החודש האחרון היה מתעתע. יומיים של גשם, שבעקבותיהם ימים ארוכים של חמסין א־לה אוגוסט. אני משערת שבונו ויתר הסלבריטאים שפעילים בנושא צודקים: החור באוזון הוא לא בדיחה, מצב האקלים בעייתי, וההתחממות הגלובלית הורסת לנו את החיים. בעיקר את החיים שלי, כי אלוהים עדי שתכננתי בשלב זה של השנה כבר לעשות את תספורת הפוני המסורתית שלי לחורף, אבל עם רמות החום והלחות סביבנו כנראה שאיאלץ לדחות את התוכנית לעוד כמה חודשים.

אז נכון, נדמה שהחורף, אבל על אמת, כבר לעולם לא יגיע. אבל לא פאשניסטות מטופשות כמונו ייתנו למציאות לבלבל אותן. עוד מעט יסתיים אוקטובר, ו־1 בנובמבר הוא לחלוטין תאריך פתיחת החורף הרשמי. אם המדרכות וצדי הכבישים של תל אביב לא יהיו לחלוטין מוצפים, כמו בכל חורף, עד אמצע נובמבר, אני אהיה מאוד לא מרוצה. עונת החורף תמיד מלהיבה אותי, בין היתר כי אני חובבת התכרבלות ביתית מתחת לפוך עם כוס שוקו בגודל אסטרונומי ובינג’ של סדרות וערימת נאצ’וס.

בכלל, תמיד מוזר בעיניי כשאני פוגשת אנשים שאומרים לי שהם אוהבים את הקיץ, בעיקר אם הם ישראלים. אתם גרים בישראל, יש לכם קיץ כל השנה. איזה מין סוג של אנשים אתם? לאהוב את מה שיש לכם תמיד? או שאתם פשוט אנשים ששמחים בחלקם? באיזו מין אופטימיות קוסמית מזופתת היניקו אתכם כשהייתם פעוטות, ואיפה אני הייתי כשקראו לכולם לעמוד בתור ללגימה? אני מצטערת. מבחינתי, זה שאין לנו איביזה זו ברכה, והבריזה של אילת היא סתם נטל מיוזע. אני אוהבת חורף, והייתי צריכה להיוולד בתוך קרחון באנטרקטיקה.

בכל אופן, אני חובבת חורף ותיקה וידועה, לא רק משום שמדובר באקלים מלא חמלה עבור משמניי הלא מעודנים ואישיותי הקפואה למדי, אלא גם משום שמאז ומתמיד בגדי החורף היו הרבה יותר אטרקטיביים בעיניי מבגדי הקיץ. והחורף הקרוב אטרקטיבי בעיניי במיוחד. לעומת מרבית עונות החורף הקודמות, שבהן הצלחתי איכשהו לארוז את הכיוון שאליו נושבת הרוח של

המלתחה על פי עשורים, הפעם אני מרגישה שהטרנדים אקראיים לחלוטין - ועדיין מופלאים מתמיד. אחד האלמנטים המרהיבים של העונה הקרובה הוא כל מה שקשור לכפות רגליים. או במילים אחרות, לעונה הזאת יש חתיכת פטיש כפות רגליים מטריד. הגרביים, משונים וקוליים ככל שיהיו, הפכו לפריט נחשק גם במלתחה המינימליסטית ביותר. גרביים עם פרינטים לחלוטין הולכים להיות משולבים עם ג’ינסים בגוון כחול בהיר וחולצות גבריות לבנות. אל תחשבו על לוק יאצק משונה - יותר לוק נורדי קולי ומרומז. עוד דבר שהולך לקרות בגזרת הגרביים הוא מגפי גרב. כן, מגפונים שהחלק העליון שלהם דמוי גרב הולכים לחלוש על כל חנויות האופנה המהירה ועל כפות הרגליים שלנו. מדובר בטרנד שקורץ לטרנדים של נוחות, ואכן החל קודם כמוטיב שהתפשט בקרב נעלי ספורט וסניקרס שונות, אבל עכשיו הוא גם קלאסי ואלגנטי מתמיד כשהוא מעטר מגפיים עם עקבי סטילטו קוליות.

גימור בצורת גרב הוא לא המוטיב הקולי היחיד שהנעליים שלנו מתהדרות בו העונה. נעלי השפיץ, שאני מכנה נעלי “שועלים”, אלו עם החרטום המשונן מקדימה, הולכות לקבל הרבה תשומת לב העונה. זה נשמע כמו הרבה בלגן, אבל איכשהו נשמע לי שהשילוב של גרביים עם פרינט ונעלי mule עם חרטום שועלי הוא משהו שאני הולכת לדגום העונה.

את האאוטפיט הפראי שאני רוקחת אני כנראה מתכננת לחתום עם שרוולי פעמון. מכירים את השרוולים המתרחבים האלו בניחוח וינטג’? הם חזרו ובגדול. אמנם בגזרת המכנסיים מסתמן שלא מצליחים לייצר חזרה לאותה גזרת פעמון מתרחבת של הסיקסטיז והניינטיז, אבל בכל הנוגע לזרועות - רחב ורומנטי זה הדבר.

ומה לגבי תיקים? לכו על עגול. תשכחו מתיקי מסנג’ר מרובעים ויתר צורות משוננות. בניגוד לנעלי השפיץ, התיקים שלנו הולכים ומתעגלים העונה ממש לקראת החורף. לצערנו, התיקים הם לא הדבר היחיד שהולך להתעגל בעונת החורף. כולנו הרי נרבוץ על הספה ונקרא על טרנדים שכנראה לא ננסה בסוף - כי מי באמת מנסה בסוף טרנדים משונים במקום ללבוש את אותם מגפיים שחורים בסגנון צ’לסי מהחורף שעבר - ונתעגל מנחת. ומנוטלה.