נפתח בשורה התחתונה: גם אם האסוציאציה הראשונה שעולה לנו בהקשר של דבורים ומזון היא דבש, תרומתן העיקרית של הדבורים לתזונת האדם שונה בתכלית וגדולה לאין שיעור מהפקת דבש מצוף הפרחים. מדובר בשחקן ראשי באחד השלבים ברביית צמחים: האבקה.



רביית צמחים תלויה ברוב המקרים בחרקים: גרגירי האבקה מאיבר זכרי שבפרח נדבקים לגוף החרק ונצמדים אליו, ומועברים על ידו לאיבר הנקבי בפרח. התהליך נעשה באותו פרח עצמו, או בפרחים שונים על אותו הצמח, או בין צמחים נפרדים מאותו הזן.



כך או כך, ללא העברת הגרגירים מהאיבר הזכרי לנקבי בפרח, אין הפריה. חשוב להבין כי כשמדובר בגידולים חקלאיים, אם אין הפריה אין מזון.



כ־30% מהמזון שלנו תלוי בהאבקה על ידי דבורים. עם זאת, חשוב להבין שהתרומה של מזונות אלו אינה רק אנרגיה (קלוריות) אלא גם רכיבי תזונה חשובים: ויטמינים ונוגדי חמצון המגינים על תאי הגוף כמו ויטמין c, ליקופן, חומצה פולית ויטמין a, מינרלים כמו אבץ ועוד. המקורות לרכיבי תזונה אלה ייחודיים לעולם הצומח. 75%־80% מהם תלויים בתהליך האבקה. קיימת סכנה לירידה בצריכתם בגלל שיעורי האבקה נמוכים.




צילום: אינג'אינמג'



יחד עם זאת, הודות לעובדה שאורז, תפוחי אדמה, חיטה ותירס אינם מואבקים על ידי דבורים, והם חלק גדול מכמות המזון שאנחנו אוכלים, האחוזים אינם גבוהים עוד יותר. נוסף לכך, פירות וירקות (חלקם הגדול מואבק על ידי דבורים), שהם מקור עשיר לוויטמינים, לנוגדי חמצון ולמינרלים, נאכלים בכמויות נמוכות יותר.

בעולם המערבי התלות בדבורים גדולה יותר מאשר במדינות המתפתחות בזכות צריכה של תפריט מגוון יותר שבו יותר מאורז ושעועית, תירס או תפוחי אדמה, כמו שקורה במרבית העולם העני יותר.
לאן נעלמה הדבורה?
בעשרות השנים האחרונות אנו עדים לתופעה מדאיגה המעוררת את סקרנותם של המדענים: צמצום אוכלוסיית הדבורים בעולם. כוורות דבורים ננטשות ומושבות שלמות נעלמות. עדויות ראשונות לכך הגיעו מצפון אמריקה, בהמשך צברה התופעה תאוצה והחלו להגיע דיווחים גם ממדינות אירופה.
גם בישראל החקלאים סובלים מהתופעה, המכונה ״הפרעת התמוטטות המושבה״ (ccd - Collapse Colony Disorder), המתארת ירידה דרמטית במספר הדבורים. בשל כך נפגעו קשות גידולים חקלאיים בעולם.
לתופעה זו השלכות מרחיקות לכת מבחינה חברתית, תזונתית וכלכלית (בארצות הברית לבדה היא גורמת להפסד של כ-35 מיליארד דולר בשנה). חוקרים רבים נרתמו לאתגר, כדי להבין את הסיבות לקיומה של התופעה וכדי למצוא דרכים לבלימתה.
הסיבות לתופעה של היעלמות הדבורים הן מגוונות, אינן חד-משמעיות וככל הנראה תלויות בשינוי התנאים היציבים על ידי האדם: שיבוש מערכת האקלים והתחממות כדור הארץ, השפעה של קרינה סלולרית ושל קרינות אחרות על מערכת הניווט של הדבורים, חומרי ריסוס והדברה ושינויים בתזונה שלהן.
השינויים בתזונה נובעים משתי סיבות עיקריות. האחת, שימוש בקרקעות למבנים וצמצום המרחבים הפתוחים של הצמחייה. השנייה, אזורים נרחבים של גידולים חקלאיים אחידים, שמשמעותם עבור הדבורים היא מבחר מצומצם של רכיבים תזונתיים חיוניים.
כפי שאצל בני האדם אחד העקרונות החשובים בתזונה נכונה הוא גיוון התפריט, כדי לקבל את מרבית רכיבי התזונה שלהם הגוף זקוק לתפקוד תקין - כך גם אצל הדבורים. תפריט חד-גוני ומחסור ברכיבי תזונה פוגעים בבריאות הדבורה, בחיוניותה, מחלישים את מערכת החיסון שלה, דבר המקשה עליה להתמודד עם וירוסים ועם טפילים.

סיבה לדאגה
החודש פורסמו בכתב העת הרפואי "Lancet" מחקרים מדאיגים בנושא. סמואל מאיירס, מדען בכיר מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד, ועמיתיו, בדקו צריכה של רכיבים תזונתיים ב־156 מדינות ברחבי העולם באמצעות 224 מזונות שונים, כדי להעריך את כמות הצריכה לנפש של ויטמין a ושל חומצה פולית (שאגב, חשובים במיוחד לילדים ולנשים הרות). מקורם של אלה בפירות, בירקות, באגוזים ובזרעים שהואבקו על ידי מאביקים שונים.
לאחר מכן אמדו החוקרים את ההשלכות הבריאותיות הפוטנציאליות של ירידה במספר המאביקים כמו דבורים וחרקים אחרים. הם העריכו כי ירידה במספר הדבורים יכולה להוביל למחסור של ויטמין a בקרב 70 מיליון בני אדם במדינות מתפתחות, כמעט מיליון וחצי מקרי מוות ממחלות לא מידבקות הקשורות במאביקים, ועוד כמיליון וחצי מקרי מוות ממחלות שלהן קשר ישיר לתזונה, כמו מחלות לב, שבץ או מחלות סרטן.
על פי המחקר, האוכלוסיות במזרח אירופה ומרכזה ובמזרח ובדרום־מזרח אסיה חשופות יותר למחלות אלו. "זו הפעם הראשונה שבה הקהילה המדעית מדווחת שאנחנו נמצאים בסכנה ממשית של פגיעה במערכות האקולוגיות, הליבה שתומכת בבריאות האדם", אומר מאיירס.
מסקנה נוספת שעלתה מהמחקר היא כי עיקר הנטל של המחלה הקשורה להאבקה תלוי בתוצרת המקומית, הלא מיובאת. פירוש הדבר הוא שרוב המדינות יכולות להפיק תועלת רבה מניהול נכון של אוכלוסיות הדבורים, והגנה עליהן תתרום ליבול המקומי ולבריאות הציבור.
הקשר הישראלי
פרופ' שרון שפיר, פרופ' אילן סלע והדוקטורנטית יעל גרביאן מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ברחובות של האוניברסיטה העברית גילו קשר אפשרי בין וירוס מסוים שפוגע בדבורים לבין התופעה של נטישת הכוורות.
הם "חיסנו" את הדבורים באמצעות מי סוכר המכילים גנים הדומים לווירוס. מי הסוכר מסייעים למערכת הטבעית שלהן להתמודד בהצלחה עם הווירוס. בהמשך גילו החוקרים כי בנוסף לווירוס, ישנה גם אקרית הוורואה (הדומה לקרציה) שלה השפעה מזיקה אף יותר מזו של הווירוס על הדבורים. זו יושבת על הדבורה ומוצצת את ה"דם" שלה. וגורמת להחלשתה. גם נגדה ייצר צוות החוקרים הישראלי "חיסון". הדבורה צרכה את מי הסוכר שהכילו את הגנים. אלה נספגו בדם, והאקרית שמצצה את הדם למעשה הורעלה למוות.
נראה כי עדיין רב הנסתר על הגלוי. נדרשים מחקרים נוספים כדי לבלום את התופעה ולשקם את אוכלוסיית הדבורים העולמית. אז בפעם הבאה שאתם נתקלים בדבורה, זכרו שגם החיים שלה לא דבש.

נאוה רוזנפלד ושלומית דיליאון, אבוקדוס - קידום בריאות [email protected]