מאזינה: אמי בת 100 ולפני שלוש שנים אובחנה כחולת אלצהיימר. לאחרונה יש שיפור במצבה. איך זה ייתכן?



פרופסור קרסו: את מחלת האלצהיימר אפשר לאבחן באופן סופי רק לאחר המוות. האבחנה של אמך היא ככל הנראה דמנציה, כלומר התדרדרות במצב הקוגניטיבי או המצב התובנתי. 
 
דמנציה יכולה להיגרם מהמון מצבים כמו דיכאון, חוסר בוויטמין B12, אנמיה, מצבי רוח משתנים, כדורים כמו כדורי שינה או כדורים נגד כאבים. כל אלו יכולים לפגוע בתובנה. יכול להיות שהרופא החליט לתת לה ויטמינים או לחילופין, להוריד כדור שהוא חשב שהוא מיותר ואז המצב השתפר. 
 

באופן טבעי, כשרואים אדם בן 100 שלא זוכר כל כך טוב ולא מבין כל כך טוב האבחנה הראשונה שעולה היא אלצהיימר, כי אנחנו יודעים שזו מחלה תלוית גיל. אנחנו לא יודעים את כל הסיבות לירידה קוגניטיבית, בטח שלא אצל כל אדם. 
 
לשיפור או התדרדרות במצב אפשר לשייך מצב רגשי. יכול להיות שהייתה תקופה בא הגיעו פחות לבקרה, ולאחרונה באו יותר. יכול להיות שאחות מסוימת הייתה נחמדה יותר, מה שתרם למצבה. אצל חולי דמנציה, לעתים התגובות יכולות להיות יותר רגשיות משכליות. הם מגיבים כמו ילדים קטנים. אם מתייחסים אליהם יפה, הם מגיבים טוב יותר. אם העולם עוין כלפיהם, הם מתחילים שלא לזהות אנשים. יש כל כך הרבה פקטורים, חלקם גופניים וחלקם נפשיים, שיכולים להשפיע. את חלקם אנחנו מכירים וחלקם לא. 
 
הרבה פעמים, כשיש שיפור זה בגלל תרופות שנלקחו והופסקו. לדעתי, בגיל הזה צריך לחשוב יותר על מתן כדורים. וגם, חלק מההתדרדרות היא נורמלית מפאת הגיל. 
 
מתוך תוכניתו של פרופ' רפי קרסו, כל יום שישי ב־13:00 ב"רדיו ללא הפסקה"