בני הבכור בן השנתיים וחצי מתקשה להתמודד עם הגעתו של אחיו התינוק לעולם. אני מכירה בעובדה שלילד הבכור יכולים להיווצר קשיים בקבלת אחים קטנים, אבל מדובר פה בהתנהגות חריגה - הוא זועם, חסר סבלנות, מתעורר מתוך שינה, מסתובב בבית וצורח, מבקש את סבא וסבתא שלו, זורק צעצועים על הרצפה, ובימים האחרונים אף החל לנשוך אותנו. כיצד אנחנו יכולים לסייע לו ולהחזיר את האווירה הנעימה הביתה?

“כל ילד מתמודד עם הצטרפותו של אח נוסף למשפחה בצורה אחרת ובהתאם למבנה האישיות שלו, ועד כה עושה רושם שההתנהגות שלו מאוד טבעית. שימי לב שמדובר בילד כבן שנתיים, שהמקום שלו נלקח ממנו. בפעם הראשונה בחייו הוא מבין את היכולות שלו, יודע שהוא ישות אוטונומית ומנסה להוכיח לכולם שהוא כל יכול.

בפעם הבאה שבנך מתעורר מתוך שינה בצרחות, אל תילחצי. כשאת רואה אותו ככה, תפני אליו בשקט ותשאלי אותו מה מפריע לו. יכול להיות שהוא סובל מחלומות רעים בלילה, שבהם אחיו הקטן משתלט על הבית. שיחה עם הילד בזמן אמת תוכל לסייע לך להבין מה בדיוק מפריע לו. כשהוא מבקש את סבא וסבתא, תגידו לו שאפשר לדבר איתם בשעות ספציפיות כי הם ישנים או עסוקים.

כשהוא מגיב בצורה תוקפנית, חשוב שתזכירי לעצמך שאין לך שליטה על ההתנהגות שלו, ואם הוא זורק דברים בבית, את יכולה להגיד לו: ‘אני לא אוהבת שאתה זורק דברים ונושך אותנו, זה עושה אותי עצובה. בכל פעם שתזרוק דברים, אני ארים אותם וארחיקם מהישג ידך’. כך תעשי במשך כמה ימים והתופעה הזו תיפסק כי את תפסיקי להעניק לה חשיבות, והילד יבין שאין לו עניין להמשיך. ברגע שאת מעניקה תשומת לב לבנך על דבר רע שהוא עושה הוא ימשיך לעשות אותו כדי לקבל ממך את אותה תשומת לב. אל תענישי אותו ובחרי להגיב ברוגע לסיטואציה. רק כך הילד יבין. ילדים בני גילו משתמשים המון בנשיכות. זה נובע מכך שהם נמצאים בתסכול. לסיום, ברצוני להפנות אותך לספר שלי ‘הורים – מה השאלה?’ כי כל התשובות לשאלותייך נמצאות שם ויסייעו לך להבין את התמונה לעומק. בהצלחה”.

בקרוב ימלאו לבני הבכור שלוש שנים. האם כדאי להכניס אותו כבר עכשיו לגן עירייה, או להשאיר אותו במסגרת הפרטית שבה הוא נמצא היום?

“לא מדובר בבית ספר או באוניברסיטה. ילדים בגיל הזה זקוקים לאהבה, לתשומת לב ולצוות מקצועי טוב ומחבק סביבם שיסייע להם בהקניית הרגלים טובים להמשך. אם מבחינה כלכלית את יכולה לעמוד בתשלום של עוד שנה במסגרת הפרטית, הייתי ממליצה בחום להשאיר אותו לשנה נוספת. זאת משום שרוב גני הילדים אינם מותאמים לגיל זה - בחלק מבתי השימוש אין אסלות נמוכות מספיק עבורם, אין מזרנים, וילד בן 3 זקוק לשנת צהריים”.

אני אם לבת 5 אשר מתקשה מאוד להתמודד עם לכלוך. היא מחליפה את בגדיה כמה וכמה פעמים ביום מחשש ללכלוך ונלחצת מאוד. אני דורשת ממנה להפסיק להחליף בגדים על כל טיפת מים קטנה, אבל לצערי לא מצליחה ליצור שינוי. להפך, יש תקשורת מאוד מתוחה בינינו. איך אצליח להרגיע אותה?

"ממה שאת מתארת עושה רושם שבבית ישנו משקל רב להיגיינה, אבל הילדה לקחה את זה לכיוון מעט יותר קיצוני. אין צורך לחוש אשמה, ילד אחר היה בוחר ללכת לכיוון אחר ודווקא להתלכלך ולסרב להחליף בגדים. תמיד אפשר לתקן את המצב, היא עדיין צעירה ובעזרת שינוי אצלך תוכלי לחולל שינוי גם אצלה. כרגע הילדה נמצאת בלחץ כפול: היא מרגישה מלוכלכת, ובו בזמן לחוצה מהתגובה שלך ומהמריבות בבית בנושא. ואי אפשר לתקן התנהגות של ילד כל זמן שהוא בלחץ. היא חייבת להבין שאין יותר קהל להתנהגות שלה, שאת לא תכעסי יותר כשהיא מחליפה בגדים כל כך הרבה פעמים ביום, ואם בגד יהיה מאוד מלוכלך, את תכבסי אותו, אבל אם לא, את תאווררי אותו ותחזירי חזרה לארון. תגידי לה שאת סומכת עליה ולא מתכוונת להעיר בנושא, ובכך תצליחי לצמצם את התחושות הקשות שהיא חווה”.