אחי בן ה־25 סיים את שירותו הצבאי לפני שלוש שנים, ומאז הוא חי בכאוס מוחלט. הוא עבר לגור עם אח נוסף שלנו, הסתבך בחובות כבדים ומתקשה למצוא את הייעוד שלו בחיים. הוא טוען שזה קרה מאז שאבינו נפטר ושהוא מרגיש אחריות הורית כלפי כל האחים. כיצד אוכל לסייע לו?
“אני מרגישה שיש כאן הרבה תלות ואחד שתפס בעלות של אבא. כל מה שאחיך צריך להבין הוא ששום אדם לא נמצא בשביל אף אדם כל החיים, לא תלמידים ומורים, לא הורים וילדים. לפי ‘בראייה אחרת’, הרעיון הוא החשוב ולא בני האדם המביאים את הרעיון. האדם חייב להיות עצמאי, ואם אחיך יוצר במשפחה סוג של תלות, זה אומר שהוא לא מלמד אתכם מספיק לגלות עצמאות".
"הוא בצרות אם נדמה לו שזה שהוא חושב מתי ללכת לישון או איזה סרט לראות זה המקסימום שהוא יכול להגיע אליו מבחינת חשיבה. אדם שרוצה לארגן את סדר היום שלו למען התפתחות, אמור לדעת לחשוב, ולא רק ברמה הבסיסית. חשוב שהוא יעבור עם עצמו תהליכי חשיבה וילמד לשאול את עצמו שאלות מהותיות כמו ‘מי אני’, ‘מה אני רוצה להיות בעוד עשר שנים’, ‘איך אני רואה את הדמות שלי’, ‘מה הרעיון שאני רוצה להביא לעולם’. אדם צריך לחשוב קודם כל מי הוא רוצה להיות, ועדיף שאדם יהיה בספקטרום רחב, מובן שבהתאם לשרשרת הדורית שממנה הוא מגיע. אין כל ספק שהבחירה פה מאוד משמעותית, ואם אדם מרגיש שהוא לא מגיע משום מקום, כדאי שהוא ילמד מהנגזרת המפותחת שלו”.
אני מרגישה הזדהות רבה עם מצבם של ילדיי, ולוקחת ללב כל דבר שקורה להם. הדבר התעצם מאז שבני נכנס לכיתה א’ ועבר סיטואציה לא נעימה עם אחד המורים בבית הספר. מהיכן זה נובע, וכיצד אני יכולה לפתור זאת?
“כל אדם מזמן לעצמו סיטואציות בחיים. זה נשמע נורא, אבל כמו בתורת הקוונטים, משהו מושך אותי אל תוך ניסיון או שיעור כדי שאני אבין למה. את מספרת על מקרה שבו הילד שלך נקלע לבעיית מרות עם אדם סמכותי. זה לא משנה בכלל מה הסיפור ומה קרה שם בפועל. מה שמשנה וחשוב שתשימי לב אליו הוא שלילד שלך יש בעיה לזהות מרות נכונה או לא נכונה. זו התשובה המדויקת. אנחנו, גם כילדים וגם כמבוגרים, פוגשים בחיים הרבה מאוד סוגים של אנשים בתחפושות וצריכים לדעת לשאול את השאלות הנכונות".
"כשחינכתי את הילדים שלי על פי התפיסה של ‘בראייה אחרת’, חינכתי אותם לשאול שאלות ותמיד אמרתי להם שגם אם אני אמא שלהם, אני יכולה לטעות ואנחנו יכולים לדבר על זה. לימדתי אותם שכולנו בני אדם, וחשוב שנדע לדבר בגובה העיניים. חשוב שתלמדי לדבר עם הילדים שלך בגובה העיניים בכל גיל. הם יבינו אותך ואת תביני אותם, וברגע שתיצרי דיאלוג שווה עם ילדייך - דברים ישתפרו. הילדים של שנת 2017 רוצים שיבינו אותם. הם אנשים לכל דבר ועניין. היום הם גם יותר מחוברים לעולם ומחוברים באינטרנט להכל. אי אפשר לעבוד על ילדים היום. את צריכה לחנך את ילדייך לראות בני אדם כבני אדם”.
אני עוסק בתחום מאוד טכני. כשמגיע עובד חדש, ואני נאלץ לעשות לו חפיפה, אני מרגיש סוג של היסטריה פנימית ולא יודע למה. מה דעתך?
“אני מבינה שמאוד קשה לך להסביר לאנשים דברים ולהעביר אותם תהליכים כי לכל אדם יש יכולת הבנה אחרת, ואתה, כאדם טכני, חסר סבלנות אל מול הדבר הזה. יש אנשים שאתה יכול להסביר להם משהו במשפט אחד והם יבינו, ויש כאלה שחייבים שתסביר להם מא’ ועד ת’ בשעה שלך פשוט אין כוח. אתה טיפוס שיכול לדבר רק עם אנשים שחולקים איתך את אותה רמת ההבנה. זו לא בושה לפעמים לקום ולהגיד: ‘אני לא יכול להסביר את זה’. לא חלילה כי אתה סוציומט, אלא כי רמת ההבנה של האנשים שעובדים איתך היא לא כמו רמת ההבנה שלך”.
ערכה: עדן בן ארי