לקראת תחילת שנת הלימודים, הורים רבים רוצים לדעת מה הם יכולים לעשות כדי שהאחד בספטמבר יעבור על ילדיהם בקלות, וכך גם הימים שיבואו אחריו.

בכל זאת התחלה

קודם כל נזכור שמבחינת הילדים, כל שנה זו התחלה חדשה, גם אם זו אותה מורה או מסגרת. בכל שנה הילדים עצמם שונים ממי שהיו כשהתחילו את שנת הלימודים הקודמת. הם צברו חוויות, התמודדו עפ פחדים ישנים, אך גם צברו חששות חדשים. גם אם הילד נשאר בדיוק באותה המסגרת, זה עדיין חדש, מרגש ואחר. האתגרים בשנה הנוכחית יהיו שונים. בכל גיל תנו מקום להתחלה החדשה ולמה שהיא מביאה עמה.

זה שלהם

תפרידו בין "שק ההתחלות החדשות" שלכם לזה שלהם. יש לכם שפע של חוויות וזיכרונות מהמעבר שלכם כתלמידים, מהיום הראשון בגן, המעבר לבית הספר או העלייה לחטיבת הביניים. לכך כמובן מתווספים מעברים נוספים בחייכם הבוגרים יותר, מההיסטוריה הפרטית שלכם גיבשתם את התפיסה שלכם על "התחלות חדשות" - האם הן מלחיצות? מרגשות? מאיימות? חסרות משמעות? אבל כל אלה שייכים לכם ולא לילדים שלכם. המסע שלהם כולל את סגנון ההתמודדות שלהם וצבירת חוויות משל עצמם שישפיעו על היחסים שהם ייצרו עם ההתחלות החדשות שלהם. תנו להם את האפשרות להתמודד בדרך שלהם, הם לא צריכים לשאת על גבם, לטוב ולרע את השק שלכם.

ברגש, הכל לגיטימי

המעבר הוא סימן לצמיחה והתפתחות. וככזה הוא יכול להיות מלווה בהתרגשות רבה וגם בחששות ולחץ. זו הזדמנות להעמיק את השיח הרגשי בבית: לדבר עם הילדים על הרגשות שלהם לקראת השינוי, ההתחלה והפרידה ממה שהיה. תנו מקום לרגשות הנעימים והמתלהבים שלהם, אבל גם לפרפרחם בבטן. כשהם ייראו שאתם לא נבהלים, הם יבינו שזה טבעי להחזיק רגשות מעורבים של שימחה, והתרגשות, ביחד עם חשש ולחץ. זה הזמן לשלוף את היצירתיות שבכם, ובמקום לשאול "את מתרגשת לקראת תחילת השנה?" )סיכוי גדול שהתשובה לכך תסתכם במילה אחת וגמרנו(, תשאלו: "אם היית צריכה לבחור צבע ליום הראשון ללימודים – באיזה צבע היית צובעת אותו?" ומכאן לברר מה הצבע אומר לה? איפה יש לה עוד צבע כזה בחיים? זה צבע שנעים לה לפגוש? אם לא, מה עוזר לה כשהיא פוגשת אותו? או ללכת על הכוון הקולינרי: "אם התחלת השנה הייתה מאכל- איזה סוג מאכל היא הייתה? ולמה?". אתם יכולים גם לשתף אותם - תוכלו לספר שהיום הראשון בעבודה היה עבורכם כמו סוכריות קופצות כי זה היה מיקס של היי מהתרגשות ושל חוסר בטחון.

יעל שלף-זהבייעל שלף-זהבי

מלאו את הילדים באומץ

רוצים שהילדים שלכם יאמינו בעצמם? לפני הכל, האמינו בהם אתם. תדאגו שהם יודעים ומרגישים את זה. הילדים מגבשים את הדמוי העצמי שלהם דרך המבטים, האמירות והאמון שיש לכם בהם. הדמוי העצמי הוא הבסיס לתחושת הערך העצמי שמתורגם בסוף לדרך בה הם מתנהגים. צקו בהם אמונה עצמית של מסוגלות ותחושה עמוקה של כוח. נצלו מצבים בהם הילד העסיק את עצמו יפה בחדר ולא הפריע לכם באמצע שיחת טלפון או שהילדה ישבה ליד אחיה והם צפו ביחד בטלוויזיה עם מינימום הצקות ואולי הילד הסכים לשלב רעיון של חבר שלו במשחק המשותף. שבחו אותם על כך ותעודדו התנהגות חיובית בעתיד. לאורך היום הילדים מפגינים הרבה עצמאות, התמודדות והתגברות שאינן קשורות בהכרח למסגרת החינוכית. הראו להם שיש להם את זה, וכך יוכלו להאמין בעצמם גם ברגעים בהם קשה להם להסתגל למסגרת החינוכית.

התחלה זה קצת כמו לרקוד צ'ה צ'ה

היום הראשון ללימודים עלול להיות יום של נסיגות, בכי ותסכול ולפעמים להיפך: אופוריה ושמחה משכרת. תתבוננו ותראו איך בין שני הקצוות האלה, הילדים שלכם ממלאים את "שק ההתחלות החדשות" שלהם. אם אתם רואים שמדי פעם השק הזה נהיה כבד, תעזרו להם: תכילו, הקלו ואפשרו להם להניח את השק לרגע כדי לאגור כוחות. שתהיה שנה מוצלחת וטובה!

הכותבת מנחת הורים בכירה

פייסבוק: 'יעל שלף זאבי - הנחיית הורים' ו"שבט הורים – מדברים הורות עם ענת ויעל"

yaelsz1@gmail.com