1. השבוע הופיעו מתחת לבניין שלי שלושה חתלתולים. אני לא יודעת למה, אבל משום מה הם בחרו להתיישב דווקא על סף הדלת שלי, ייללו במשך לילה שלם, והיה נדמה לי שהם מבקשים את עזרתי. הרגשתי שאני חייבת לקחת אחריות עליהם וחיפשתי עבורם בית חם. אחותי אימצה אחד מהם אבל אני לא מצליחה למצוא בית לשניים האחרים. מצד אחד אני לא יודעת מה לעשות איתם, ומצד שני אני לא מסוגלת לנטוש אותם. נראה לי שמדובר בסימן, ואני מרגישה שיש משהו שאני צריכה להבין. למה לדעתך החתולים הגיעו דווקא אלי? והאם עלי לקחת עליהם אחריות?



"לפי הכתבים של בראייה אחרת כל דבר שמתווסף לחיים שלנו, בין שמדובר באדם זר שמידפק על דלתנו במפתיע ובין שמדובר בבעל חיים שמבקש מאיתנו לתפוס עליו בעלות, הוא רמז לכך שיש סימן כלשהו שעלינו לקבל על עצמנו. לחתולים יש הרבה מאוד משמעויות. יכול להיות שבעבר קרו מצבים שרצית להתחבר לאנשים שלא היו מעוניינים בכך, ויכול להיות שנתקלת רק במקרים של בעלי חיים שחיפשו את קרבתך, ולכן ייתכן מאוד שאת זו שרצית בקרבתם של שלושת החתלתולים האלה. המשל הזה מוכיח שאת עדיין לא מצליחה לזהות את הנגזרות של האנשים שאיתם את צריכה לתקשר. לחתולים יש חושים, הם בדרך כלל מגיעים לאנשים שמזינים ומאכילים אותם, וגם אם תפסיקי להשאיר להם אוכל, הם יזכרו אותך ותמיד יגיעו אלייך".



"החתולים האלה באו כי הם חשבו שאת תזיני אותם, אבל את עדיין לא בטוחה לגבי ההזנה הנפשית, הפיזית והרוחנית שאת מסוגלת להעניק בחיים שלך. את מתלבטת אם לאמץ אותם כי את מפחדת שיש סיכוי שהטיפול בהם יקרב אותך לדברים שבהם את לא רוצה להתעסק בחייך. בראייה האחרת הדברים מתרחשים על פי העיקרון של ‘מנה מנה’. כאשר מנה לא מסתיימת, את נדרשת להמשיך ולתת מעצמך ואז הדברים קורים ממקומות אחרים. יכול להיות שעדיף לך לקבל את החתולים ולטפל בהם כי ייתכן שהם מכינים אותך לקראת משהו אחר. החתולים הם לא הנושא המרכזי בסיפור, וכאשר שיעור רוחני ופילוסופי לא מסתיים, הוא חוזר אלינו בתחפושת אחרת". 



2. אני בת 36. בשנה האחרונה אני נמצאת בזוגיות שכוללת המון ירידות ועליות מטורפות. בן זוגי ואני רבים ומתפייסים ללא הרף ולא מצליחים לצאת ממעגל הקסמים הזה. בדרך כלל אני אוהבת להיות בשליטה על החיים שלי, אבל בכל פעם שאני מחליטה עם עצמי שהפעם אני מסיימת את הקשר, הוא תמיד חוזר אלי. בנוסף לכך בן זוגי מכור לאלכוהול. אני תמיד בטוחה שאצליח לעזור לו לעבוד על זה, אבל נכשלת, והכישלון גורם לי לחשוב שאולי בפעם הבאה זה כן יצליח. אני מכורה לסיגריות, והודיתי בפני עצמי שזה הדבר היחיד שאני לא מסוגלת להצליח בו, ואבא שלי מכור לשנאת עולם וסוציופתיות, הוא קם בבוקר כדי לשנוא אנשים. האם אוכל להשתחרר מהזוגיות שלי?



"בן הזוג שלך הוא לא העניין. את מתגלה דרכו ורואה את עצמך במראה כי את לא מצליחה להיגמל. יש הרבה מאוד אנשים שמצליחים לעבוד על עצמם רק כאשר הם מופעלים על ידי מישהו אחר, מעין סוג של נשמה. את לא צריכה להשתחרר מבן זוגך אלא לצאת מתוך עצמך, וברגע שתצליחי להיגמל מעישון, אז תוכלי להיגמל גם ממנו. במשך שנים החברה ניסתה להפיל את חברות הטבק, להוציא אותן מהחוק ולשכנע אותן וגם את המעשנים שסיגריות הן דבר מסוכן".



"הניסיון להכניס לתודעתם של המעשנים שהם הופכים להיות מנודים נעשה על ידי יצירת פינות עישון מיוחדות עבורם וגם בן הזוג שלך מנודה לחלוטין ממחלת השכרות, כי הוא בעצם לא מסוגל לעבוד ולתפקד כמו שצריך. ההתמכרות של אבא שלך מופיעה בתחפושת אחרת ומוכיחה את הקשר לרצף הדורי והנשמתי שלך, שנמצא וזורם אצלך בדנ”א. אבא שלך לא אוהב אנשים ואילו את לא אוהבת את עצמך, ולכן עלייך להבין שלפי בראייה אחרת, הנגזרת שלך היא אבא שלך. את התקדמת והתפתחת כי את אוהבת אנשים, וכהוכחה לכך את מטפלת במישהו, אבל לא אוהבת את עצמך מכיוון שזה שואב ממך המון כוחות ואנרגיות. הנגזרת שלך היא מפותחת כי את אוהבת את בן זוגך ולא מסכימה לוותר עליו, ומצד שני את עדיין מתנהגת כמו קורבן. זה הקונפליקט שקיים, וצריך להבין אותו".



מתוך תוכניתה של שלומית תמיר, כל יום שני ב-20:00 ב"רדיו ללא הפסקה".