בני בן ה־16 נמצא במעקב גדילה במרכז שניידר לרפואת ילדים. הוא שוקל 50 קילו, וגובהו הוא 1.66 מטר. הוא נמצא באחוזון 15 מבחינת הגדילה, וכל חודשיים יש לו קפיצת גדילה. בני הוא פריק של ספורט והוא הולך ארבע פעמים בשבוע למכון כושר, האם זה יכול להפריע לו להתפתח?


״לפי הנתונים שהצגת, בנך הוא ילד די רזה. יחד עם זאת, אם כל חודשיים יש לו קפיצת גדילה והוא עולה במשקל, סימן שהוא בריא, מתפתח כראוי, וסביר להניח שהכושר הגופני עושה לו רק טוב. לדעתי הוא יכול להמשיך להתאמן כרגיל. רק כדאי שלא ירים משקל כבד מדי כאשר הוא מרים משקולות. במקום להרים למשל 50 קילו עשר פעמים, עדיף שירים 10 קילו 50 פעם. הגוף שלו יעשה בדיוק את אותה העבודה אבל העומס עליו יהיה יותר קטן. באופן כללי לאנשים שאינם ספורטאים מצטיינים להימנע מניפוח שרירים, משום שברגע שמפסיקים, הכל נופל, והגוף יכול לסבול מנזקים נוספים. סיפרת שהוא תחת מעקב בבית החולים שניידר, מדובר במרכז בעל שם עולמי שיש בו רופאים עם הרבה ניסיון וידע בתחום. ואגב זהו אחד המרכזים הראשונים (אם לא הראשון) בעולם שעוסקים בתחום של צמיחה, גדילה והורמון גדילה של ילדים, אז את יכול להיות רגועה״.

בני החליט לקחת אבקת חלבון כדי לגדול, מה דעתך על הנושא?

״אבקות החלבונים הפכו להיות תוסף תזונה פופולרי בשנים האחרונות, אך אף על פי שישנם רבים שצורכים אותן אין להן שום ערך מוסף. אני ממליץ לבנך שיפסיק לצרוך אבקות חלבון, ובמקום התוספים האלו שיאכל חלבונים מן החי או מן הצומח. הוא יכול לאכול לדוגמה חביתה מארבעה חלבונים וחלמון אחד, קופסת גבינה לבנה, קופסה של טונה, בשר או סטייק. לדעתי אבקות חלב ואבקות חלבון הן בזבוז כסף וזמן, ומדובר באשליה, משום שברגע שהרבה חלבון נכנס בבת אחת לגוף, יש עומס על הכליות. ברגע שחלבון נכנס לגוף ביחד עם שומן ופחמימות, הספיגה היא יותר אטית ויותר נורמלית ויש פחות עומס על הכליות. לכן אני מציע לאנשים בריאים (שלא סובלים מבעיות ספיגה או שיש להם בעיה בדרכי העיכול) להימנע מתוספי חלבון מלאכותיים: במקום אבקת חלבון עדיף לצרוך כאמור חלבונים מן החי והצומח, ובמקום כדורי ויטמינים עדיף לאכול פירות וירקות. זוהי הדרך הטובה ביותר לצרוך את החומרים האלה, ומחומרי מזון הספיגה הרבה יותר טובה. הגוף שלנו משחר ההיסטוריה למד להתמודד עם מזונות מורכבים, ולא עם מזונות מרוכזים״.

בעלי בן ה-73 סובל מדי פעם מהזיות, הוא חושב שלקחו לו, גנבו לו ופגעו בו. לאחרונה הוא בטוח שמישהו מסוים לקח לו קולבים מהארון, והוא התקשר אליו ואמר לו שהוא ירצח אותו. אני חסרת אונים ואובדת עצות, זו לא פעם ראשונה שדבר כזה קורה לו. אני לא יודעת ממה זה נובע, הוא חולה לבבי, חולה ריאתי, סוכרתי, ויש לו לחץ דם גבוה אז אולי זה קשור בתרופות שהוא נוטל, מצד שני חמש מאחיותיו חלו באלצהיימר, והתופעות היו דומות, כך שיכול להיות שגם הוא סובל מהמחלה הזו. בנוסף, בעלי מפחד ללכת לרופא אחר חוץ מלרופא המשפחה. מה דעתך?

״הבעיה שממנה בעלך סובל היא בעיה פיזיולוגית-נוירולוגית (ולא פסיכיאטרית) שאופיינית לאנשים מבוגרים. התופעה שאת מתארת יכולה לנבוע ממגוון סיבות: יש אנשים שזרימת הדם שלהם לא טובה, ואם הם סובלים במקביל מכשל ריאתי או מכשל בתפקודי הריאה (כמו בעלך), הדם שמגיע למוח הוא לא מספיק מחומצן ויש להם תופעות פראנואידליות. התופעות במקרים אלה נקראות פסיכוזה אורגנית, והן מאוד אופייניות למה שאת מתארת. הן מתאימות למחלות ניווניות של המוח או להשפעת תרופות או לזרימת דם נמוכה לאזורים במוח שמופיעים בזקנה. כמו כן יכול מאוד להיות שבעלך מפתח תסמונת של דמנציה, אנשים במצב זה בטוחים שגונבים להם דברים, ומחביאים דברים, ולא זוכרים איפה שמו אותם. לפעמים כשבן הזוג יוצא לחנות, הם בטוחים שהוא בוגד, ומאשימים אותו. במקרים קשים הם אפילו רואים אנשים זרים מסתובבים בבית (שכמובן לא קיימים). 
 
במקרה כזה בעלך צריך לפנות לפסיכוגריאטר או לנוירולוג שיעשו לו הערכה פסיכיאטרית וקוגניטיבית, רופא מומחה יכול לרשום לו תרופות הרגעה שיאזנו אותו בתקופות של מתח, חרדה ופרנויה כמו שאת מתארת. בנוסף, כדאי שבעלך יעבור סי-טי בלי חומר ניגוד. סי-טי יראה אם יש אטרופיה של המוח (הצטמצמות, התכווצות של המוח = תהליך ניווני) או אם יש הרחבה והגדלה של חדרי המוח, וישלול סיבות אחרות לפסיכוזה אורגנית. אם בעלך חושש לפנות לרופא אחר מלבד לרופא המשפחה, את יכולה לבקש מרופא המשפחה שיציג את המקרה לנוירולוג שעובד איתו יחד בקופת החולים והוא יוכל להמליץ על המשך טיפול. למצב שתיארת יכול להיות גם קשר לסוגי התרופות שבעלך לוקח, ישנן תרופות שגורמות לבלבול מסוים. חשוב מאוד שתשימי לב לאופן שבו בעלך נוהג, הרפלקסים והתגובות של אנשים במצבו הם יותר אטיים, ובזמן נהיגה זה עלול לגרום לאסון. אני ממליץ לך לא לתת לו לנהוג״. 
 
מתוך תוכניתו של פרופ' רפי קרסו, כל יום שישי ב־13:00 ב׳׳רדיו ללא הפסקה".

תשובות אלו אינן המלצה רפואית אישית, ויש תמיד להתייעץ ולהיבדק על ידי רופא המשפחה או רופא מומחה.