אני בת 27, ולפני כחודש אושפזתי בבית חולים לאחר תאונת דרכים. סבלתי מכאבים עזים, וחברים הביאו לי גראס כדי לעבור את האשפוז יותר בקלות. מעולם לא עישנתי מריחואנה קודם לכן, אבל עכשיו, כשחזרתי מבית החולים הביתה, אני מרגישה רצון להמשיך לעשן כי זה עוזר לי לישון וגם מפחית את הכאבים. האם זאת בעיה שאני לוקחת שאכטה אחת בכל לילה לפני השינה?

"הבעיה היא לא השאכטה האחת, הבעיה היא השאכטה השנייה וזאת שבאה אחריה. כל חומר כימי שאנחנו מכניסים לגוף בסופו של דבר גורם לכך שמתרגלים אליו, ואז המינונים הולכים וגדלים. בזמן שיש כאב ובזמן הפציעה בהחלט אפשר להשתמש בגראס רפואי, בהמלצה של רופא כמובן, כלומר, חומר שאת יודעת מאיפה הוא מגיע.

"לכן, אם יש לך כאבים, והגראס מצליח להפיג אותם אז לא מדובר בבעיה, אבל אם את לוקחת את החומר הזה רק בשביל להירדם בלילה, רוב הסיכויים שתמשיכי גם אחר כך לקחת את הגראס רק כדי להרגיש טוב וכיף, ואז תעברי לשימוש גם בצהריים וגם בבוקר כדי להניע, ובסוף במהלך כל היום. חשוב מאוד לשים לב איפה עובר הקו בין שימוש מושכל וחכם לבין הנקודה שבה זה כבר משתלט עלייך ואת מוצאת את עצמך עבד של חומר כימי או הרגל לא בריא ומסוכן".

אני אם חד־הורית לשני ילדים. התחלתי ליטול סבוטקס כדי להיגמל מסמים, אבל עכשיו אני לגמרי תלויה בכדור ומרגישה שהתמכרתי אליו. לצערי אני לא יכולה ללכת למרכז גמילה בלי שזה יפגע בילדים שלי ובעבודה, ואני צריכה עצה דחופה, איך אפשר להיגמל ולהמשיך במקביל לשמור על שגרת חיי?

"סבוטקס היא תרופה שמטרתה לעזור להיגמל מהרואין או מסמים קשים אחרים ולא ניתן לקבל אותה בלי מרשם של רופא, לכן חייבים ליווי רפואי בזמן השימוש בה. סבוטקס נועדה לשימוש בתהליך הגמילה מסמים ולא כתחליף לסמים, כי מדובר בתרופה שהיא בעצמה ממכרת. לכן, את חייבת לגשת לרופא ולספר לו על כך, כי למעשה החלפת התמכרות אחת באחרת, ולא עברת תהליך אמיתי של גמילה.

"גמילה זה אומר להגיד שלום ולא להתראות לחומר הכימי ולא להשתמש בחומר כימי אחר במקומו. הסבוטקס נועדה לעזור לאנשים להיפטר מההתמכרות לסמים בשלב הראשוני, אבל במקרה שלך רק החלפת התמכרות אחת בהתמכרות אחרת וזאת בעיה, ולכן אין ברירה, את חייבת עזרה מקצועית". 
ב אני בת 60, ואני כוססת ציפורניים מאז שהייתי ילדה ולא מצליחה להפסיק. ניסיתי את כל השיטות, אך כלום לא עזר. פעם בשבוע אני חייבת לכסוס ציפורניים באופן אובססיבי, בדרך כלל כשאני רעבה, וזה ממש לא נעים וגם נראה לא אסתטי. אני מרגישה רע שאין לי ציפורניים כי זה פשוט דוחה, איך אפשר להפסיק את ההרגל הנורא הזה?
"בדרך כלל יש איזושהי התניה פבלובית, שהיא הטריגר שמפעיל את ההרגל שלך. אני שומע מהרבה אנשים שמגיעים אלי סיפורים דומים על הרגלים שקשה להיפטר מהם ושקורים לרוב בגלל סיבות שונות כגון – רעב, לחץ או מתח ועוד, כל אחד עם הטריגר שמפעיל אצלו את ההרגל בכל פעם מחדש.

"השאלה היא כיצד ניתן להיות מודע לכך ולא להגיע למצב כזה כבר מההתחלה. במקרה שלך מדובר בצורך אוראלי, את מרגישה צורך ללעוס משהו בפה, והדבר שהכי זמין באותו הרגע זאת היד. פעם היו שיטות שונות ומגוונות שבאמצעותן ניסו למנוע את כסיסת ציפורניים, כמו מריחת מרה או טבילת אצבעות בסחוג חריף, אבל לכל דבר ולכל טעם מתרגלים בסופו של דבר, לכן את מספרת ששום שיטה לא עזרה לך עד כה. לפני יותר מ־30 שנה התחלתי לעזור לאנשים בגמילה מעישון, ואז החלו להגיע אלי אנשים עם בעיות אחרות – התמכרות למתוק, התמכרות לאלכוהול ועוד. עם השנים הרחבתי את הטיפולים מעבר לגמילה מחומרים כימיים, והתחלתי לטפל גם בהרגלים והתניות, ובניתי תוכנית שלמה שעוסקת רק במניעת הרגלים ולא בגמילה מהתמכרות כימית כמו סיגריות. כמו במקרה של התמכרות לסיגריות או לאלכוהול, גם במקרים של הרגלים, אדם חייב לזהות ולהיות מודע שהוא נמצא בבעיה ושהוא זקוק לעזרה. כי רק ברגע שאדם מודה שיש לו בעיה, הוא יכול לקבל עזרה".

"לכן, אם החלטת באמת ובתמים שאת רוצה להפסיק עם ההרגל שלך לכסוס ציפורניים, שאותו את סוחבת איתך כבר כ־50 שנה,  תוכלי להתחיל בתוכנית המיוחדת לטיפול בהתניה ולעשות שינוי משמעותי בחיים שלך, כי החוסר הזה שאת מספרת עליו הוא חוסר אוראלי שאת מרגישה בפה, ומדובר במשהו שצריך לטפל בו באופן מקצועי".