אינסה לאזרוב, בת 93 מחיפה, היא אישה פעילה גם בגילה המופלג, לאזרוב מקיימת אורך חיים מלא ועצמאי, אך לפני כעשרה ימים, כששהתה במקלחת בשעות הבוקר, שמע חתנה רעש נפילה. כשנכנס לבדוק מה קרה, הוא מצא את בת ה-93 שרועה על הרצפה כשהיא סובלת משיתוק מלא של פלג גוף ימין ואי יכולת להבין את מה שנאמר סביבה או לדבר. סימנים אלו מעידים על שבץ מוחי חריף.



למזלה של לאזרוב קיבלו בני המשפחה החלטה לפנות אותה מיידית למיון ברמב"ם שנמצאת בסמוך למקום מגוריהם. בתוך דקות ספורות מרגע הגעתה למיון ביה"ח, החלה הקשישה לעבור סדרת בירורים ופעולות מהירה וייחודית לביה"ח, המכונה "השטיח האדום". מטרת הבירורים היא להביא את המטופל החשוד כלוקה בשבץ מוחי לטיפול בפרק זמן הקצר ביותר שניתן, שכן במקרה של שבץ מוחי הזמן הוא קריטי. 

 
פרופ' מ.קליני גרגורי טלמן וד"ר יעקב אמסלם בדקו אותה בבירור שבוצע בעזרת הסי.טי נמצא כי לאזרוב סובלת מחסימה מלאה של העורק המספק חמצן לכל חצי המוח השמאלי, החלק שאחראי על דיבור, הבנה ותפקוד החצי הימני של הגוף.


למרות גילה המתקדם והסיבוכים הרבים שמתלווים לטיפול כמה מורכב במטופלת קשישה, היה זה דווקא גילה הביולוגי (רמת התפקוד הנהדרת שלה לפני השבץ) שהכריע את הכף וכדי להעניק לה את מרבית הסיכויים לשרוד את האירוע עם רמות תפקוד גבוהות, החליט הצוות הרפואי, בהסכמת המשפחה, לבצע צנתור מוח.  

כאמור, הזמן שחולף הוא גורם מכריע בטיפול בשבץ המוחי ובמקרים רבים הוא ההבדל בין חיים ומוות. 85% ממקרי השבץ המוחי הם "איסכמים" (אוטם), כפי שאירע במקרה של לאזרוב, שנגרמים כתוצאה מחסימת זרימת הדם על ידי קריש דם. כשהיא נמצאת תחת תרופות מרגיעות, החל ד"ר אמסלם, מי שמבצע צנתרי מוח ברמב"ם, את פעולת הצנתור.

ד"ר אמסלם העלה צנתר שהגיע עד לאזור החסימה במוחה. לאחר מכן הוכנס תומכן זעיר דרך הצנתר, שתפקידו "ללכוד" את הקריש החוסם ולשלוף אותו מן העורק. בשל גילה המופלג של הקשישה עמד בפני ד"ר אמסלם אתגר לא פשוט, שכן בגילאים כאלה כלי הדם הרבה יותר מפותלים ושבריריים מאשר בחולים צעירים יותר, והסכנה לקריעתם תוך כדי טיפול גדולה. למרות הכל, הצנתור הסתיים בהצלחה, כאשר בפרק זמן של פחות משעתיים, מרגע שהקשישה הגיעה למיון רמב"ם, נפתחה החסימה של העורק במוחה וחודשה זרימת הדם. 

"צוות השבץ ברמב"ם הוא צוות רב תחומי מנוסה ומיומן שפועל בתיאום מלא ומתוזמן להפליא. אנו מצליחים לקבל החלטות טובות ולטפל בפרקי זמן קצרים יותר מהסטנדרט העולמי", אומר פרופ' טלמן, "רק לאחרונה בצענו , בשבוע אחד, שישה צנתרי מוח ועוד שלושה מקרים בהמסת קריש דרך הווריד – פי שניים מהממוצע החודשי. זהו תקדים בקנה מידה ארצי", הוסיף ד"ר אמסלם והסביר, "במקרה של שבץ מוחי, בכל דקה שחולפת נמחקים שני מיליון תאים במוח והאתגר שלנו הוא להציל כמה שיותר".