אני בת 54. אחת לחודש, כשאני ברכב או בעבודה, מתרחשת אצלי תופעה מוזרה – פתאום מתחילה לרצד לי העין, ואני רואה מעין זיגזגים וטשטוש מוחלט. אני חייבת לחכות 20 דקות עד שהתופעה תעבור, ואחרי שהיא חולפת אני מרגישה חולשה. פניתי לאנדוקרינולוג ולרופא עיניים, אבל שניהם אמרו שאין לי שום בעיה. מדוע אני סובלת מהתסמינים הנ"ל?
 
"התופעה שאת מתארת קשורה למיגרנות ולכלי הדם בעין. היא לרוב מופיעה כמקדימה מיגרנה, אבל בחלק מהמקרים (כמו במקרה שלך) היא מופיעה ללא המיגרנה עצמה, כלומר ללא כאב הראש. תופעה זו בדרך כלל חולפת כעבור 5־20 דקות, והיא מלווה בדרך כלל בזיגזגים שנמצאים בקצה של שדה הראייה ולפעמים גם בנצנוצים. אם לדוגמה תנסי לקרוא עיתון במהלך ההתקף, חלק משדה הראייה שלך יהיה מטושטש או חסר. ישנו מגוון תחושות שמלוות התקפי מיגרנה, וגם החולשה שאת מרגישה היא אחת מהן ומתאימה למצב של אחרי מיגרנה. תופעה זו, מיגרנה ללא מיגרנה (א־מיגרניק מיגרין), אינה מסוכנת וכאמור חולפת אחרי בערך 20 דקות. כשאת סובלת מהתופעה אני לא ממליץ שתיטלי משככי כאבים למיניהם, השפעת הכדור ממילא תחל תוך חצי שעה, ובזמן הזה התסמינים שאת חווה כבר יחלפו. את יכולה לזרז את היעלמות התופעה אם תשתי שתי כוסות מים, שתיית מים מאיצה את דילול הדם וההשפעה של שתי כוסות מים היא הרבה יותר מהירה מהשפעה של כל כדור, מעבר לכך אין פתרון אחר. מיגרנה היא מחלה גנטית, וסביר להניח שיש לך קרוב משפחה שסובל ממיגרנות. למזלך, במקרה שלך המיגרנה לא מתפתחת ואת לא סובלת מכאב".
 
אני בת 73, בריאה לחלוטין. יש לי חיי מין פעילים ומשמחים, ואני זוכה לקבל מקופת החולים שלי מדבקות אוורל (הורמונים לגיל המעבר) וגם קרם אווסטין למריחה תוך וגינלית. רופאי הנשים מאוד מעודדים הפסקת שימוש בהורמונים לגיל המעבר בגילי, למרות שמהניסיון שלי זה לא הכרחי. אני מרגישה שהמינון הנמוך של מדבקות האוורל ומשחת האווסטין אינו מספק לי את הלחות הווגינלית ואת היכולת המינית שהייתי רוצה שיהיו לי. מה דעתך?
 

"השימוש בהורמונים חליפיים עבר מהפכות בשנים האחרונות. אחת בתחילת שנות האלפיים, כשהסתבר שיש שכיחות גדולה יותר של התקפי לב וסרטן השד כתוצאה בשימוש בהורמונים אסטרוגניים אצל נשים, ובפעם השנייה בחמש השנים האחרונות, לאחר שנעשו מחקרים נוספים בהורמונים שמשתמשים בהם כיום. אותם הורמונים הם יותר טבעיים וזהים להורמונים של גוף האישה, ואין להם קשר לשכיחות של סרטן השד ושל מחלות לב. אם בעבר רופאים המליצו לא ליטול הורמונים חליפיים, היום המצב הוא שונה, ורופאים חוזרים וממליצים להשתמש בהם. אקדים ואציין שהתשובות שאתן הן כלליות, אינני הרופא המטפל שלך ואינני גינקולוג, וחשוב שבכל מקרה תתייעצי עם הרופא שלך. לשאלתך, אחרי גיל 70 נהוג להוריד באופן הדרגתי את מינוני ההורמונים. אם בעבר היה נהוג לחשוב שכמות של 75 מיליגרם של מדבקות אוורל היא אידיאלית, כיום אנחנו יודעים ש־50 מיליגרם היא כמות מספקת, כלומר אפשר להגיע ברוב המקרים להשפעה טובה גם בכמות יותר קטנה. חלק מהשפעת האסטרוגן היא פסיכולוגית, ישנם אנשים שמרגישים פחות טוב כשאומרים להם שיורידו במינון ויש כאלו שלא מרגישים שום הבדל שהמינון יורד. את מקבלת הורמונים גם בקרם לנרתיק וגם במדבקה, לדעתי בגילך אין צורך בכמות גדולה יותר. יש גישות שונות לגבי הפסקת השימוש בהורמונים לגיל המעבר – בארצות הברית יש נשים שלוקחות אסטרוגן מתחילת תקופת גיל המעבר ועד סוף חייהן. בארץ אנחנו מעדיפים להוריד את המינונים בהדרגתיות אחרי גיל 70. אם במשפחתך אין ולא היה גידול סרטני של השד או גידולים של מערכת המין הנשית ואם את נמצאת במעקב גינקולוגי צמוד, אז הרופא שלך יכול להחליט שתמשיכי את הטיפול ההורמונלי. לגבי התפקוד המיני, חשק מיני ירוד אחרי גיל מסוים הוא חלק מהפיזיולוגיה הנורמלית. אם את בכל זאת רוצה להגביר את החשק את יכולה לבקש מהגינקולוג שלך לרשום לך כמות קטנה של טסטוסטרון בג'ל. חלק מהתפקוד המיני לא קשור רק באסטרוגן הוא גם קשור בטסטוסטרון. באופן כללי אינני בטוח שיש צורך בכך, אבל זאת החלטה של הגינקולוג שלך". 
עריכה: ליאת מלכא בלכטובסקי