בחודשיים האחרונים בני בן השנתיים מעדיף אותי על פני אביו בהשכמה של הבוקר. הוא מתעורר בשש, וכאשר אני ניגשת אליו, הוא שמח מאוד ומחבק אותי, אבל כשבעלי ניגש אליו הוא לא מוכן שיתקרב אליו, צורח בצורה איומה ומעיר את כל הבית. זה קורה רק בבקרים ולא במשך היום, ובעלי ממש נעלב מזה. מה אפשר לעשות?


יש המון התנהגויות של ילדים שהם פועל יוצא של התפתחותם. בסביבות גיל שנתיים הילד מבין את היכולת האוטונומית שלו להחליט והוא חווה תחושת עצמאות מאוד גדולה. כלומר ההתנהגות של בנך מאוד אופיינית לגילו, הוא רוצה להחליט על עצמו ועושה שרירים. אם במשך כל היום מערכת היחסים של בנך עם אביו היא תקינה ורק בבוקר המצב קצת בעייתי, אז אין בעיה ממשית ואולי כדאי לדלג מעל המשוכה הזאת.

אם הוא צורח, בוכה ומעיר את כל הבית אז עדיף שכרגע תקומי רק את אליו ותתחילו את הבוקר ברגל ימין. יש מקומות שבהם לא כדאי להתעקש כי אנחנו סתם משלמים מחיר יקר, נכון שזו טרחה מבחינתך לקום כל בוקר בשש, אבל זה 'קונה' עוד חצי שעה של שקט לבית. בעלך לא צריך להיפגע, לפעמים ילדים מתנהגים בצורה מסוימת ואנחנו לא יכולים להבין למה זה קורה. יכול להיות שבנך רוצה אותך בגלל מה שאת מסמלת בעבורו, ויכול להיות שהוא מרגיש שאביו נעלב ומנסה לרצות אותו וזה גורם לו לרצות להפעיל את הכוח שלו עוד יותר. אם את שמה לב שההתנהגות הזו מתרחבת לתחומים נוספים בבית כמו מקלחות, אוכל ועוד תעצרי את זה. תגידי לבנך שהוא צריך להיות עם אביו ואת עסוקה אז את הולכת, לא נורא אם הוא ממשיך לבכות".

אמרת לא פעם שמאבקי כוח עם הילדים ממלאים אותם תחושה של עוצמה, כוח וערך. כיצד ניתן למלא את זה בדרך אחרת?


ניתן למלא את הילד בתחושה של עוצמה וכוח במספר דרכים. ראשית, חשוב להתייעץ עם הילדים ולהיעזר בהם בכל מיני מקומות קטנים. את יכולה למשל לשאול את הילד אילו נעליים לנעול, לתת שתי אופציות שהן רלוונטיות מבחינתך ואז להודות לו על עזרתו. להתייעץ עם הילד זה לא תמיד לעשות מה שהוא אומר, זו פשוט דרך להראות שדעתו חשובה לך. במקומות מסוימים את יכולה מדי פעם גם לתת לילד לבחור ולהחליט בעצמו, לדוגמה: 'יש שני סרטים שאני רוצה לקחת אותך אליהם, מה תרצה לראות?'. תוכלי לגרום לאותה תחושה אם תספרי לילד דברים על עצמך ותחלקי עמו חוויות מהעולם שלך. לתת לילד מדי פעם להגמיש איזשהו גבול ולהראות לו שהוא מצליח לפעמים לשנות את דעתם של ההורים נותן לו תחושה מאוד חזקה של כוח והרגשה שיש לו פה ושם שליטה על החיים.

בני בן ה־5 מנסה לחנך את אחיו בן ה־3, וזה מפריע לי מאוד. הוא תוקף אותו כשהוא עושה משהו לא יפה ורב איתו על צעצועים. כשזה קורה בני הקטן בוכה, שוכב על הרצפה, צועק שאחיו מרביץ לו וקורא לי. אמרתי לו שהוא צריך להגן על עצמו, כי אני לא יכולה לעזור לו כל הזמן והוא התחיל לירוק על אחיו הגדול. כשראיתי את זה אסרתי עליו לעשות זאת. מה עלי לעשות כדי לחזק את בני הקטן?

את לא צריכה לחשוש. חלק מיכולת ההתמודדות של בן ה־3 עם בן ה־5 החזק ממנו זה גם לירוק עליו. זה בסדר שהוא יעשה זאת, אם את מאוד מתנגדת ליריקות, תגידי לו שאת לא מרשה לירוק אבל דברים אחרים אפשר. אני מבינה שאת מרחמת על הקטן, אבל כל זמן שאת גוערת בבנך הבכור ומענישה אותו, אז הקטן לא ידאג לעצמו כי הוא יודע שאת עושה את זה. אל תיתני לו רק לגיטימציה להחזיר, תני לו גם את הכוחות והיכולות לקום ולהגיב. כשאת רואה אותו שוכב ובוכה תגידי לו: 'אני יודעת שזה לא נעים, בוא תקום ונשטוף פנים'. כשהוא יבקש ממך להעניש את אחיו תגידי לו: 'אני אחכה בסבלנות, אני יודעת שיום אחד אתה תדע לקום ולהגן על עצמך'.

להגן על עצמו זה להתחבא מאחורייך, זה לדחוף את אחיו הגדול, או לירוק עליו אבל לא לגרום לך להגיב לגדול או להעניש אותו. מנגד, בנך הבכור יודע שאסור לו להרביץ לאחיו, אבל זו הדרך שלו לגרום לך להגיע אליו ולשוחח איתו, ולכן עלייך לשנות את האופן שבו את פועלת ולהפסיק לפנות אליו כשהוא מציק לאחיו. אם לדוגמה כולכם משחקים, והגדול מפריע לקטן תפסיקי עם המשחק לגמרי ותגידי לקטן 'בוא נשחק אנחנו במשחק אחר'.

ערכה: ליאת מלכא בלכטובסקי 
 
מתוך תוכניתה של מיכל דליות, כל יום שישי ב־10:00 ב"רדיו ללא הפסקה"