איך אתן מגדירות אושר?

קים אקאפי: אושר עבורי זה לראות את האנשים החשובים והקרובים אליי מאושרים ומחייכים ,אם הם מאושרים אני מאושרת .
דנה זרמון: אושר זה חופש. חופש בחירה, חופש פעולה, חופש ביטוי. היכולת לטעות ולתקן. ליפול ולקום. אושר זה לראות עולם, לחוות, לנסות. זה להיות מי שאתה והיכולת כל הזמן להתפתח.

אדל בספאלוב: לקום כל בוקר עם חיוך ולומר תודה לאלוהים על מה שיש.  
אבישג נגר: אושר בעיני הוא היכולת שלך לאהוב ולקבל את עצמך מבלי שתצטרך להתאים את עצמך או לשנות את עצמך בשביל להרגיש את זה.
אתן מגדירות את עצמכן כנשים מאושרות?
קים: כן , אני מגדיר את עצמי כאדם מאושר  ואומרת תודה על כל מה שה' נתן לי.
דנה: אני מאושרת לגמרי. אני נהנית מהחיים, אני גם אוהבת להסתכל מבחוץ ולקחת דברים באיזי. למרות שהרבה פעמים אני יכולה להיות דרמה קווין.
מתי אתן הכי מאושרות?
דנה: כשאני בבית בפיג׳מה עם חבר שלי, אוכלים אוכל טעים ורואים סדרה שאנחנו אוהבים. 
אבישג: כשאני לומדת משהו ומבינה משהו חדש. או כשקורה משהו שגורם לי להבין משהו שלא ידעתי לפני. זה גורם לי להרגיש ניצחון. ידע מבחינתי זה כוח.
מי האדם הכי מאושר שאתן מכירות?
קים: אחי התאום דין. הוא תמיד צוחק ולוקח את הדברים בקלות. 
דנה: בן הזוג שלי גיא. הוא מלא בשמחת חיים, גישה קלילה לעולם ויכולת ענקית להכיל אנשים, בעיקר אותי, עם כל השגעונות. 
ספורט וכושר תורמים לבריאות הנפשית שלך?
קים: ספורט קריטי למדד האושר שלי. ספורט גורם לי להשתחרר ולהרגיש טוב עם עצמי. 
דנה: לגמרי. כשאני בתוך זה, אני הכי מכורה והכי נהנית מתחושת האדרנלין והחום שעוטף אותי אחרי הכושר. זה פורק מתחים שאתה בכלל לא מודע אליהם. 
איזה תפקיד כסף משחק במדד האושר שלכן?
קים: מבחינתי בכסף אי אפשר לקנות אושר. קניית תיק חדש או בגדים לא משתווה לרמת האושר שאני חווה כשאני עם המשפחה שלי למשל. ואת זה אי אפשר לקנות בכסף. 
דנה:  כסף לא בהכרח מביא אושר. אף פעם לא נקשרתי לרכוש וזה לא היווה פקטור. לא בבחירת החברים שלי, לא בנושאי השיחה שלי ולא בשאיפות שלי לחיים.
אבישג: כסף הוא בהחלט אמצעי לעשות איתו דברים טובים יותר. אבל ייחודיות ואותנטיות חשובים יותר. את זה אי אפשר לקנות באף סכום.
מה היה הרגע המאושר ביותר בחייכן?
קים: היו לי כמה רגעים מאושרים. למשל, כשעליתי לגמר באליפות עולם בהתעמלות קרקע וזכיתי מקום 8 בעולם או כשזכיתי בתחרות מלכת היופי נערת היופי עשרה וחביבת הקהל. 
אבל הרגע הכי מאושר היה כשאבא שלי אמר לי שהוא אוהב אותי, כי אבא שלי הוא לא אדם שמביע כל כך רגשות, אז זה היה מאוד מיוחד. 
דנה: אצלי זה אוסף רגעים קטנים של אושר. כשאחותי הקטנה נולדה, כשאני חווה חוויות חדשות, טועמת טעמים חדשים, רואה עולם, רואה אמנות.
אדל: כשבן הזוג שלי אמר לי שהוא אוהב אותי. 
אבישג:  שבוע האופנה במילאנו, בו ביקרתי בשנה שעברה. הרגשתי שאני יכולה לטרוף את העולם. זאת הייתה הפעם הראשונה שהבנתי שאמונה והתמדה מביאה איתה תוצאות.
האם האושר האישי שלך מושפע ממה שקורה סביבך במדינה?
דנה: בטח. מאוד קשה לי לשאת את מה שקורה בחדשות ובפוליטיקה. במהלך צוק איתן, היה לי קשה לישון בלילה וכל היום הייתי מחוברת לעדכונים של החדשות. הרגשתי כאב ענקי. מאז עשיתי קצת קאט ואני מנסה להימנע מזה כמה שאני יכולה.
אם הייתן צריכות לוותר לכל החיים על דבר אחד ועדיין להיות מאושרות: אוכל, שופינג או סקס? על מה היה לכן יותר קל לוותר?
 קים: הייתי מוותרת על אוכל. 
דנה: הכי קל לוותר? ברור שעל שופינג. זה הכי פחות קריטי מהשלושה, לפחות אצלי.
אדל: הייתי מוותר על אוכל בקלות. 
אבישג: חד משמעית הייתי מוותרת על שופינג.
מה הדבר שיכול ברגע אחד להרוס לכן את תחושת האושר?
קים: לגלות שמשקרים לי. למרות שתמיד אבא שלי אומר – אל תצפי ככה לא תתאכזבי. 
דנה: לחשוב יותר מידי. יש לי נטייה לנתח יותר מידי סיטואציה, עד שזה כבר מגיע לרבדים שבכלל לא קשורים לנושא. וזה משפיע ומכביד על הנפש.
אבישג: הרגעים שבהם אני כועסת על עצמי או מבקרת את עצמי.
מה העצה הכי טובה שאי פעם קיבלתן לגבי אושר?
קים: צריך ליהנות מכל דקה ביום גם אם היא לא נראית לנו רלוונטית כל כך. 
דנה: חייה ותן לחיות. פשוט תהיה אתה ואל תפריע לאחרים להיות הם. לכל אחד יש סיפור, לכל אחד יש את המקום הקטן שלו. 
איזה שיר/עיר/סרט/תכנית טלוויזיה/יצירת אמנות תמיד עושה לך מצב רוח?
דנה: הכי עושים לי טוב העיר ניו יורק, האמן אנדי וורהול, פסל הבלון כלב של ג׳ף קונס והשיר where is my mind של הפיקסיס.
אבישג: דיג׳יי סט טוב הוא בעיני אחת מיצירות האומנות הפחות מוערכות שיש. מי שעושה את זה באמת, שקוע בזה עד מעל הראש וכל סט הוא חוויה חד פעמית משותפת לאמן ולקהל.