דיונים לגבי מותו/תחייתו של הספר/הפרינט הם תופעה מייגעת למדי, אבל גם כזאת שנוגעת למה שמדאיג את כולנו – איך נתנהל בעתיד? האם עוד נמצא את עצמנו מתכרבלים עם ספר טוב גם בשנת 2045, או שכולנו עתידים להזדקן מול מסכים קרים? מאחר שהמכשירים האלקטרוניים הפכו ללחם ולחמאה שלנו בכל הנוגע לכמעט, המממ, כל דבר, מדובר בחשש לגיטימי. אך במפתיע,  בצלה של הפרנויה התפתחה מגמת-נגד מעניינת ומרעננת למדי – הנייר, על שלל מוצריו, מצליח בשנים האחרונות להמציא את עצמו מחדש כסמל סטטוס.



ברחבי העולם אפשר למצוא היום מיזמי נייר מז'אנר הבוטיק שחוגגים את כישרונם של המאיירים, מעצבי הפונטים ומומחי ה-Letterpress. כולם מכוונים לסטייל נאיבי, נוסטלגי, מתוק ומדוקדק שצועק "עבודת יד במהדורה מוגבלת". Dear Hancock, מותג מדרום קליפורניה, מתמחה באיורים של שולחנות – שולחנו של הבשלן, שולחנו של חובב ספרים ועוד. אלה מודפסים על גבי גלויות ומחברות ויכולים לשמח כל בשלן או חובב ספרים ועוד כמה וכמה טיפוסים. מקוריאה מגיע Dear Maison, מותג מהפנט שמתמקד בהדפסים על שיש ועץ ובאיחולים מינימליסטיים כמו Try אוYou Are Awesome – ויש גם יומנים שעליהם מודפסים צילומי רטרו וגלויות דהויות מבירות שונות בעולם. Kikki.K, הוא מותג אוסטרלי שמתמחה בסטים של יומנים, פתקים ולוחות שנה מעוטרים במוטיב פירות מאוירים ומשתף פעולה עם בלוגריות מקומיות. 
 
מגזינים מהדור החדש, דוגמת "Flow", " "Frankie,"Kinfolk" ו-""Cereal, שסוחפים אחריהם מעריצים אדוקים שהעלו אותם לדרגת קאלט ומודפסים על נייר סופר-איכותי בעצמם, מגלים לקוראיהם מחדש את קסמן הנוסטלגי של המכתביות ושל לוחות השנה. אגב, המוצרים של Frankie Press, המותג שמאחורי המגזין האוסטרלי המקסים "Frankie", נראים כאילו יצאו זה עתה מאגדה מצוירת שכולה נערות ענוגות ועוגיות תה. יש לציין כי גם גל ה-DIY, שפוקד את דור המילניום כאלטרנטיבה לשיגעון הגאדג'טים, מוביל לתרבות שכולה יצירת איורים ופונטים יצירתיים שנוחתים על פנקסים, ספרונים וברכות יום הולדת מושקעות. כתוצאה מכך, לאן שלא תביטו לאחרונה תראו אותות לשיגעון הנייר – מעוצב, משווק היטב ונחשק מתמיד. 

Flow, מגזין מהדור החדש
הנייר כסמל סטטוס 
שיתופי פעולה עם סלבריטאים מדרגות שונות עובדים על הנייר, כמו בכל ענף אחר שהולך ומתלהט. כך למשל, Paperless Post, שירות המציע ללקוחות לעצב מוצרי נייר אונליין, משתף פעולה דרך קבע עם אושיות רשת וחברה כמו דרק בלסברג ומותגים דוגמתMarimekko  ו– J.Crew. לצדם, לא מעט מעצבים מצטרפים למגמה הצוברת תאוצה ויוצאים עם ליין משלהם; שרלוט רונסון העתיקה את הדפסיה הפרחוניים לפתקים וליומנים עוד ב-2014 בשיתוף פעולה עם אתר העיצוב Tiny Prints, והמעצב המנוח אוסקר דה לה רנטה ייסד כבר שנים לפני מותו ליין הזמנות לאירועים, שבוודאי הולכות נהדר עם שמלות החתונה שעיצב. לורן קונראד, יוצאת ריאליטי "הגבעות" וכיום גורו לייף-סטייל לגיטימי בקרב נערות אמריקאיות ובעלת המותג Paper Crown, שיתפה פעולה עם מותג הנייר הנחשב Rifle Paper Co.. קונראד השתמשה בעיצובים של מותג הנייר בקולקציית אביב 2015, וההדפסים הידועים שלו כיכבו על שמלות וחולצות שקשה לעמוד בפניהן. 
 
ואם כבר מדברים עלRifle Paper co. , יש כאלו שסבורים כי הגיבורים הראשיים בסיפור האהבה המחודש בין הנייר לתרבות הצריכה הם אנה וניית'ן בונד, מאיירת ומוזיקאי מפלורידה, שהשיקו ב-2009 את המותג. אי אפשר למצוא בוטיק חמוד וצבעוני בארה"ב שאין בו מוצרים של Rifle Paper Co. – הם נמכרים ברשת מוצרי הכתיבה האמריקאיתPaper Source , שרק מתרחבת משנה לשנה, ובמעוזם של כל הדברים המתוקים והחמודים - רשת Anthropology. המתכון המנצח שלהם הוא איורים צבעוניים העשויים בכישרון רב, בתוספת כיתובים מחממי לב ואווירת רטרו כבדה. האסטרטגיה השיווקית הגאונית שלהם אינה שונה מזו של מעצבי האופנה – ליצור חותם מובחן ומזוהה שמתקשר אוטומטית לאיכות. קיבלת גלויה של Rifle Paper Co. בדואר? סימן שיש לך חברים עם טעם טוב. 
 
בחודש אפריל עיצבו Rifle Paper Co. את קופסאות הדוגמיות הקוסמטיות שנשלחות לבתיהן של מנויות Birchbox – חברה השווה 60 מיליון דולר ובעלת, נכון לעכשיו, קרוב למיליון מנויים ומנויות בארה"ב. הקופסאות, חומות ופשוטות בדרך כלל, כוסו בסימן ההיכר של בונד – איורי פרחים צבעוניים ונאיביים על רקע בהיר. בנוסף לכך, כשגארנס דורה, צלמת ואייקון סטייל, חשקה בליין מוצרי נייר משלה פנתה גם היא לבונד, וזו עיצבה לה גלויות עם בחורות פריזאיות, מחברות מיניאטוריות עם ליפסטיקים מאוירים על הכריכה ולוח שנה עם שוליים מנומרים. הקולקציה – מינימליסטית ושיקית עד אינסוף, היא סמל סטטוס הן עבור דורה והן עבור הרוכשות את מוצריה. שיתוף הפעולה מסתכם למעשה בשילוב בין האיורים של בונד לשיק הצרפתי המזוהה עם דורה – הנייר פוגש את הבלוגרית. 
 
נוסטלגיה מקומית 
בעוד שלמרבית המגמות יש נטייה להגיע אלינו באיחור, הפעם ישראל דווקא הדביקה את הקצב מהר. שוק מוצרי הנייר האיכותיים חווה בשנים האחרונות פריחה מקומית מהוססת, ובין הגיבורים המקומיים אפשר למצוא את מלכת הירידים Netanella (נתנאלה כחלון-לוי), את בוטיק הנייר המעולה Yooleta, שבו ניתן להשיג בין היתר את Rifle Paper Co., את המותגים האיכותיים Textured Paper ו–Pulp וגם דור חדש של מאיירים שמקבלים במה הודות למדיה החברתית. "אני חושבת שבשנה-שנתיים האחרונות באמת עלו המודעות והביקוש למוצרי נייר", אומרת אביטל פודינסקי, שהקימה לפני שנתיים את מותג מוצרי הנייר Pudish. "נישת הנייר בארץ עדיין קטנה יחסית, אבל היא בהחלט מתרחבת והלקוחות שלה משתנים. הנייר הגיע. בשנים האחרונות נפתחו הרבה חנויות עיצוב, חנויות קונספט, פופ-אפ, שהעלו את המודעות למוצרים יפים ומיוחדים שלא היו כאן קודם". כמו מותגים נחשבים מחו"ל, גם פודינסקי מקפידה לפרסם את מוצריה המונוכרומטיים והשיקיים באינסטגרם - הרשת החברתית האסתטית מכולן. הנייר הוא חלק מחיינו, רק הפן הוויזואלי השתדרג: "מי לא משתמש בכרטיס ברכה כשהוא הולך לאירוע? בבלוק נייר לרשימות?".

מי לא משתמש בכרטיסי ברכה?

רומן בין מחשב למחברת 
אם חשבתם שאושיות הנייר החדשות מפנות את עורפן לטכנולוגיה החדשה, אתם טועים. להפך, מדובר בשיתוף פעולה חדש וצמוד בין החומר הישן למדיות החדשות. למעשה, זה היה אך צפוי שבעידן האינסטגרם, שבו מוצרי הצריכה שלנו - החל בכוסות וכלה בארוחת הבוקר - עוברים ביוטיפיקציה מסיבית באמצעות פילטרים, הרשתות החברתיות יהיו אלו שיסייעו למוצרי הנייר לקבל דחיפה חיובית ומלאת הייפ. פודינסקי מציינת כי לנייר יש חלק אינסטרומנטלי בחיינו, שרק מרוויח מההצפה הטכנולוגית שאותה אנו חווים – אם פעם קבלת אימייל היה אירוע מרגש, היום מכתב בדואר הוא זה שמציף אותנו בחמימות. גם ליה פלורס, צלמת ומאיירת מפורלטנד, משלבת בעבודותיה כיתובים הרפתקניים עם נופים פראיים מכל רחבי ארה"ב וטוענת שעידן הנייר הנוכחי ניזון מהרווח שבין הישן לחדש. "הכיתובים שלי קצרים, ואני חושבת שהם מושפעים משפת הסטטוסים", היא אומרת, "אבל בשילוב עם הלוק הנכון הם מקבלים משמעות עמוקה יותר". את הפוסטרים והגלויות של פלורס, שמזמינים את הרוכש להרפתקאות ולשיטוטים, אפשר למצוא בחנויות בכל העולם – ובאינסטגרם, כמובן. כשהיא נשאלת על הביקוש הגובר למוצריה בשנה האחרונה, פלורס מציינת כי "כיום יש מי שמחפש את מוצרי הנייר המיוחדים באופן ספציפי – אני מתרשמת שזה מקבל חשיבות בחייהם של אנשים, כמו המיץ שהם שותים וכיסוי האייפון שלהם". אגב, פלורס מייצרת גם את הכיסויים האלו, ליתר ביטחון. 
 
בין אם הנייר נהנה מקאמבק זוהר בחסות המיתוג המתמשך של חיינו או בין אם מאיירים ואמנים מוכשרים מצליחים סוף סוף להגיע לפלטפורמה רחבה יותר, או גם אם סתם מתחשק לנו לחזור אחורה בזמן ולאסוף מכתביות ריחניות – בשורה התחתונה אנו זוכים לעושר חסר תקדים של מוצרים יפהפיים שאותם אפשר לשמור, בניגוד ל–Google Documents, במגירת המזכרות של החיים.