יש לי שני בנים, בני 22 ו־ 20 , והם אף פעם לא היו בזוגיות. הם ילדים טובים ודי ביישנים ואני חוששת שהם לא יודעים איך לדבר עם בנות ולעשות את הצעד הראשון. הם לא משתפים אותי בנושא, אבל אני רוצה לעזור להם ולהיות שם בשבילם. מה בעלי ואני יכולים לעשות בנידון, אם בכלל?


"בנייך הם עדיין צעירים, הם בסך הכל בשנות ה־ 20 המוקדמות שלהם וכל החיים עוד לפניהם. אל תדאגי, לכל אחד יש את הקצב שלו. יש כאלה שלוקח להם פחות זמן למצוא זוגיות ויש כאלה שלוקח להם קצת יותר.

זה טוב שאת מעורה בחייהם אך חוץ מלספק להם ביטחון ואוזן קשבת אין צורך שתתערבי. את או בעלך יכולים מדי פעם לשבת עם אחד מהם לשיחה אחד על אחד, לשאול לשלומם, לגשש איך הם מסתדרים מבחינה חברתית, ולהבהיר שאתם תמיד שם עבורם, אם הם רוצים להתייעץ.


לכי תדעי, יכול להיות שבתוך שיחה כזאת אחד מהם ישתף אתכם ויגיד 'לא כיף לי, אני לא יודע איך להתחיל עם בנות', ואז הדלת לעזרה תיפתח. אם הם לא משתפים אותך תני להם לחיות את חייהם ותרפי. הטעות הכי גדולה היא ללחוץ במקומות האלה וליצור בעיה איפה שאולי היא בכלל לא קיימת. אני עצמי נתקלתי בהמון מקרים כאלה, וכשמגיעה הבחורה הנכונה הכל מסתדר. תני לבנים שלך את הזמן שלהם, תהיי שם בשבילם, אבל תסמכי עליהם".

 
אני פונה אליך בשמי ובשם שכני. אנחנו עשרה דיירים, נכנסנו לפני כשנה לבניין חדש. יחסי השכנות בינינו מעולים אך לצערנו יש שכן שהוא "תפוח רקוב". הוא גונב חשמל ומים וכל פנייה אליו נתקלת באלימות מילולית ושפה נמוכה. אנחנו שוקלים להגיש נגדו מכתב לאגודה לתרבות הדיור. אני יודע שזה צעד שאין ממנו דרך חזרה והוא עלול לגרום להידרדרות, האם יש דרך נוספת שבה אנחנו יכולים לפעול?

"לדעתי, אם ניסיתם את כל הדרכים האפשריות להתמודד עם המצב אך נתקלתם בחומה בצורה, אתם אכן צריכים לעלות שלב. אך רגע לפני שאתם פונים לאגודה לתרבות הדיור ובאמת עושים צעד שממנו אין דרך חזרה, כדאי שתנסו דרך פעולה נוספת.

אני מציע שתשלחו לאותו שכן סורר מכתב מסודר מעורך דין, חתום על ידי כל השכנים. באמצעות אותו מכתב תבהירו לו את המצב ואת כוונתכם לפעול נגדו ולפנות לאגודה לתרבות הדיור במידה והתנהגותו לא תשתנה. תסבירו שכדי שהמצב לא ימשיך להידרדר אתם מוכנים למנות נציג מטעמכם שיישב איתו לשיחה (אתם יכולים גם להציע פגישה עם מגשר). תבהירו לו שאם לא תקבלו תגובה עד תאריך מסוים, אתם תשתמשו בכל האמצעים שעומדים לרשותכם, תיקחו ייצוג משפטי ותלכו עם זה עד הסוף. 

תצרפו למכתב עותק תביעה לתרבות הדיור ותודיעו לו שאם לא תקבלו ממנו תשובה מסודרת, עותק התביעה יישלח לאגודה. אם הוא יסכים להיפגש איתכם, כדי שהסיכויים שההידברות איתו תצליח תבחרו מישהו מביניכם שעדיין לא רב איתו ומנהל איתו מערכת יחסים סבירה. לדעתי, ברגע שהוא יקבל מכתב מעורך דין וייראה שכל השכנים חתומים עליו, הוא יבין שהוא במצב לא טוב ושהוא הגיע לקצה. תנסו קודם את הדרך הזאת, אין לכם מה להפסיד".

 
אני ב 55 , עבדתי כמזכירה 30 שנה. לפני כשנתיים חלה הידרדרות במצבי הבריאותי בגלל השמנת יתר ועישון כבד, ופוטרתי מעבודתי. מאז אני לא עובדת, אבל בזמן הזה ירדתי כבר 33 קילוגרמים והפסקתי לעשן. לצערי, בזבזתי את כל חסכונותי ואני חיה על 2,600 שקל קצבת נכות. איך אני יכולה למצוא עבודה? אני חוששת שבגלל גילי, מצבי וחוסר הניסיון שלי אף אחד לא ירצה להעסיק אותי.

"מדברייך ניכר שאת בן אדם מרשים ויש בך הרבה איכויות. תוך שנתיים הצלחת להשיל קילוגרמים רבים ממשקלך והפסקת לעשן, זה מעיד על כוח רצון ויכולת התמדה. את נשמעת מאוד לוגית וחדה, ונראה כי את יודעת להתנסח בצורה נכונה. 

לדעתי, בשלב הזה הדבר שהכי יתאים לך הוא לעבוד במרכזי מכירה טלפוניים, הרבה חברות גדולות מחזיקות מוקדים כאלה. את תוכלי להשתלב באחד מהם בקלות. כיום רוב האנשים שעובדים במרכזים האלה הם סטודנטים צעירים שמזגזגים בין עבודות ולכן אישה כמוך יכולה להיות בעלת ערך עצום, מכיוון שכל מעסיק ישמח לקבל מישהי יציבה שמתכוונת להתחייב לעבודה לאורך זמן. תשלחי קורות חיים וכשיזמנו אותך לראיון תהיי מלאת עוז. תגידי שאת אמינה, מלאת מרץ, לומדת מהר ועובדת טובה. אם תראי שאת מוכנה לתת מעצמך ולהשקיע, אני בטוח שיתנו לך את הצ'אנס הזה וייקחו אותך בשתי ידיים".

מתוך תוכניתו של אלון גל, כל יום שישי ב־ 08:00 ב"רדיו ללא הפסקה".
הביאה לפרסום: ליאת מלכא בלכטובסקי