אבי היה אדם ערכי, הוא היה מחסנאי, ואת כל חייו השקיע בעבודתו ובילדים שלו. הוא למעשה הנגזרת שלי, וגם אני כמוהו מחסנאי, וחשוב לי להשקיע בילדי. זו הדרך שהוא הראה לי, אך אם הייתה לי הדרכה נכונה ואחרת, לא הייתי במקום הזה היום. מה התכלית הנכונה שלי בתוך הנגזרת שלי?
״אתה הנגזרת של אביך ואתה מתנהל כמותו, אתה בעצם עושה לו שכפול - אתה עובד קשה כמוהו ומשקיע בילדים שלך כמו שהוא היה עושה. יש לנו פילם שאנחנו רוכשים מההורים שלנו ומהשרשרת הדורית שלנו. אביך הראה לך את מי שהוא היה, אך התכלית שלך היא לתת לבן שלך לראות את האפשרויות הקיימות בעולם, גם אם הן אפשרויות שלא נראות לך. בניגוד לכך שאביך הצר את הדרך שלך בזה שהוא לא הראה לך מגוון אפשרויות, עליך לתת לבנך את האפשרות לבחור".
"תפקידו של הורה הוא בין השאר להראות לילדו אפשרויות מגוונות, גם אם הן לא מהעולם שלו. אבא שלך צמצם אותך, כיוון שהוא לא היה יכול לשחות בעולמות אחרים. הוא לא הצליח להשתייך אליהם, ולכן הוא גם לא היה יכול להדריך אותך או לחבר אותך למדריכים מעולמות שונים. כשהורה לא יכול להדריך את הילד שלו בעצמו, לפעמים הוא צריך לקשר את ילדו עם מדריך או מורה אחר. אם תהיה מסוגל 'לזרוק' את הבן שלך עם חכה לאינספור אפשרויות ויבוא המדריך הנכון לשאת אותו על גבו, זה רק ייטיב עם בנך. הורים רבים מעדיפים לאחוז בילדים שלהם ולא לשחרר אותם מתוך פחד שהילד שלהם כבר 'לא יהיה שלהם', ואז בהרבה מקרים הילד בכל מקרה לא נשאר לא של ההורה ולא של עצמו, כי הוא הולך לאיבוד או הופך להיות מצומצם״.
אני בת 60. אני עומדת לעבור דירה בקרוב. אילו דברים עלי לקחת איתי לבית החדש שלי מבחינה פיזית ואנרגטית?
״במקרה של מעבר דירה עלייך לעשות חושבים לגבי תכולת הבית שתיקחי עמך. אם את לא מתכוונת לארח את כל השבט שלך כמו שהיית עושה בעבר, אז תיקחי 'צמצום' של מטבח, אם את לא מתכוונת להתלבש ולעטות על עצמך את כל הצעיפים והתכשיטים שלך (כמו שהיית עושה בעבר) אז תיקחי רבע ארון. ההחלטות האלו תלויות בגיל שלנו, משום שככל שאנחנו מתבגרים כך אנחנו בקושי נושאים את הגוף שלנו ופחות חשוב לנו כיצד הסביבה רואה אותנו. כאשר אנחנו מתבגרים, אנחנו מעדיפים להיות במערומינו, ואנחנו לוקחים את מה שאנחנו רוצים לשרת ולא את מה שאנחנו צריכים. לשאלתך, יש דברים רבים שאת לא רוצה שיתגוררו כאנרגיה בתוך הבית שלך, ועליהם את צריכה לוותר: חפצים, ספרים, תמונות וכל דבר אחר שמזכיר לך תקופות וזמנים שאין לך צורך בהם יותר. את יכולה לשחרר אפילו ספרים שכבר אין לך צורך בידע שלהם. כאשר רוצים להתחדש צריך לדעת לשחרר, ובמקרה שלך לפעמים קשה לך לשחרר כי אין לך עוד מספיק הבנה״.
בעלי בן ה-58 הוא אדם מאוד טוטאלי למקום העבודה שלו והוא תמיד מתנהל כאילו הוא הבעלים של המקום. לצערי למרות הנכונות שלו באיזשהו שלב הוא תמיד ״חוטף סטירה״, כי המנהלים שלו לא מסתכלים עליו באותו אופן. זה קרה לו בעבר וזה קורה לו שוב כעת, הוא מקבל תשדורת שהוא מתאים לקבוצה אבל בשלב מסוים דוחים אותו. מדוע זה קורה לו?
״כשאדם פועל בקבוצה לפעמים רואים אותו באופן מסוים, ואם הוא מנסה להיות משהו אחר אז דוחים אותו. לדעתי בעלך עובר את השיעורים האלו כדי שישנה את דרכיו ויהפוך להיות עצמאי. לפני כשבע שנים כבר הייתה לו הזדמנות להיות עצמאי ובעל עסק משלו, אך הוא פחד לקחת אחריות מלאה וויתר על האפשרות הזו. הקונפליקט שבעלך שרוי בו חוזר על עצמו כיוון שהוא צריך לבחור אם הוא רוצה ללמוד את השיעור הזה או לקבל את הדברים, להשתלב ולא לדרוש פידבקים, זה השיעור הנשמתי שלו".
"בילדותו בעלך גדל עם שני אנשים, הוא היה טוב יותר מהם, אבל למרות זאת הוא תמיד קיבל פחות מהם ולא זכה להיות במקום ובמעמד שהגיע לו. כעת הדברים חוזרים על עצמם כי הוא עדיין לא עשה טרנספורמציה שתגרום לו להבין שמגיע לו לקבל תמורה על מעשיו. לכן אם הוא כן יקבל תמורה למעשים שלו הוא יתמוטט, כי הוא לא ידע להתמודד עם זה. יש שיטות שונות שעוזרות לעשות את הטרנספורמציות בנושאים האלה, אני ממליצה שבעלך יעשה דמיון מודרך או טיפול בהיפנוזה״.
מתוך תוכניתה של שלומית תמיר, כל יום שני ב־20:00 ב׳׳רדיו ללא הפסקה". ערכה ליאת מלכא בלכטובסקי