בסימן נרות חנוכה, ועל מנת להאיר את עינינו, ביקשנו מתשעה רופאים ומומחים בתחומם לספר בנימה אישית על ה"נר לרגליהם" בחייהם המקצועיים. כל אחד מאנשי המקצוע מסייע למטופלים ולבני משפחותיהם בתקופות של מחלה או בתקופות של בריאות תקינה. בשבוע שעבר הצגנו ארבעה מהם. הנה החמישה הנוספים.



תקווה חדשה - ד"ר ענת חורב 
מנהלת היחידה להתערבות פולשנית במוח המרכז הרפואי האוניברסיטאי, סורוקה



כמצנתרת מוח ונוירולוגית שבץ, אחד הטיפולים המשמעותיים ביותר היום הוא צנתור אצל חולי שבץ מוחי חד. הוא מעניק תקווה, סיכויי החלמה טובים, לחולי השבץ הכי קשים, שעד לפני מספר שנים לא היה קיים עבורם טיפול. בשנים האחרונות התחום עבר התחדשות מבחינת טכניקה וציוד. אלה מאפשרים את שליפת קריש הדם מעורקי המוח בצורה מהירה ובטוחה. אני שמחה להיות חלק מהמהפך הרפואי הזה. יש לנו יכולת להציע טיפול לחולים שעד לפני זמן לא רב גזר דינם היה מוות או נכות קשה.



אחת הסיטואציות היותר מרגשות במקצוע היא לצנתר חולה שמגיע במצב כללי קשה, כמו חוסר יכולת לדבר, שיתוק בפלג גוף והכרה ירודה, ולראות אותו מבריא וחוזר לעצמו על שולחן הצנתורים. חולים רבים מציינים את היום שבו צונתרו כיום שבו נולדו מחדש.



קיימת מגבלה לטיפול זה - זמן. הטיפול מתאים רק לחולים שהגיעו לבית חולים מיד לאחר הופעת סימני השבץ. ככל שעובר הזמן יש ירידה משמעותית באפקטיביות של הטיפול. חולים שלא מגיעים בזמן לבית חולים אינם עוברים טיפול זה. שבץ אינו מלווה בכאב, וחולים רבים אינם מודעים לסימניו ונוטים לדחות את הפנייה לטיפול רפואי. במקרה של הופעה פתאומית של הסימנים הבאים: הפרעות בדיבור, עקימות בפנים, ירידה בתחושה או חולשה בצד אחד של הגוף, יש להגיע מיד לחדר המיון.



אחד המקרים המרגשים לאחרונה היה עם אישה בשנות ה־30 לחייה, שהגיעה מהר מאוד לבית חולים לאחר הופעת סימני שבץ מוחי, ללא יכולת לדבר או להבין, עם שיתוק ביד וברגל. לאחר שעברה צנתור היא חזרה מיד לתפקוד מלא, ללא צורך בשיקום. לפני מספר ימים היא הגיעה לביקורת ובישרה לי שהיא בהריון. המקרים היפים האלה נותנים לנו מוטיבציה להמשיך להילחם על כל חולה.



גוף ראשון - ד"ר גל דובנוב־רז  


מנהל שירות רפואת ספורט ופעילות גופנית, מרכז רפואי שיבא, תל השומר



הרפואה המודרנית עשירה בטכנולוגיות ובתרופות מתוחכמות יותר מאשר אי פעם. עם זאת, אסור לשכוח את אחד הטיפולים הכי חשובים ברפואה המונעת וברפואה המטפלת - פעילות גופנית סדירה. פעילות גופנית הנה תרופת פלא. הלוואי והיעילות של שאר הטיפולים הרפואיים הייתה כה מבוססת כמו יעילותה. יתרונותיה חד־משמעיים ומוכחים עשרות שנים.



בתקופת לימודי בבית הספר לרפואה נחשפתי למחלות רבות, אבל גם ליכולות התזונה והפעילות הגופנית. במהלך הלימודים השלמתי תואר שני בתזונה קלינית, כדי להתמקצע עוד בתחום. בזמן הסטאז׳ הבנתי שאיני אוהב מחלות. בעוד שאר הרופאים עוסקים במחלות - אני אהיה רופא העוסק בבריאות ובמניעה. נמשכתי לתחום רפואת הילדים, ככל הנראה כי בו יש משמעות רבה לרפואה המונעת.



אני מקפיד לומר זאת למטופלים בכל הגילים: הפעילות הגופנית חייבת להיות חלק מהארסנל הטיפולי במחלה. היא מסייעת גם לאיבר החולה וגם למערכות רבות של הגוף והנפש. פעילות גופנית סדירה במהלך השבוע מגינה משמעותית מפני תחלואה ותמותה. על מבוגרים לצבור לפחות 150 דקות בשבוע, וילדים לפחות 60 דקות מדי יום, של פעילות מהסוג האירובי, כמו הליכה, רכיבה על אופניים, שחייה, משחקי כדור או השתתפות בחוגי סטודיו מהסוג האירובי. עצימות הפעילות צריכה להיות בינונית ומעלה, כלומר כזו הגורמת להתנשפות קלה, ותחושה כי המאמץ קשה במקצת. בנוסף יש לשלב אימוני כוח לחיזוק השרירים והעצמות. לשם ההתמדה, חשוב כי הפעילות תהיה מהנה. על כל אחד למצוא את הפעילות המתאימה לו, גופנית ונפשית.



זריקת מרץ ד"ר מלכה אשכנזי 
מומחית ברפואת שיניים לילדים ומרצה בכירה



מי לא מכיר את תחושת החרדה כאשר מתקשרים ממרפאת השיניים ומזכירים שמחר יש טיפול? החרדה גוברת כאשר מזכירים לך, כהורה, שמחר יש תור לילד הקטן. הפחד ברוב המקרים נובע מהכאב בזמן הזרקת חומר אלחוש מקומי ואפילו רק ממראה המזרק המתקרב אלינו לפני הדקירה.



החרדה קשה אף יותר כאשר מדובר בילד שחָווה כאב בזמן ההזרקה או בזמן הטיפול, ולכן אינו מוכן להיכנס למרפאת השיניים. לעתים רף החרדה של ההורים מתבטא בגודל המתנה שהם מבטיחים לילד לפני הטיפול. “אם תתנהג יפה, נקנה לך מכונית עם מנוע", אומרים לו, דבר שכמובן מגביר את החרדה של הילד עוד יותר. “למה ההורים מבטיחים לי מתנה כל כך גדולה? כנראה שהולך להיות לי ממש כואב", הילד בוודאי אומר לעצמו.



אני מאושרת שהתקופה הזו חלפה. יש כיום מזרק אלקטרוני ממוחשב, שנראה כמו קשית תמימה למראה, שנקרא בגרסתו הראשונה wand, שרביט קסמים. המכשיר מאפשר הזרקה אטית מאוד של חומר האלחוש, עד כדי כך שברוב המקרים הילד לא מרגיש שהוא מקבל זריקה. יש ילדים שסובלים מאוד מתחושת ההרדמה בסיום הטיפול. בעזרת המכשיר הזה אפשר לספק אלחוש לשן בודדת, ללא תחושת הרדמה בלשון, בלחי ובשפתיים.



האפשרות להסתכל לילד בעיניים ולהבטיח לו שלא ירגיש כלום בטיפול, ולהיות מסוגלת לעמוד במילה - זה בהחלט נס חנוכה המתרחש כל יום מחדש. אחת מרופאות השיניים שעובדת אצלי במרפאה התקשרה השבוע והודיעה לי שהמכשיר התקלקל, ולכן היא מבטלת את כל התורים לאותו יום. ככה זה כשמתרגלים לטוב. כבר אי אפשר בלעדיו.



אחרי הבשורה הקשה -ד"ר דנה אגוזי


מנהלת מחלקת פלסטיקה, המרכז הרפואי קפלן, רחובות



כאשר אישה מתבשרת על כך שהיא סובלת מגידול בשד וכי יש צורך בכריתה, הקושי הוא עצום וההלם הוא רב. יש נשים שיבחרו לא לבצע שחזור שד בכלל, אך תמיד יש להעלות בפניהן את האופציה, שכיום נחשבת מועדפת - שחזור שד מיידי המתבצע באותו ניתוח כהמשך ישיר לכריתה - הן מהפן האסתטי, משום שהתוצאות הקוסמטיות טובות יותר, והן מהפן הנפשי.



נשים שואלות אותי לפני הניתוח איך השד המשוחזר עתיד להיראות. אני מאמינה שהכנה טובה ותיאום ציפיות גורמים למטופלת להיות מאושרת ומרוצה יותר, ולכן אני אומרת שלצערי השד המשוחזר לעולם לא ייראה ולא ירגיש כמו השד המקורי. אני עושה את כל מה שביכולתי כדי להבטיח שתהליך השחזור יהיה נעים ככל האפשר. 



כאשר הגידול קטן ורחוק מהפטמה, והשד קטן, אפשר לבצע כריתת שד משמרת פטמה. שם תוצאות השחזור היפות ביותר. אך לא בכל המקרים אפשר לשמר פטמה - בשדיים גדולים או נפולים לרוב כורתים את הפטמה בעת שחזור השד.מבחינת המטופלות, יש ערך רב בשימור הפטמה המקורית, אף על פי שהיא לרוב מוסתרת. לתחושתה, נותר לה משהו מהשד המקורי, משהו מעצמה ומהנשיות שלה. לצערי, לא הרבה מטופלות יכולות לעבור שימור פטמה, אבל לאחרונה התחלתי ליישם דרך שתסייע לקבוצה נוספת של נשים לשמר את הפטמה בתהליך השחזור - נשים בעלות שד נפול או אסימטרי העומדות לפני כריתה מונעת ואינן בעלות גידול בשד.



אני מבצעת את התהליך בשני שלבים. ראשית, מרימה את השד ומזיזה את הפטמה הקיימת למיקום גבוה יותר. לאחר שלושה חודשים מתבצעים הכריתה והשחזור תוך שימור הפטמה המקורית. שימור הפטמה, במיוחד אצל נשים שאינן חולות אלא מבצעות כריתה מפחיתה, הוא קריטי לתחושת השלמות עם התהליך ולהחלמה הרגשית. כריתה מפחיתת סיכון מומלצת לנשים נשאיות מוטציה בגן brca, המגביר את הסיכוי לחלות בסרטן השד והשחלה. תוך כדי העבודה והניסיון שצברתי, הבנתי כמה שחזורי שד חשובים עבורי, וכמה אני, בתור רופאה ואישה, יכולה להכיל את הכאב שעוברות המטופלות שלי.



ילדים והורים - ד"ר נורית יגרמן 
מנהלת הקליניקה ההתפתחותית, תוכנית הריס, המגמה להתפתחות הילד והמגמה לחינוך מיוחד, ביה"ס לחינוך, אוניברסיטת בר אילן



את עבודתי כמרפאה בעיסוק התחלתי מיד אחרי הלימודים במחלקת נוער בבית חולים פסיכיאטרי. המפגש עם הנערות והנערים המאושפזים היה חוויה מורכבת עבורי. המחשבה שאפשר למנוע מצבי משבר שכאלה על ידי התערבות מוקדמת הובילה אותי להמשך דרכי המקצועית. השאלה שמעסיקה אותי מאז היא מה הם אותם גורמים המסכנים את בריאותם הנפשית של תינוקות, פעוטות וילדים. וכיצד אנו, הורים, מחנכים ומטפלים, יכולים למתן ואולי אף למנוע חלק מקשיים אלה.



המפגש המקצועי הבא היה עם ילדים צעירים יותר, בגילים שלפני בית הספר. מול מגוון רחב של הפרעות התפתחותיות, העמיקה הבנתי לגבי המרכיבים הנוירולוגיים המולדים שיוצרים הבדלים אינדיבידואליים בין ילדים ומביאים לשונות ביכולת התפקודית, ביכולת הלמידה ובשלמותם הנפשית.



לאחר מספר שנים של עבודה טיפולית־התפתחותית, המשכתי ללימודים לתואר שני בבר אילן, במגמה להתפתחות הילד. שם זכיתי לפגוש את פרופ׳ פנינה קליין ז"ל, שהלכה לעולמה לפני שנה. פרופ׳ קליין הייתה מי שפתחה בפני את עולמם המרתק של הורים וילדים, ואת הקשר שקובע במידה משמעותית את המשך התפתחות הילדים. פרופ׳ קליין ביקשה ללמוד וללמד כיצד הורים ומטפלים יכולים לקדם את היכולות של תינוקות ופעוטות ואת פוטנציאל הלמידה וההתפתחות שלהם. לתפיסתה, המפתח לתהליכים אלה הוא איכות האינטראקציות היומיומיות שילדים זוכים להן עם המבוגרים המטפלים בהם.



על בסיס משנתה, נוצרה עבורי הזדמנות ליצור תפיסה טיפולית המתמקדת בקידום איכות האינטראקציה שיש לילדים בעלי אתגרים נוירו־התפתחותיים מולדים עם הוריהם. תפיסה זו מהווה חידוש באופן שבו אנשי מקצוע התפתחותיים מטפלים בילדים אלה. היא באה לידי ביטוי בהעתקת מוקד ההתערבות מטיפול בילד אל קידום האינטראקציות שלו עם המבוגרים הקרובים אליו. יעילות ההתערבות הוכחה במחקר ומציעה להורים כלים ליישומה. מחקרים אחרים תומכים ברעיון שבגיל הרך כדאי להשקיע משאבים בקשר בין ילדים צעירים לדמויות המטפלות בהם. 



[email protected]