בתי בת ה-12 וחצי התאהבה בבחור בן 16, שחווה התנסות מינית כשהיה בן 13. לאחרונה הצצתי בטלפון הנייד של בתי והזדעזעתי. גיליתי שהנער שלח לה הודעות בוואטסאפ וכתב לה "אני הולך לאנוס אותך מחר, את מחרמנת אותי תוך כדי שיחה, את אוהבת את זה בתנוחת 69?".

בתי והנער רשומים לאותו החוג, והוא מודע לגילה הצעיר. היא זורמת איתו בשיחה ובהודעות הטקסט, מה שנותן לו את הלגיטימציה לעשות כרצונו. הסברתי לה שבגילה היא לא אמורה להיחשף לדברים כאלה, ושזו הרגשה נפלאה לאהוב ולהיות נאהב, אבל לא בכל מחיר.

פניתי למשטרה והציעו לי להזהיר את הנער כדי להימנע מפתיחת תיק פלילי נגדו, אבל אני חוששת מאוד. האם כדאי לאפשר לבתי להתמודד עם המצב בעצמה?

"מדובר בנושא כבד ורציני מאוד. הנער משתעשע בילדה בת 12 ומרגיש גדול וגברי. במקרה הזה לא צריך להזהיר, אלא לאיים עליו בתביעה. התקשרי אל הנער מהטלפון הנייד של בתך ואמרי לו: 'אני אמא של נ', ומרגע זה אתה מנתק כל קשר עם בתי.

אם אגלה שנפגשת איתה, שטלפנת אליה או ששלחת לה הודעות, אפנה מיד למשטרה. כנראה התבלבלת, היא קטינה בת 12 וחצי, וזה לא משנה שגם אתה קטין. אם לא תעזוב את החוג, אדאג לכך שבתי תעזוב'. תגידי את הדברים באופן יבש ורגוע. שקט מאיים הרבה יותר מצעקות. 
 
בנוסף, אני ממליצה לך לשוחח גם עם הוריו של הנער, ולהציג בפניהם את ההודעות ששלח לבתך בוואטסאפ. אמרי להם: 'הילדים שלנו מאוהבים אבל אני מתנגדת לכך. אני אדאג לכך שבתי תנתק את הקשר איתו, אבל אם אתם לא תדאגו לאותו הדבר מצד בנכם, אגיש תלונה נגדו במשטרה והוא יואשם בפיתוי קטינה'. 
 
אי אפשר לסמוך על ילדים מאוהבים מכיוון שמדובר במצב כימי, גופני, רגשי ונוירולוגי. בתך לא רואה מימינה ומשמאלה, ולכן שום הגיון לא יעזור. את עומדת להילחם על תמימותה ועל בריאותה הנפשית.

שימי סוף לסיפור ורשמי אותה לחוג אחר. אמרי לה: 'אני מבינה את הכעס שלך ויודעת שכרגע את לא מסוגלת להבין את התפקיד שלי כהורה. אם היית טובעת בים הייתי מצילה אותך, וזה בדיוק אותו המצב'. היא אולי תכעס עלייך אבל בעוד חודשיים כבר תשכח מזה". 
 
בתי בת ה-9 לומדת בכיתה ג'. היא ילדה מקסימה, חברותית מאוד ומעט עגלגלה. היא אוהבת לעזור לזולת, אין לה בעיות של קשב וריכוז, והיא טובה באנגלית ובמתמטיקה, אבל מתקשה מאוד בקריאה ובהיגוי נכון של מילים ואותיות בעברית.

בעבר היא טופלה אצל קלינאית תקשורת אך עברנו דירה, וכעת אנחנו ממתינים לתור אצל קלינאית חדשה. היא ילדה אהובה, בעלת ראייה מרחבית גדולה, מעין בת־בן שמשחקת בעיקר עם הבנים. בבית הספר שלה המליצו לחזק את הביטחון העצמי שלה והצמידו לה חונכת. בנוסף, פנינו לפסיכולוגית של בית הספר, וזו הציעה לנו לנסות ולהעביר אותה לבית ספר מיוחד עם כיתות קטנות יותר, אך סירבתי להצעה כי בתי הגדולה עברה חוויה דומה ולא חיובית. אף על פי שבתי אינה סובלת מדיסלקציה, היא לא מצליחה להכין שיעורי בית בלעדי. מה עצתך?

"לא מזמן שמעתי על תלמידה שכותבת בצורה לא מובנת. כדי לעזור לה להגיש עבודות ומבחנים, הציעו לה להיעזר בטיוטה, כלומר היא כותבת על דף, מקריאה לאדם אחר את מה שכתבה, ומגישה את העבודה בכתב ידו. בנוגע למבחנים, בחינה בעל פה יכולה להיות אופציה עבורה.
 
אסור לשכוח שהילדה בכיתה ג', ובשנתיים וחצי האחרונות כבר למדה קרוא וכתוב, אספה מספיק חוויות שליליות, וכעת היא מנסה להימנע מהתמודדות מול הקשיים. ככל הנראה, הילדה לא צברה הצלחות והתמודדה עם כישלונות בשפה ובדיבור כבר מיומה הראשון בכיתה א', אולי אפילו צחקו עליה. יש משהו שמפריע לה, ולכן אין לה שום חשק ומוטיבציה לנסות ולקרוא. 
 
כדי לחזק ביטחון עצמי אצל ילדים, צריך לחזק את התחומים החזקים שקיימים, במקרה של בתך – אנגלית ומתמטיקה. הילדה צריכה לדעת שהיא מצוינת, מסוגלת ומתקדמת, וזה יחזק בה את התחושה שהיא שווה משהו. רק אז תוכלו לטפל בדברים שהיא מתקשה בהם, וללמד את הילדה לקרוא. 
 
אין ספק שצריך להשקיע בילדה בעזרת קלינאית תקשורת וגם בעזרת מורה מתקנת. יש לשים לב שהוראה מתקנת צריכה להיות מותאמת לאופי, לצרכים ולקשיים של הילד. פני לבית הספר של הילדה ובקשי המלצות".