיע הצעה להצטרף למקום ריאלי ברשימת הבית היהודי, לפני שמפלגת הימין פנתה בהצעה דומה לאלי אוחנה, שהסכים להצטרף, אבל פרש כעבור שלושה ימים. הראל שקלה בכובד ראש את ההצעה המחמיאה, ערכה מספר פגישות אישיות עם אנשי הבית היהודי ועם השר נפתלי בנט, אך בסוף סירבה בנימוס.

״בפעם הראשונה שחייגו אלי אנשים מהבית היהודי והציעו לי להיפגש איתם, הייתי מופתעת, צחקתי, זה נשמע לי הזוי. לא הפסקתי להגיד 'מה? מה?', כאילו אני לא שומעת טוב״, משחזרת הראל, ״מה לי ולזה? ומאיפה זה בא פתאום באמצע החיים? באינסטינקט הראשוני שלי ישר סירבתי. דווקא עודד (מנשה, בעלה - מ״ל) אמר לי 'למה את תמיד אומרת ישר לא? תיפגשי, תקשיבי, מה את פוסלת?', אז תיאמתי איתם פגישה אצלנו בבית. אחר כך נערכה עוד פגישה שבסופה אמרתי להם, תודה, אבל לא תודה. הם בכל זאת הציעו שאפגש עם השר בנט והסכמתי. תיאמנו פגישה בביתו. ממש התרשמתי מהשר עצמו. במפגשים שלנו הוא נראה מלא בכריזמה סוחפת, באהבה טהורה למדינה וברצון אמיתי לשנות. הוא חדור מוטיבציה ואמביציה מאוד גדולה, שנובעת ממקום טהור שאוהב את עם ישראל באשר הוא״.
הפנייה של בנט מסגירה את עמדתך הפוליטית?
״אני לא מתכוונת לדבר על עמדותי הפוליטיות, אבל אני כן יכולה לומר שאני בעד רפורמת החינוך ששי פירון התחיל. הוא ייסד רפורמות מדהימות. אני רוצה לראות שינוי מהיסוד. הגיע הזמן שאנשים במדינה הזאת יוכלו לפרנס את משפחותיהם, ולא לקרוס תחת הנטל היומיומי ויוקר המחיה. אני רוצה שיהיה קל יותר לדור הצעיר לשרוד, ואני חולמת על שקט מצד כל השכנים שלנו מסביב. הפנייה של בנט הגיעה ממקום של אהבה. אני מכבדת את זה ששקלו להציע למישהי כמוני, שאין לה שום ניסיון פוליטי, לבוא ולהצטרף אליהם״.

אם כך, האם הפנייה שלו קשורה להיכרות שלך עם אשתו?
 ״לא נראה לי, למרות שאנחנו אכן מכירות. למדנו יחד בקבוצת לימוד, אבל אני לא חושבת שזה קשור. אני חושבת שהוא הגיע אלי מתוך הפן החברתי, כי הוא ידע שאני מתנדבת בכל מיני עמותות קטנות. מתוך זה הוא רצה לעניין אותי, דווקא מהפן החברתי ולא הפוליטי״.
ובכל זאת, שקלת.
 ״נכון, היו מספר פגישות והתלבטתי מאוד. ראיתי את עצמי כאחת שמתנדבת היום בעמותות קטנות, ואומנם עוזרת לילדים ואמהות חד־הוריות, אבל למעט מאוד מהם. המחשבה שיכולתי להרחיב את חלון העזרה שלי אם הייתי מצטרפת למפלגה, ולא לעזור נקודתית למספר מצומצם של משפחות נזקקות, אלא לעשות הכל בגדול, להשפיע בעוצמה רחבה, זאת הסיבה שלא פסלתי את הפנייה מיד. חשוב לי להשקיע בילדים, בדור הבא שלנו, אני מהמבוגרים כבר קצת התייאשתי".
אז מדוע סירבת בסוף להצעה?
 "סירבתי ממספר סיבות, אבל החשובה שבהן היא המשפחה. המחיר שמשלמת המשפחה על תפקיד פוליטי הוא גבוה מדי. רק ילדתי לפני שלושה חודשים, יש לי תינוקת טרייה בבית, ואני עדיין מניקה אותה, אז כרגע זה ממש לא הזמן המתאים, אני צריכה להתאפס קודם מהלידה".
כשאת אומרת ״כרגע זה לא הזמן״, את רומזת שתשקלי בעתיד כניסה לפוליטיקה?
 "הפנייה של בנט בהחלט פתחה לי אופציה שנמצאת אצלי עכשיו בראש, וייתכן שאולי בעתיד, הכל פתוח".


עדן הראל ועודד מנשה. צילום: יח"צ

צירים במטבח

אחרי שהתקרבה לדת והביאה לעולם חמישה ילדים, מצליחה הראל לנהל קריירה מפוארת לצד אמהות למופת. הפריצה הגדולה שלה התחילה בגיל 17, כשנבחרה להנחות בערוץ המוזיקה הבינלאומי mtv, משם ההצלחות וההישגים הגיעו במהרה. היא נגעה בכל התחומים בתעשיית הבידור, ממגישת תוכנית רדיו למנחת תוכניות טלוויזיה שונות, ובהן תוכנית הבוקר, תוכניות ראיונות ותוכניות ריאליטי, כמו אחת הראשונות בישראל, "פרויקט y". היא שימשה אף כפרזנטורית של חברות אופנה, כתבה טורי דעה וטעמה מעולם המשחק, כשהש-תתפה בסדרות "בסימן ונוס" ו"משמורת", ובסרט "רוטשילד 88". כעת הראל מככבת על המסכים בפריים טיים של ערוץ 2, בכל ראשון ושלישי בשעה 21:00, בתוכנית "מאסטר שף vip" של קשת, לצד חברתה איה קרמרמן, שלמה שרף, נועם טור, פנינה טורנה ועוד, הפעם כמתחרה מן השורה. "אני מאוד אוהבת לבשל", היא מסבירה את הבחירה, ״בגלל שאני גם עובדת וגם מגדלת חמישה ילדים, אין לי זמן לבלות הרבה במטבח, לכן למדתי לבשל באופן מתומצת ומרוכז, אני מעמידה סירים כל שלושה ימים. כל מי שלוהק לתוכנית יודע לבשל, ולבשל טוב, עברנו מבחנים קשים לפני שהתקבלנו".
מה לך ולריאליטי?
"'מאסטר שף' היא לא תוכנית ריאליטי קלאסית שעוסקת באינטריגות ומריבות, אלא במשהו טהור כמו בישול, והיה הרבה פרגון בין המתמודדים. זה גם יום צילום שמסתיים ובסופו אתה חוזר הביתה, לא כמו בתוכניות ריאליטי אחרות, שבהן אתה נסגר לתקופה ממושכת, מנותק מהסביבה שלך. חיפשתי חוויה שתצליח לרגש אותי, חשוב לאתגר את עצמנו, בעיקר בחיים המקצועיים. אני לא מתרגשת בקלות לצערי. מגיל 17 אני בתעשייה הזאת, עשיתי כמעט הכל. אני לא מתרגשת כבר מהנחיה, כי אני יודעת את העבודה, וזה בא לי בקלות. חיפשתי סוג של חוויה שונה. אני תכף בת 39 ואין לי אתגרים בתחום. דווקא הדליק אותי לעמוד בסיטואציה אחרת, ו'מאסטר שף' סיפקה לי את הריגוש החסר".
היית בעברך צמחונית.
 "הייתי צמחונית בגיל 19, כשגרתי בלונדון והנחיתי ב-MTV. לא הייתי יכולה להכיל את הבשר בתוך הגוף. בלונדון של אז, זה היה הרבה יותר מקובל מאצלנו. היום הצמחונות היא כבר דבר טבעי גם בארץ, ואני מברכת על כך. אומנם אני לא צמחונית כרגע, אבל אוכלת בשר במינון נמוך. יש לי המון מה להגיד על תעשיית הבשר וההתמכרות שלנו לחלבון מן החי, ולא דברים טובים, אבל חמש שנים של צמחונות הגיעו לסיומן בהריון הראשון שלי. הרגשתי שאני ממש חייבת לאכול בשר״.
הצילומים ל״מאסטר שף״ נערכו לפני יותר משנתיים, כשהיית בחודש השמיני, בהריון הרביעי שלך, זה היה קשה?
 "מהזמן שצולמה התוכנית ועד ששודרה נוספו לי עוד שני ילדים. זה היה מאוד קשה, כי באותה תקופה הייתה לי תוכנית טלוויזיה עם עודד, "טובים השניים", בערוץ 24. כל יום הייתי מצלמת את התוכנית, והיו ימים שהצ-טלמתי ל'מאסטר שף'. פיזית, זה היה לי לא קל. בהפקה של התוכנית התחשבו בי בגלל ההריון ונתנו לי הפסקות, וחדר עם מיטה, אבל כשהייתה משימה, אז הייתה משימה וכולם היו שווים. באיזשהו שלב נורא נלחצתי, כי התחילו לי צירים מהלחץ והעמידה הממושכת, וחשבתי שאולי כדאי לפרוש, אבל אם פרשתי או לא, תראו בתוכנית״.
ודאי היו לך הנחות מהשופטים, בכל זאת כולכם מכירים מהתעשייה?
 "אני וחיים (כהן) הנחינו ביחד, מיכל אנסקי הייתה בחתונה שלי, כשעוד הייתה בזוגיות עם ליאור מילר, אכלתי המון פעמים במסעדות של רושפלד, והייתי בבית של אייל שני, כשעבדתי עם בת הזוג שלו מירי על טקסטים. עם כולם הייתה לי אינטראקציה לפני התוכנית, אבל אנחנו אנשים מקצועיים שמגיעים לעשות את העבודה, ויש פורמט, ואתה מתנהל על פי החוקים שלו. אין שום הנחות לאף מתמודד".

הגוף מפורק
 
הראל עוד לא ציינה 39 שנות קיום, והיא כבר אמא מסורה לחמישה ילדים - נועם בן ה-12, אוריה בן ה-7, ישי בן ה-4, אביגיל בת השנתיים ותמרי בת ה-3 חודשים. היא מצליחה לתחזק במקביל לאמהות במשרה מלאה, גם את הקריירה, וזה נראה כמעט בלתי סביר, בעיקר כי היא יושבת מולי בזמן הראיון ועושה עשרות דברים במקביל. היא מניקה את תמרי הקטנה, כשהיא מסיימת, היא מוציאה מסרגה וצמר וסורגת להנאתה. אין לה שנייה של מנוח. "אני סורגת מגיל 12, זה מרגיע אותי. אני כל הזמן חייבת לעשות משהו", היא אומרת.
 
מאיפה מגיע הרצון למשפחה כה גדולה?
 "זה קשור לעובדה שהייתי ילדת פנימייה. לכל מי שגדל בפנימייה, יש את הרצון לתקן את הבית שבו הוא גדל, ולמלא את כל מה שהיה חסר לו. אנחנו רוצים לתקן את הטעויות שההורים שלנו עשו. תמיד היה לי ברור שאני רוצה משפחה גדולה. זה בא ממקום מאוד עמוק. ההורים שלי התגרשו כשהייתי ממש קטנה, ואמא שלי כלכלית לא הייתה יכולת להחזיק אותנו בבית. אז כולנו הלכנו לפנימייה. אחי לפנימייה צבאית, ואני ואחותי היינו בהדסים. רציתי לעשות משהו שונה מאיך שאני גדלתי. לייצר בית גדול שהוא חם ומתפקד".
 מאס
איך אפשר לשלב בין קריירה לבין אמהות לחמישה ילדים קטנים?
 "זה קשה. לפעמים אני מוצאת את עצמי מתרסקת במיטה בשעה 21:00, ולפעמים מאבדים סבלנות, אבל למזלי יש לי בעל מהמם שחולק איתי את כל המטלות של הבית. אנחנו קמים ב־6:30 בבוקר, מכינים את כולם למסגרות, יושבים קצת ביחד, אוכלים, שותים קפה אם מספיקים. אביגיל ותמרי עדיין בבית, אביגיל אומנם כבר בת שנתיים, אבל אני לא ממהרת לשלוח אותה לגן, רוצה עוד ליהנות ממנה בבית. אני אוהבת את הילדים, נהנית מהאמהות ויש לי גם עזרה מההורים ומטפלת מקסימה שמגיעה לעזור לי. למזלי, גם המקצוע מאפשר לי לנהל קריירה במקביל. אף מקצוע אחר לא היה מאפשר לי את זה, וזאת מתנה נהדרת שאני מודה עליה בכל יום".
 
את הלידות האחרונות עברת בלי אפידורל מתוך החלטה.
 "בלי אפידורל זאת חוויה שונה לגמרי. בלידה הראשונה שלי הייתי עם אפידורל. אומרים לך ללחוץ ואת לא מרגישה כלום. בשתי הלידות שאחרי, ללא אפידורל, הרגשתי שותפה פעילה בתהליך הלידה. דווקא ברביעית, אחרי שעות ארוכות בחדר לידה, הרגשתי שאני לא יכולה יותר ולקחתי אפידורל. תמרי המתוקה הגיחה בתוך שעה ורבע במחלקת הלידה הטבעית בבית החולים לניאדו, וארבע שעות אחרי הייתי כבר בבית. אני תמיד בורחת מהר אחרי לידות, זה עוד יתרון בללדת בלי אפידורל, אפשר ללכת הביתה".
 
בקיצור, את אמא למופת.
 "ממש לא, אני רחוקה מלהיות אמא למופת. יש עוד המון דברים שהייתי רוצה לשנות ולעבוד עליהם. בתוך האמהות שלי אני כל הזמן עובדת על עצמי, ואני רואה את המקומות לשיפור. הילדים לא בחרו להיוולד לארבעה אחים, ולא ייתכן שאני לעתים חוזרת מהעבודה קצרת רוח, או עייפה כי הנקתי כל הלילה. שלושה בנים זה הרבה רעש ואני כועסת עליהם. מה הם אשמים? הם בסך הכל ילדים. על זה אני עובדת. על השקט והשלווה, על הסבלנות והאיפוק, וזה כל כך קשה״.
 
את מתכננת להביא לעולם עוד ילד?
 "כרגע אני לא יכולה לדמיין עוד ילדים. לא עבר הרבה זמן מהלידה האחרונה שלי, והגוף שלי מפורק. הלכו לי הגב והצוואר. כנראה שזהו, פה סיימתי. אני צריכה להיות ריאלית ומציאותית, אבל מי יודע?".
 
איך מסתדרים כלכלית עם חמישה ילדים, והעובדה ששני ההורים במקצוע לא יציב?
 "צריך לדעת להתנהל נכון מבחינה כלכלית בחיים. אין ספק שהייתי רוצה חיים יותר מפנקים, עם חופשות בחו"ל, אבל צריך לעשות ויתורים. אתה שם על המשקל מה חשוב יותר בעיניך ומה חשוב פחות. אני הסתדרתי נהדר בחיים, נלחמתי לבד והצליח לי. חשוב להעביר לילדים עוצמה וחוזקה פנימית, וללמד אותם לדעת להתמודד עם החיים לבד. אני לא חושבת שאנחנו צריכים לתת בית לכל ילד. אני מעדיפה לייצר משפחה שמחה, אוהבת וגדולה, ולוותר על עוד חופשה זמנית. כסף לא עוצר מבעדי להביא יותר ילדים לעולם, אז מצטמצמים בדברים פחות חשובים, וחוץ מזה כל ילד מביא איתו את כיכר הלחם שלו״.


"אני רחוקה מלהיות אמא למופת". עדן הראל ומשפחה. צילום: יח"צ



מתייעצת עם הרב
 
במקביל למשפחה המורחבת, מתקרבים בשנים האחרונות עדן ובעלה עודד מנשה לדת. "תמיד הייתי בחיפוש רוחני״, היא אומרת, "נסעתי להודו והייתי נזירה טיבטית במשך שנה, חייתי במנזר. כל החיים שלי הייתי בחיפוש אחר תשובות ואחר הרוח.
 
"ההתקרבות שלנו לדת התחילה כשהתחתנו בשנת 2007 וחיפשנו רב לחתונה", נזכרת הראל, "הגענו לרב בדרך נס. הלכנו לקנות בית בזיכרון יעקב ועורך הדין שטיפל בנו היה דתי. במשרד שלו הייתה תמונה של הרב שיינברגר. הכל כבר היה מוכן לחתונה - שמלה, אולם ותפריט - חוץ מרב שיחתן אותנו, כי לעודד היה חשוב להשיג רב שנקי מהצגות. ברגע שראינו את התמונה של הרב, רצינו אותו. עורך הדין צחק ואמר שאין סיכוי. זה רק אתגר יותר את עודד. הרב שיינברגר גר בירושלים ליד הכותל. איש פשוט מדהים, צדיק אמיתי, לא איש רגיל שאפשר להתייחס אליו במונחים של בן אדם. השגנו את הטלפון שלו וקבענו איתו פגישה. אני זוכרת שהיה חורף וקר, והיה ממש מסובך להגיע אליו. הסתבכנו בדרך, איחרנו וחנינו על עמוד. עלינו שתי קומות, נכנסנו לדירה פשוטה וצנועה ופגשנו רב זקן, אך מאיר פנים. אני לא אשכח את הרגע הזה שבו ראינו אותו, התגובה שלנו הייתה כלימה ובושה, ממקום של צניעות. אני התחבאתי מאחורי עודד, כי הרגשתי שאני שקופה בעיני הרב, שהוא רואה דרכי. הוא הסכים לחתן אותנו וסיפר לנו על התלמיד שלו הרב יובל הכהן אשרוב. בנקודה הזאת השתנו חיינו, ואנחנו לומדים אצלו אחת לשבוע במשך שמונה שנים, ועם הרב שיינברגר מתייעצים בדברים חשובים. יש אנשים שזה נראה להם מוזר שמישהו אחר מחליט בשבילנו, אבל כשאתה מאמין שהצדיק רואה את התמונה ממקום יותר גבוה, אתה סומך עליו".
 
איך מתבטאת הקרבה שלך לדת בחיי היומיום?
 "אנחנו שומרים שבת, הולכים לבית הכנסת, אוכלים כשר. מבחינת צניעות, אני לא אלך חשופה, כי אני לא רואה שום עניין להסתובב ככה, כשאני אמא או אישה בת 39, אבל אני לא לובשת רק חצאיות. אני לא מצטערת על הקעקועים שעשיתי לפני, ולא על שום דבר. כל פסיק שעברתי בחיים הוא מדויק ונכון לי. זה נראה לי דבילי להצטער. היום, כמובן, שלא הייתי עושה קעקוע. הילדים שלי לומדים במסגרות פרטיות, בבית ספר ובגן יהודיים בכפר הירוק, סוג של חינוך ממלכתי-דתי, אבל לא חייבים, ילד שרוצה יכול להתפלל".
 
להראל, שמסיימת בקרוב את חופשת הלידה, יש כבר לו"ז צפוף. "אני חוזרת אוטוטו לתוכנית היומית שלי ושל עודד בערוץ 20, אני מעורבת בקמפיין שקורא לנשים ללכת להצביע. ידעת שבבחירות הקודמות מיליון נשים לא הצביעו? 20% יותר מכמות הגברים שלא הצביעה. נשים לא מאמינות שהן עשויות להשפיע בתחום המדיני. אנשים איבדו את האמון שלהם בממשלה, ואני מאוד מקווה שבבחירות הקרובות זה ישתנה. חשוב שנשים לא יהיו יותר פסיביות וילכו להצביע, אם הן רוצות שינוי".
 
ושוב אנחנו חוזרים לאפשרות של עתיד פוליטי.
 "את מתעסקת עם העתיד. כאמא לתינוקת אני מקסימום מתכננת איך אני גונבת שנת צהריים בלי שאקום וכל הבית יתפרק".