לקראת כניסת השבת, להלן זמני הכניסה והיציאה של יום המנוחה ברחבי הארץ:
הרב ישראל מאיר זינגרביץ' על פרשת צו - שבת הגדול
שבת זו נקראת "שבת הגדול", ובה דורשים בהלכות החג. אחד ההסברים לשם הוא כי בהפטרה קוראים אנו מספר מלאכי (ג, כג): "הנה אנוכי שולח לכם את אליהו לפני בא יום ה' הגדול".
מדוע נקרא החודש הזה חודש ניסן? לכאורה על שם הנסים שאירעו בו. אך אם כן, למה לא נקרא החודש "נס" או "נסים"? הרב שלמה לוינשטיין מביא בספרו על ההגדה שאלה זו בשם האדמו"ר מבוהוש, וגם את תשובתו.
על הפסוק האומר כי התורה "לא מעבר לים היא" (דברים ל, יב־יג), הסביר רש"י כי התורה "לא נמצאת אצל הסוחרים ואצל התגרנים". ולכאורה קשה עם ההסבר הזה, שהרי מצאנו תלמידי חכמים גדולים שגם עסקו במסחר למחייתם ונסעו לירידים (עמם נמנה בין היתר מהדור האחרון הרבי מטשיבין, רבי דב בריש וידנפלד זצ"ל, שהעדיף לעסוק במסחר ורק כשירד מנכסיו התמנה לרבה של העיר טשיבין).
מהי, אם כן, כוונת חז"ל באומרם שהתורה "לא תימצא לא בסוחרים ולא בתגרנים"? יש פסוק (שמות כג, ה) שבו כתוב: "כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו". כלומר, מחויב אתה לסייע לשונאך לפרוק ולטעון. אבל הסבירו חכמים (בבא מציעא לג, א) שכל זה בתנאי שהחמור רובץ. אבל אם הוא רבצן, פטורים מלעזור.
במילה "רובץ" הכוונה היא שזהו דבר שאירע באופן חד־פעמי. רבצן, לעומת זאת, הוא חמור שכבר הזקין ואין בו כוח. במצב כזה אין מצווה לעזור לבעליו, אלא אומרים לו להחליף חמור.
ומדויקים דברי רש"י "שלא תמצא את התורה אצל סחרנים". ולא כתב "אצל סוחרים", כי אכן סוחר יכול להיות תלמיד חכם. כי הוא עושה את מלאכתו ארעי ותורתו קבע, ושני הדברים מתקיימים בידיו. אבל "סחרן" הוא יהודי ששקוע כולו במסחרו. כשהוא אוכל הוא סוחר, כשהוא שותה הוא סוחר, כשהוא ישן הוא חולם על המסחר. הוא כל הזמן סוחר. אצל אחד כזה לא תמצא תורה.
לכן אנו אומרים ביום כיפור: "כי אתה סלחן לישראל ומחלן לשבטי ישורון בכל דור ודור". אין סליחתו דבר חד־פעמי אלא הוא מחלן תמיד. ולכן הכינוי "למדן" הוא לאו דווקא מי שיודע ללמוד טוב, אלא מי שלומד כל הזמן.
כך מסביר האדמו"ר מבוהוש: חודש ניסן אינו חודש שנעשה בו נס באופן חד־פעמי, אלא זהו חודש שנעשו בו הרבה נסים שבו נגאלו אבותינו ובו עתידים אנו להיגאל, והרבה ישועות עוד ייעשו בו. לכן איננו נקרא חודש נסים אלא חודש ניסן, כי הנסים ממשיכים להתרחש בו בכל עת עד לבוא הגואל בב"א.