פרופ' יוסי לסינג השיב לשאלות המאזינות בתכניתו "תשעה חודשים" ברדיו eco99fm. פרופ' לסינג מייעץ ועונה מדי יום שישי בשעה 12:00 על שאלות בענייני היריון, לידה, פוריות והורות בריאה, באווירה נינוחה וקלילה. 



סקירת מערכות 

אשתי בהריון ראשון ואנחנו מטופלים אצל רופא מקסים, אבל הוא לא מומחה לאולטרסאונד, אלא  מומחה לפריון. אנחנו מטופלים באופן פרטי. רציתי לשאול שתי שאלות: 1. מה החשיבות שאת סקירת המערכות הראשונה יעשה מומחה לאולטרסאונד במחלקת מיילדות או שמספיק שהרופא שלנו שהוא לא מומחה לאולטרסאונד יעשה את זה? 2. מה החשיבות של סקירת מערכות שלישית בהתחשב בזה שהראשונה והשניה היו תקינות ואין אינדיקציה או צורך רפואי לעשות את הסקירה השלישית?


פרופ' לסינג:
אני אתחיל בשאלה השניה. תמיד ימצאו איזושהי סיבה ויגידו שבשבוע מסוים , איבר מסוים אפשר לראות בצורה יותר קפדנית, אבל לדברים האלה אין סוף. בלי ספק צריך להמשיך לעקוב באולטרסאונד. אני מניח שבכל ביקור אצל הרופא שעושה את מעקב ההריון ראוי לעשות אולטרסאונד. לא ברמה של סקירת מערכות, אלא כדי לראות גדילה והתפתחות וכמות מים שלא דורשים את המיומנות הגדולה. סקירת מערכות בשבועות האחרונים של ההריון, קטונתי. 
 
מאזין: אז בעצם הבדיקה השלישית היא לשיקול הדעת של הזוג.
 
פרופ' לסינג: אתה איש נבון. בקשר לסקירה הראשונה. השאלה היא למה אנחנו עושים סקירת מערכות ? אנחנו עושים את הסקירה המוקדמת בשבוע 14 – 16 ואת המאוחרת בשבוע 22-23, מתוך זה שאנחנו רוצים לעבור  באופן קפדני על כל אברי העובר החיצוניים והפנימיים עם מכשיר טוב בעל רזולוציה טובה כדי להיות מסוגלים לומר בתום הבדיקה למטופלת ממצאים על העובר אם יש משהו שמצריך המשך מעקב. השאלה מאוד ברורה והתשובה צריכה להינתן במלואה. מי ידע לתת תשובה מובהקת בנושא הזה? אדם שזה תחום התמחותו.

אני לא עושה סקירת מערכות משום שאין לי את היכולת הרפואית לענות בצורה ברורה וחדה על כל השאלות הנשאלות. המיילדות והגניקולוגיה מתפתחת בתוכה תתי תחומים ותחום האולטרסאונד הוא תחום מרכזי וחשוב שאנשים שעוסקים בו יש להם גם את המכשור המתאים וידע מעמיק והם יידעו לתת תשובה בלי ספק מלאה ושלימה יותר מאיש שזה לא כל עיסוקו. 



קיום יחסי מין בתחילת ההריון 

אני אחרי שנתיים של טיפולי פוריות ואני כרגע בהריון ספונטני . יש לי עבר של לידות מוקדמות . אני ממש בהתחלה, בשבוע חמישי. רצינו לדעת אם אפשר לקיים יחסי מין או לא? 

פרופ' לסינג: התשובה היא כן. 
מאזינה: בעבר, הגבילו אותנו בהריונות משלב יותר מתקדם. 
פרופ' לסינג: כדי להגביל ביחסי מין צריכה להיות סיבה טובה. העובדה שאת בהריון היא לא סיבה להמנע מיחסי מין. אלא אם כן מי שהגביל אותך בעבר יודע דברים שאנחנו בשיחה הקצרה שלנו לא גילינו. אני לא מזהה סיבה למה לא לקיים יחסי מין. 
מאזינה: אני סובלת מצירים מוקדמים. 
פרופ' לסינג: אין צירים מוקדמים בשבוע 5. בשבוע 5 אני לא משוכנע שנוכל לזהות עובר עם דופק. זה תחילת הדרך. אנחנו מדברים על איחור של שבוע ימים. אולי נראה שק קטן בתוך חלל הרחם, אולי שק חלמון. לא נראה קוטב עוברי, לבטח לא נראה דופק . בשלבים כאלה העובר הוא כמעט יישות תאורטית ואין שום סיבה למנוע יחסי מין. 

 דימום בשבוע 19 

אני בת 36 וחצי בשבוע 19 להריון. לפני כשבוע היו לי יומיים דימום משמעותי בבוקר, זרימה כמו של מחזור למשך כ שעתיים. בבדיקת אולטרסאונד נמצא דופק תקין וצוואר רחם ארוך. לאחר יומיים נקיים נבדקתי שוב והכל היה תקין. הרופא המליץ על מנוחה של שבועיים וחזרה למעקב. התוצאה ההסתברותית של תסמונת דאון משקלול הבדיקות – גיל , שקיפות וחלבון עוברי היא 1:6600. בעלי ואני רצינו לבצע דיקור מי שפיר + צ'יפ גנטי בשבוע 21, אך כעת חוששים שהדימום הכניס פקטור שמעלה את הסיכון להפיל מעבר לסיכון הרגיל הטמון בדיקור מי שפיר. האם לדעתך אכן מסוכן יותר לבצע את הדיקור לאור הדימום ובהנחה שהבדיקה תארך לאחר שבועיים ללא דימום נוסף ? זה הריון ראשון ספונטני 

פרופ' לסינג:
  לעשות את הדיקור או לא זו החלטה של בני הזוג. האם כדאי? אני חושב שכדאי לעשות את הדיקור והצ'יפ הגנטי. הדרך הנכונה והיחידה כדי לדעת על העובר זה לבצע בדיקת מי שפיר וצ'יפ גנטי שנותנים מידע אדיר. הסכנה לאבד הריון בגין בדיקת מי שפיר היא מזערית . המחמירים ידווחו על 1:600 והספרות מדברת על 1:800/900 . האם העובדה שהמטופלת דיממה  תסיט או תיצור תשובה שגויה ? אין שום קשר. זה לא ישנה את התשובה. העובדה שהיא דיממה לפני שבועיים ותעשה את הדיקור בעוד שבועיים ומאז היא אינה מדממת והצוואר ארוך וסגור , אני לא הייתי מהסס מלעודד את הזוג לעשות בדיקת מי שפיר היה והוא החליט לעשות.