כאשר עיישה, בת 67, תושבת עזה, הגיעה עם נכדה ראג'ב בן 13 לסבב הטיפולים הנוכחי במערך ההמטו-אונקולוגי בבית החולים "רות" לילדים שברמב"ם, היא חשבה רק עליו. איך היא מחזקת אותו, תומכת בו ונמצאת שם בשבילו, בזמן שהוא נלחם על חייו כבר ארבע שנים. היא לרגע לא חשבה שהנכד יהיה מי שיציל את חייה.
כמו בכל ביקור שעשו לביה"ח "רות" לילדים במהלך השנים שבהן ראג'ב מקבל טיפול למחלתו, גם הפעם שהו השניים במלונית שנמצאת בבית החולים. לפני כשבוע, לפנות בוקר, חשה הסבתא ברע וניסתה להעיר את נכדה. ברגע שהצליחה לעשות זאת - התמוטטה. הנער הצעיר גילה תושייה ורץ להזעיק את הצוות הרפואי מאחת ממחלקות הילדים הממוקמות במבנה. הוא שב בתוך זמן קצר אל הסבתא שהתעוררה, כשהוא מלווה באחות ורופא ואלו מצאו שהיא סובלת מחולשה קשה של פלג גוף ימני והפרעת דיבור קשה, סימנים המעידים על כך שהיא עוברת שבץ מוחי חריף.
מרגע האבחנה הראשונית נכנסה הסבתא למסלול טיפול מהיר וייחודי לרמב"ם, המכונה "השטיח האדום". מטרת המסלול היא לזרז את הטיפול בחולים הללו ככל הניתן, כדי להציל כמה שיותר רקמת מוח בכמה שפחות זמן. במהלך הבירור הסתבר שהסבתא סובל משבץ של קריש דם המונע זרימת דם תקינה אל המוח. הצוות הרפואי החליט לבצע צנתור מוח כדי להציל את חייה.
בתוך זמן קצר הוכנסה המטופלת לחדר הצנתורים. לאחר שמיפה את אזור הקריש וגודלו, העלה ד"ר אמסלם צנתר דרך עורק המפשעה של הסבתא עד לאזור החסימה במוחה. "לחולה היה מזל רב להתמוטט ברמב"ם", אומר ד"ר אמסלם, "במקרים כאלו הזמן הוא גורם קריטי, והודות למיומנות של הצוות המטפל והניסיון הרב שיש לצוות אחראי שבץ ברמב"ם היא אובחנה וטופלה במהירות".
נכדה של הסבתא, שישב כל הזמן הזה מודאג מחוץ לחדר הצנתורים, קיבל בשמחה את הבשורות הטובות. זמן קצר לאחר הטיפול, הצליחה הקשישה להזיז את ארבעת הגפיים, דיברה ותקשרה עם נכדה. לאחר כמה ימי אשפוז, היא שוחררה לביתה כשהיא חשה בטוב.