לאכול את הלב: איך אפשר לנצח את השלילה הרגשית?

כאמהות הנהנות לצפות בבני המשפחה אוכלים ארוחה שבישלנו, כבנות הנהנות להתפנק מהאוכל בבית של הורינו, וכדיאטניות הלומדות את אורח החיים וההעדפות הקולינריות של המטופלים, מפליא אותנו כל פעם מחדש לגלות עד כמה לאוכל תפקיד משמעותי בחיינו.
 

לא מזמן עברו החגים ואיתם חגיגות האוכל: המנות המסורתיות שלנו כיהודים, המנות המסורתיות המאפיינות את העדות השונות, וגם מנהגים פחות ותיקים: מאפה מפנק של האחיינית או ליקר משובח של הדוד. כל אלה מרגשים ומשמחים אותנו בכל שנה ובכל מפגש מחדש.
 

אוכל מאחד בני משפחה וחברים. הוא גם נותן ביטוי ליצירתיות, מאפשר נתינה והבעת רגשות. לעתים הוא מהווה פתרון ונחמה זמניים לבדידות, לשעמום, לכעס או לעצב, למצב בריאותי ירוד ולמחלות, לקשיים במערכת יחסים, לבעיות כלכליות, ללחץ בעבודה, לעייפות ואפילו לחרדה מהמצב הלאומי והביטחון האישי, שרמתו ירדה בשבועות האחרונים.

המושג "מזון מנחם" כולל את כל אותם המזונות שאנו מייחסים להם תכונות של נחמה או פיצוי עבור רגש שלילי כלשהו. סביב אותו מזון אנו מפתחים הרגלים וטקסים שמיוחדים לאותם רגעים. 

לכל אחד ישנם המזונות המנחמים שלו. לעתים קרובות המשותף בין מזונות אלה הוא איכותם התזונתית הנמוכה. כלומר, הם מכילים כמויות גבוהות של שומן (רווי), סוכר ונתרן. ככל שבעוגה יש יותר חמאה, במילקשייק יותר סוכר ובחטיף יותר נתרן - כך "עדיף". נשים לרוב יעדיפו מזונות מתוקים. גברים יעדיפו מזונות מלוחים. 

מחקרים שנערכו בנושא מגלים כי ההשפעה של מזון עתיר שומן, סוכר ונתרן מתבטאת בעוררות של אזורים מסוימים במוח. ההרגשה אולי משתפרת בטווח הקצר, אף על פי שלא תמיד נהנים מהמזון, אך לעתים המצוקה מתעצמת בהמשך ומרגישים רע יותר בגלל רגשות אשמה ותסכול.

יש בני אדם שלא זקוקים לאוכל מנחם ובעת לחץ דווקא חשים כי אינם מסוגלים להכניס דבר לפיהם. ויש גם אלה (אולי לא תאמינו) שמזון מנחם עבורם יהיה פרי, יוגורט, תה צמחים או מרק חם.

חוקרים מאוניברסיטת מינסוטה שבדקו את התופעה, ומחקרם פורסם בסוף שנת 2014 בעיתון "Health Psychology", מצאו כי אנשים נוטים להעריך יתר על המידה מזונות מנחמים. אחת הסברות הייתה כי ייתכן שמצב הרוח משתפר לאחר אכילת פחמימות, אך גם אם מדלגים על אכילת מזון מנחם, הזמן שלוקח להירגע ממצב רוח ירוד הוא זהה.
 

מעניין לדעת כי המחקר נעשה במימון נאס"א, סוכנות החלל האמריקאית, במטרה למצוא מענה לירידה במצב הרוח בקרב האסטרונאוטים בזמן השהייה בחלל. אלה נמצאים במצבי לחץ קיצוניים, והחוקרים בחנו אם צריכה של מזון מנחם עשויה לסייע בשיפור מצב רוחם. 
 

במחקר השתתפו מאה נבדקים. הם התבקשו לבחור שלושה מזונות המשפרים את מצבם רוחם. על מנת להשפיע באופן אקטיבי על מצב הרוח ולעורר רגשות של כעס, עצב או חרדה, הם התבקשו לצפות בסצינה מסרט עצוב (בארץ היה כנראה מספיק לצפות במבזק חדשות). לאחר צפייה בסרט הם הונחו לאכול את המזון שבחרו ומיד אחר כך למלא שאלון המתאר את הרגשתם. כולם דיווחו על מצב רוח ירוד, חלק אף עזב את הניסוי בעקבות כך.
 

בהמשך קיבלו הנבדקים סוגים שונים של מזונות. האוכל הוצג בפניהם כמחווה של רצון טוב, עבור ההשתתפות במחקר. חלקם קיבלו מזונות שעליהם העידו כי הם משפרים את מצב רוחם. קבוצה נוספת קיבלה מזונות שעליהם העידה שהם אהובים וטעימים, אך אינם נחשבים כמזונות מנחמים, כמו שקדים, קשיו או פופקורן. אחרים קיבלו גרנולה וחלק לא קיבל מזון כלל. לאחר שלוש דקות השיבו הנבדקים שוב על שאלון מצב הרוח. מעניין ואולי אף מפתיע היה לגלות שלא נמצא הבדל משמעותי בין הנבדקים שאכלו מזון מנחם, לבין אלה שאכלו מזון אחר ואלה שלא אכלו כלל.
 

אם כך, האם גלידת שוקולד תשפר את מצב הרוח? כמובן שקשה לנתק את ההשפעה הפיזיולוגית מן ההשפעה הפסיכולוגית. בנוסף, קשה לשנות מסורת, הרגלים, תפיסות וטקסים שהורגלנו בהם, שלא לומר חונכנו להם.
 

המחקר מוגבל ביכולת שלו לספק תשובה מוחלטת, משום שהרגשות השליליים שהובעו בו הם תוצאה של התערבות ומדובר ברגשות קצרי טווח. אם היה מדובר ברגשות משמעותיים יותר, כמו שיברון לב, אולי היינו מקבלים תוצאות שונות. ייתכן גם שהיינו מקבלים תוצאות שונות אם הנבדקים היו סובלים מהשמנת יתר או כאלה המורגלים באכילת מזונות מנחמים.
 

עם זאת, המחקר כן מציג נקודה למחשבה. הוא מצליח לערער את המוסכמה של אנשים רבים, שמזון מנחם משפר את מצב הרוח. ואם מזון לא מנחם, אז מה כן? קיים מגוון רחב של פתרונות במצבים שבהם אנו חווים קושי או מצוקה רגשית.
 

בטווח הקצר, אפשר לנסות להמתין עשר דקות לפני שאוכלים (לא מטפורית, תמדדו בשעון). בינתיים לטלפן לחבר, לגלוש באינטרנט, לצפות בסדרת טלוויזיה או בסרט טוב, לקרוא, לנגן או להתקלח. פעולות אלו עשויות להימשך יותר מעשר דקות, ויש סיכוי שאם נעבור את "מחסום עשר הדקות" נתגבר על הצורך לאכול.
 

אפשר גם לנהל יומן אכילה. רישום של מה שאוכלים ומצב הרוח באותו זמן (עצבות, כעס, ריקנות) מאפשר לכוון זרקור על הסיבות להכנסת המזון לפה. לפעמים די בכך כדי לצמצם את האכילה הרגשית.
 

בטווח הארוך יש פתרונות חלופיים וסיוע מקצועי - להבין את הסיבה האמיתית לאכילה ולטפל בה. לפתרונות הנמצאים במגוון ערוצים אפשר להגיע לבד או בעזרת אנשי מקצוע. פיתוח תחביב, התנדבות, בילוי קבוע עם חברים, גידול של בעל חיים, פעילות גופנית, טיפול פסיכולוגי, טיפול תרופתי - כל אלה יכולים לסייע. 

זכרו כי שימוש באוכל מעת לעת לשיפור מצב הרוח הוא לא תמיד דבר רע. ואם כן אכלנו, אחרי שלא הצלחנו לעצור את עצמנו, חשוב ללמוד לסלוח לעצמנו. כפי שוודאי היינו עושים אם היה מדובר בחבר טוב, שהיה מספר לנו כי חיסל קופסת גלידה והוא מרגיש נורא. 
 

אין טעם להכות על חטא ולגרור אשמה וכעס. אכילה מנחמת מאפיינת אנשים רבים, זו תכונה אנושית. ייתכן שהפעם לא הצלחנו, אך בפעם הבאה סביר שנצליח יותר, במיוחד אם נצטייד בכלים נכונים. בתקווה לימים שקטים יותר. 

נאוה רוזנפלד ושלומית דיליאון, אבוקדוס - קידום בריאות [email protected]