לאורך שנות קיומו של העם היהודי הודרו לרוב מונחים כאופנה, סטייל ואסתטיקה מהלקסיקון היהודי השמרני, המקדש הימנעות מקישוטיות מיותרת ודבקות בצניעות על פני רהב. משחק אסוציאציות ויזואלי מהיר היה מעלה דימויים של גברים ונשים בבגדים נטולי חן, ששימשו בעיקר ככסות פרקטית המחויבת לחוקי ההלכה הנוקשים. במגזר היהודי החילוני בלטו בעשורים האחרונים מעצבי אופנה ממוצא יהודי כמארק ג'ייקובס, מייקל קורס, דיאן פון פירסטנברג, זק פוזן ואלבר אלבז, אבל אייקון אופנה יהודי נחשב? גורנישט מיט גורנישט. כך לפחות זה היה עד לפני כחמש שנים, כשהאופנה הפכה להיות לא רק הדבר הזה שאנחנו קוראים עליו במגזינים נוצצים, אלא מוקד ההתעניינות של אושיות השיק החדשות – הבלוגרים - שהחלו לאייש את השורות הראשונות בשבועות האופנה בעולם. תופעת עלייתם לגדולה של חובבי אופנה שמשתמשים ברשתות החברתיות כדי להפוך למובילי דעה לא פסחה על נציגי האומה היהודית העולמית, במיוחד בארה"ב. בד בבד עם התחזקותם הכלכלית של יהדות ארה"ב (שנחשבת לאחת מקהילות המהגרים החזקות מבחינה כלכלית בארה"ב) ועם התחזקותו של המגזר החרדי, עלתה המודעות לסטיילינג, לשיק ולבגדי מעצבים. 

אני פורים! 
מעניין לגלות ששתי אושיות השיק היהודיות החזקות כרגע בתעשיית האופנה הן לחלוטין האנטי-תזה של היהדות הצנועה והסגפנית.  להפך, מדובר בשני אנשים טווסיים, צבעוניים ומלאי נוכחות שזועקת "אני!". "תארו לעצמכם שג'ורג' וושינגטון, סטיבן סיגל, מתיו פרי וכל חברי סייפרס היל היו עושים אורגיה עם בט מידלר במסיבת רייב ושמים בתוכה תינוק", כך בדיוק פותח ג'וש אוסטרובסקי (30), הידוע גם בכינויו הרשמי The fat Jew, בלוגר יוטיוב, קומיקאי ואייקון אופנה, את פסקת ה"אודות" בערוץ היוטיוב שלו. אוסטרובסקי עוטה לוק ייחודי שמרכיביו הבולטים ביותר הם כרס, קעקועים, זנב סוס שניצב כמגדל במרכז פדחתו וזקן עבות. לא השידעך שמביאים לאמא למרק של שבת, אבל דמות משוללת פילטרים שמעטרת את האינסטגרם בתמונות מגניבות שהעוקבים אוהבים (ויש 5.1 מיליון מהם). אוסטרובסקי אוחז בפה יהודי גדול, ב-244,000 עוקבים בחשבון הטוויטר, ב-426,000 חברים בדף הפייסבוק ובמעריצות ממש לא אנונימיות כמו מיילי סיירוס, קייטי פרי וג'ולייט בינוש. הוא החל את דרכו ככתב שטח של ערוץ E וחבר בלהקת ראפ. בהמשך עזב את המוזיקה ופנה לקומדיה ולדוגמנות פלאס סייז. אגב, בחודש שעבר הוחתם אוסטרובסקי בסוכנות הדוגמנות One Management שמייצגת גם את קרולינה קורקובה ואת בר רפאלי. אכן, פרזנטור בהתהוות. 


The Fat Jew
 

דמות צבעונית מצליחה נוספת היא הסופרסטאר בלוגרית ליאנדרה מדין (27). בשנת 2010 הגיעה מדין למסקנה שסגנון הלבוש האקסצנטרי, הבועט והלא שגרתי שלה דוחה את כל הגברים שהיא יוצאת איתם, ובגלל זה אין לה סיכוי למצוא חבר. בתגובה, היא פתחה את בלוג האופנה שלה The Man Repeller ("דוחת הגברים"). צחוק הגורל הוא שהיא טעתה ובענק. לא רק שהבלוג הפך ללהיט עצום שסחף אחריו יותר מ-2.6 מיליון קוראים ומעצבי אופנה מובילים כמייקל קורס, אוסקר דה לה רנטה ורבקה מינקוף, היא גם התחתנה בתוך שנתיים. עם בלוג משעשע ועסיסי שנובר בחייה האישיים וכמעט מיליון עוקבים באינסטגרם נהנית מדין ממעמד של מיני-סלב. שנתיים בלבד לאחר הקמת הבלוג היא כבר נכנסה לרשימת קובעי הטרנדים מתחת לגיל 30 של המגזין "פורבס" ולרשימת הבלוגים הטובים של השנה ב"טיימס מגזין". ולא סתם – שילוב של כתיבה טובה, פרסונה משעשעת, מוחצנת וכובשת הוא המתכון המנצח לבלוג נערץ. וכמובן - הערך המוסף שהופך סתם בלוגרית לאייקון אופנה – היא לובשת מה שבא לה והכל נראה עליה מגניב. זה כנראה משהו גנטי -  אמה, לאורה מדין, היא מעצבת תכשיטים שיש לה ליין על שמה ואחיה, חיים, הוא בעל עסק לתכשיטים בשם חי-חי.
מדין, נסיכה יהודייה ניו יורקרית של ממש, אומנם לא מחצינה את יהדותה או עוסקת בה באופן ישיר, אבל היא כל כך משלנו. מלבד ההומור המושחז שזור המודעות העצמית, אפשר גם לפרש את הסטייל הלא שגרתי שלה כתגובת נגד לתלבושות האחידות והמעומלנות שנאלצה ללבוש בבית הספר היהודי- אורתודוכסי שבו למדה כילדה. מדין לא מתייחסת ליהדות שלה באופן ישיר. עם זאת, היא מקפידה לבקר תדיר בישראל ולא פעם מעלה תמונות מהביקור לחשבון האינסטגרם שלה.
 
מסתירות טפח וחושפות סלין 
אם מדין ואוסטרובסקי לא משתמשים ביהדותם באופן מפורש, הרי שהבלוגריות שרון לנגרט ועדי היימן הן דוגמה מובהקת לנשים שהפכו את השיק הצנוע בהשראת היהדות לקריירה. שרון לנגרט (45), יהודייה אורתודוכסית מניו ג'רזי, היא מעצבת אופנה חסודה שדגמיה נמכרו בבוטיקים בברוקלין תוך שהיא כורעת תחת נטל הגידול של חמשת ילדיה. יום אחד בשנת 2011 היא הקלידה בגוגל "איך לפתוח בלוג אופנה" וכנראה נתקלה במאמר טוב במיוחד. הבלוג שהיא פתחה, Fashion-isha"", זוכה לכ- 30,000 כניסות בחודש ולאלפי עוקבים ברשתות החברתיות. בבלוג מדגימה לנגרט איך להיראות נהדר בלי לחשוף את המרפק, את הברך ואת עצם הבריח. לא ברור איך היא מצליחה לעשות את זה עם חמישה ילדים, אבל לנגרט כבר הספיקה לעצב ליין אופנה, להעניק ראיונות לאתרים נחשבים כאתרי הבית של Today Show ואתר ה"דיילי מייל", להעניק שירותי סטיילינג אישי, להפוך לסבתא (!) ולעסוק בפעילות התנדבותית בקהילה היהודית של לייקסייד ניו ג'רזי. 


עדי היימן
 
בלוגרית האופנה עדי היימן (32) היא אושיה מהסוג שכבר מצוטט ומצולם רבות במגזינים דוגמת "ווג" ו"הארפרס באזאר" ובעיתון "הניו יורק טיימס". היימן בכלל נולדה בשם אמבר פולר בסן אנטוניו, למשפחה חילונית נוצרית שחיפשה את דרכה הרוחנית ונעצרה ביהדות. היום, היא בלוגרית יהודייה-אורתודוכסית וסטייליסטית ממנהטן שהמראה שלה ושל הבלוג שלה עלולים להטעות מאוד. תשכחו ממלבושים צנועים ומיושנים, הבלוג של היימן נודף ניחוחות ווג משובחים. היא לובשת בגדים של בתי אופנה נחשקים ואפילו הפאה שלה שיקית ועדכנית. היימן, שהתקשתה לעבוד כיהודייה-אורתודוכסית בתעשיית האופנה בניו יורק וליצור קשרים אישיים מדי בשל מגבלות הדת, החליטה ליצור נכס אופנתי משלה ופתחה בשנת 2010 את דף הפייסבוק  "Fabologie", שאליו העלתה תמונות של לוקים עדכניים אך שמרניים ממגזינים וממסלולי התצוגות. הדף צבר פופולריות רבה בתוך זמן קצר, היימן ראתה כי טוב ופתחה את הבלוג הנושא את אותו השם. כיהודייה חרדית היימן מזכירה לרוב את יהדותה בבלוג ומקפידה לכתוב פוסטים על פרשת השבוע, הצעות הלבשה לחגי ישראל ומתכוני חלות ועוגת מצות. היום היימן  נחשבת לאייקון האופנה החרדי של ניו יורק, לא פחות. המוטו שלה הוא "כשאנחנו מכסות את מה ששטחי, אנחנו מגלות את מה שחשוב יותר: האישיות שלנו". בהחלט מעורר השראה. 


עדי היימן
לא מערבבים קודש ושאנל 
בניגוד לאושיות יהודיות רבות מתחום התרבות או הטכנולוגיה, שמקפידות להתבטא בפומבי בנושאים הקשורים בישראל (החל בהאוורד סטרן וכלה בנטלי פורטמן), וגם בניגוד לאושיות האופנה החדשות של העולם הערבי (למשל, הבלוגרית נאדיה אבולחוסן), אושיות האופנה היהודיות החדשות נמנעות מלהתערב בנושאים פוליטיים. בחומרים של ג'וש אוסטרובסקי אין אזכור למדינת ישראל, וגם ליאנדרה מדין, על אף תמונות מישראל, אינה מתערבת באקטים צבאיים או מביעה דעה עליהם. ייתכן שההימנעות קשורה לעובדה שהזיהוי עם מדינת ישראל, בעיקר בתעשייה כמו תעשיית האופנה שהקהל הערבי והמוסלמי הוא כוח משמעותי בה, עלול לפגוע במעמדם של אוסטרובסקי ומדין ובאופציות העסקיות שלהם. מדין אף הגדילה לעשות והוכיחה שהיא ממש לא בוחרת צד ונצפתה לא פעם נושאת את תיקיה של המעצבת הלבנונית שרה ביידון, הידועה בתמיכתה בתושבי עזה. אוסטרובסקי ומדין הם לא תושבי ניכר שמעורבים בנעשה במדינת האם, אלא יהדות חילונית עם אג'נדה שאינה תלויה במסורת או במוצא. 
לנגרט דווקא כן מקפידה להיות מעורבת. בימי מבצע צוק איתן היא הקדישה פוסט הזדהות שבו הביעה את צערה על  אובדן חיילינו. באותה נשימה היא הסבירה שהבלוג "מאסט גו און" והגישה לקוראיה תמונות של אופנה ושל עיצוב הבית בכחול ובלבן. היימן נוטה יותר לגישתם של אוסטרובסקי ומדין - מלבד פוסט בודד על הפיגוע בבית הכנסת קהילת בני תורה בנובמבר 2014, היא אינה מתייחסת לאירועים פוליטיים בישראל.