אני פנסיונרית ויש לי הכנסה מוגבלת, אין לי דירה ואני חייבת לגור בשכירות. אני חוששת שבעלי הבית יעלו בקרוב את שכר הדירה, ואני מפחדת שלא אעמוד בתשלומים. האם צפוי לי שינוי כפוי במקום המגורים?

כמו כן, לאחרונה, מתוך צורך פנימי, התחלתי לתרגל מדיטציה על מנת לשחרר כל מיני חסימות ופחדים. אני עושה את זה בכוחות עצמי, ללא הדרכה בקורס, האם אצליח להשיג את המטרות שהצבתי לעצמי?
"ראשית אתייחס לשאלתך לגבי שכר הדירה. את נוטה להיות בן אדם עושה וחרוץ, ובן אדם עושה לא תמיד חושב על ההשלכות של הדברים שעשה. את צריכה ללמוד לכלכל את צעדייך בכלל ובמיוחד בנושא של הבית שלך. עלייך לחשוב על העתיד, לתכנן את צעדייך הלאה ולהיות מוכנה לאפשרות שיעלו לך את שכר הדירה. את יכולה למנוע מראש את הבעיה ולעבור למקום זול יותר. מעצם המחשבה שדבר כזה יכול לקרות תחשבי על פתרונות, ואז לא תצטרכי לחיות בפחד כי תדעי שאת בטוחה ויש לך אופציות נוספות.

ברגע שתשחררי את הפחד ותפסיקי לחיות במחשבה אם הנורא מכל יקרה או לא, זה כבר לא ישנה. לגבי שאלתך השנייה, על פי הראייה האחרת מדיטציה לא מתאימה לכל אחד. היא אמורה לנתק אותנו ממחשבות ולתת לנו שקט פנימי, אבל יש אנשים שהם גם ככה מנותקים ממחשבות אז אין להם צורך בכך. לא כל דבר מתאים לכל אחד. הסוד הוא בהבנה. כדי שאת תגיעי להבנה תנסי לנקות כל דבר שאת חושבת עליו ולא מצליחה להוריד לרמת עשייה, אם זה קורה לך כנראה שזה לא הזמן".
לפני כחצי שנה התייעצתי איתך בנוגע לבת שלי. אמרת לי שהיא מזמנת כל מיני מחלות ושהיא בתהליכים של בניית הזהות שלה. כיום, למרות שהיא עברה תהליך ומצבה קצת השתפר, היא עדיין לא מרגישה טוב במאת האחוזים. האם עדיין לא למדנו את השיעור?

"כשאנחנו עוברים תהליך מסוים עלינו לזכור תמיד מאיפה באנו ולהקפיד להסתכל כל הזמן אחורה וקדימה. על פי 'הראייה האחרת' גורל זה 'ראשית למידת הגלגול של האדם', כלומר ללמוד מהתחלה את השיעור שלא למדנו. ציינת שיש שיפור אצל בתך, זה דבר טוב וחיובי, אבל השיעור עדיין לא הסתיים עבורה, והיא עדיין צריכה להשתפר. כדי שהיא תמשיך לעבור תהליך, עליה לבדוק אם היא יכולה להמשיך ולהשתפר ביחס לעבר. לפעמים, גם כשאנחנו מתפתחים, משהו מפעם דואג להזכיר לנו איפה היינו קודם. לבתך יש עדיין סימפטומים מהעבר, וזה קורה כדי שהיא תזכור שהיא עדיין צריכה לשמור על עצמה.

ייקח לה זמן להיות שלמה מבחינה בריאותית בגלל שיש לה פציעות של דברים שהיא חוותה בזיכרון התאי. חצי שנה זה לא הרבה זמן כדי לעבור תהליך, תהליך הוא בהתאם להבנה של האדם, כלומר ככל שבתך תבין יותר את הדברים שעומדים מאחורי הסבל והכאב שלה, התהליך יתקצר. התפקיד שלך הוא להיות שם בשבילה וללוות אותה.

את צריכה להאיר עבורה את הדרך עם פנס ולדעת לכבות אותו מתי שצריך. כדי שנעריך את האור אנחנו צריכים לפעמים להיות בחושך. כולנו נולדים כביכול אל אור העולם הזה ומכבים יום אחד את המסך כי צריך ללכת, בדיוק כמו שאנחנו עוצמים את העיניים שלנו בשביל שנוכל להיות קצת בשקט פנימי ולישון כמה שעות".
אני בת 61. יש לי עסק לקוסמטיקה כבר 10 שנים, ובחודשיים האחרונים אין לי עבודה בכלל. לפני חמש שנים חוויתי גם תקופה כזאת וכמעט סגרתי את העסק. כשזה קרה נלחמתי, עשיתי מבצעים, משכתי לקוחות חדשים והתגברתי על המשבר.

לפני 12 שנה, בעקבות שינויים במקום העבודה הקודם שלי איבדתי את הבית שלי, והיום אני שוכרת מכון קוסמטיקה בעל שלוש קומות ומתגוררת בו. כיצד אוכל להתגבר על המשבר הנוכחי?
"כדי להתגבר על הקשיים הכלכליים שאת חווה עלייך לפעול כפי שפעלת בפעם האחרונה שזה קרה וליזום דברים. יש בך משהו שהתעייף בגלל משבר מאוד משמעותי שעברת בתחילת השנה. במהלך השנים עברת פציעות קשות (כמו הבית שאיבדת) ואיבדת פעמיים את מה שהאמנת בו. עלייך לבחון אם הצלחת ללמוד מהשיעורים שעברת ומאוד להיזהר ממגלומניה.

את חושבת על דברים בגדול עד כדי כך שאת נופלת בסוף. המחשבה שלך היא כל כך גדולה, ואין לך כוח לעשות דברים פשוטים ובזה את נופלת. עלייך לפעול בצורה מחשבתית ביחס ל'עושה' שלך, וזאת עבודה פנימית של הבנה. את יכולה לשכור מקום קטן יותר שיכיל את אותם לקוחות וידרוש ממך פחות הוצאות. שימי דגש על פרסום ושיווק העסק שלך ועל שירותיות".

מתוך תוכניתה של שלומית תמיר, כל יום שני ב־20:00 ב"רדיו ללא הפסקה".
הביאה לדפוס: ליאת מלכא בלכטובסקי