אני בת 43, גרושה ואמא לנער בן 17. בתקופה האחרונה אני חיה בצמצום ובחוסר ודאות ומחלקת את זמני בין העבודה לבין טיפול בבני. בשנה וחצי האחרונות אני סובלת מאיבוד פיגמנטציה בידיים שמתפשט לכל אורך הגוף שלי. הטיפול הרפואי לא כל כך עוזר. האם לראייה האחרת יש איזשהו הסבר ועבודה רוחנית שאני יכולה לעשות כדי לעצור את זה?

״איבוד פיגמנטציה בעור קשור לחלוקה לא נכונה של התאים בגוף וגם מהבחינה הפילוסופית הוא קשור לחלוקה לא נכונה - של משאבים. יש בחייך דברים שאת לא יודעת לחלק בצורה נכונה ואת לפעמים חושבת שהעיקר הוא הטפל והטפל הוא העיקר. עלייך לעשות חלוקה יותר מדויקת בחיים. הטיפול בבנך דורש ממך המון אנרגיות ולדעתי ילד בגילו כבר יכול לקחת יותר אחריות על עצמו. את צריכה לנסות להבין מה קרה בשנה וחצי האחרונות שהשפיע על החלוקה שלך. אולי עשית חלוקה לא נכונה מבחינה כלכלית או שהיה בך רצון שלא פירשת בצורה נכונה. הפרט והכלל מחוברים, וניתן לראות שגם באופן כללי בני האדם נמצאים בתקופה מאוד משמעותית של חוסר ודאות וצמצום בכל מקום. חוסר היכולת שלנו לראות את הדברים מקרוב יותר, וחוסר היכולת לראות דברים שמשותפים לכולנו, גרמו לצמצום הזה. לפעמים אנחנו סובלים מצמצום בשביל שנהיה בצינוק או בדוחק ונוכל לראות את הדברים מקרוב, וכך נוכל לפרוט ולהבין אותם בצורה שלא נפספס את המשמעות שלהם. הצמצום מלמד אותנו להתכונן, וזהו השיעור שלך. בשנה וחצי האחרונות את סופגת, התחלת לסבול מבעיית עור, ובה בעת את חשה צמצום שבא מחלוקה לא נכונה קודם לכן".

אני בת 61, גרושה ואמא לשלושה ילדים. אני גרה בבית קטן שהצלחתי לקנות לבדי בלי עזרה של אף אחד ואני מודה על כך. כמו כן התחלתי לאחרונה עבודה חדשה שהיא קשה לי, אבל אני שמחה שמצאתי אותה. אני אולי לא נמצאת במקום אידיאלי, אבל שמחה שהחיים הובילו אותי למקום הזה. יש לי כאבים מאוד חזקים בכתף שמקרינים לי לכיוון החזה בצד שמאל. הייתי אצל רופא והוא אמר שזה בגלל שהתקררתי. מהי הסיבה האמיתית שבגללה אני סובלת מכאבים?

"המעמסה שלך בחיים היא גדולה ואת לוקחת על עצמך הרבה אחריות. איברים מדברים רגשית לפני שהם מאותתים לנו פיזית. הכאב בכתף שמאל מעיד על כך שאת לוקחת על עצמך מעמסה עצומה. יש לך מין אובססיה - את מציבה לעצמך משימה ועד שאת לא משיגה אותה עד הסוף את פשוט לא מפסיקה. את עוברת שיעור מאוד משמעותי שאת לא מבינה: המשימה שאת הצבת לעצמך היא לא נכונה ואת זה מנסים להראות לך. את צריכה להרפות קצת מהלחץ כי כרגע את סובלת מהתקררות, אבל אם לא תביני את השיעור מצבך עלול להידרדר. לדעתי את לא יוד־ עת מה הם הרצונות האמיתיים שלך. את טוענת שאת מרוצה מהחיים שלך אבל לדעתי זה לא נכון לגמרי. נראה שאת חיה את חייך מהכרח, כי זה מה שהוחלט בשבילך. את אולי מודה על המקום שאת נמצאת בו, אבל בינתיים הגוף שלך מגיב קצת אחרת. למרות שאת אומרת שאת שמחה בחלקך, בתוכך יש חוסר הסכמה ולכן הגוף שלך מגיב אחרת. את אולי מקבלת את זה שקשה לך, אבל הקושי הזה הוא שגורם לסימפטומים האלה. פעמים רבות הגוף יוצר סימפטומים, כי לא ניתן לשקר את הגוף".

כיצד אנחנו מחליטים ומה גורם לנו להחליט?

"החלטות תלויות לגמרי בתכלית. אם אדם מבין מהי התכלית של ההחלטה שלו, אז הוא זה שמחליט. ההחלטות שלנו הן לעתים רצונות גשמיים שנועדו להביא את הסיפוקים שלנו. לעתים, כאשר אנחנו לא מנסים להבין את התכלית מאחורי ההחלטות שלנו (מה עומד מאחורי הרצון שלנו), אז ההחלטות לא מגיעות ואין לנו תשובות (תת המודע לא מגיב למודע). במקרים מסוימים, כשאדם לא מצליח להחליט, נוצר מצב של ניתוח קיסרי קוסמי, היקום מחליט עבורו ונופלת החלטה בשבילו. זה דבר כואב כי זה לא מה שאותו אדם באמת רצה. תכלית היא דבר עמוק בתוך כל אדם וכשמישהו צריך לקבל החלטה הוא צריך לדעת בתוכו מהי התכלית של ההחלטה ומהי התכלית של הבחירה. האדם בראשיתו הוא כזה שיכול לבחור ולהחליט ובזה הוא נבדל מהבהמה וגם מהמלאכים (דבר גבוה מאיתנו), אז אם אתה לא מבין את התכלית של ההחלטות והבחירות שלך, נראה שאתה חצי בן אדם, כזה שלא פועל מתוך בחירה. לכן חשוב שתנסה להבין את התכלית שלך. התכלית של האדם על פי 'הראייה האחרת' היא השרשרת הדורית שלו״.

מתוך תוכניתה של שלומית תמיר, כל יום שני ב־20:00 ב׳׳רדיו ללא הפסקה"
עריכה: ליאת מלכא בלכטובסקי