לקראת השנה האזרחית החדשה מכוני המחקר בארץ ובעולם נוהגים לפרסם את המגמות ואת הטרנדים שצפויים להוביל את התעשייה בשנים הקרובות. כמו הביצה והתרנגולת, גם כאן לא ברור מי מוביל את מי. האם הצרכים והרצונות של הצרכנים הם שמחייבים את התעשייה להתעדכן ולהתחדש, או להפך? האם התעשייה היא זו שמכתיבה את הכיוונים החדשים, ואנחנו מאמצים אותם או שלא?
כאשר מדובר במזון ובתזונה (אבל לא רק בתחום זה), נדמה כי כוחות רבים פועלים ומשפיעים על דרישות הצרכנים: החל ממחאות, המונעות בעיקר באמצעות הרשתות החברתיות, ודורשות מחברות המזון שקיפות ואמינות, דרך דיאטות אופנתיות ועד סלבריטאים שנוטים בשנים האחרונות לדבר יותר ויותר על הדיאטות ועל הרגלי האכילה שלהם.
מכון המחקר INOVVA market insights, המתמחה במזון ובמשקאות, מפרסם בימים אלה את המגמות החדשות לשנת 2016. אנשיו מציינים שלושה טרנדים בולטים שיככבו גם בשנה הבאה עלינו לטובה: הראשון - מזון אורגני, השני - צמחונות וטבעונות, השלישי - הימנעות מגלוטן. המגמות מתבססות על גידול משמעותי באחוז ההשקות של מוצרים המשתייכים לטרנדים אלה. חשוב להבהיר שלא מדובר בגידול במכירות אלא במספר ההשקות של מוצרים.
מוצרים אורגניים
בישראל חקלאות אורגנית מוסדרת על פי תקן משנת 2005. אם בתחילת הדרך נראה היה כי רק בודדים קונים מזון אורגני, היום אפשר לראות יותר ויותר אנשים המחפשים אחר תוצרת חקלאית אורגנית ואף מוצרי מזון מעובדים בעלי תו אורגני.
על מנת שמוצר יקבל תו אורגני - הניתן על ידי אחד הגופים המוסמכים מטעם משרד החקלאות - יש צורך בעמידה בסטנדרטים מסוימים כמו אופן ההשקיה, שימוש בחומרים מסוימים להדברה, לחיטוי, לדישון או למאכל במקרה של בעלי חיים, מרחק פיזי משדה עם גידולים שאינם אורגניים, וגם תנאי האריזה, האחסון והשינוע.
המזון האורגני נתפס כמזין וכבריא יותר. האם זה אכן כך? מחקרים לא מעטים נעשו בתחום. חלקם תומכים ביבול האורגני כבריא יותר ואחרים ספקניים.
עובדה שלגביה אין מחלוקת היא כי כמות חומרי ההדברה ביבול אורגני קטנה משמעותית מזו שביבול המקביל שאינו אורגני. אך האם הפחתה משמעותית זו אכן חשובה לגופנו? הרי גם היבול שאינו אורגני עומד בתקנים לגבי כמות חומרי ההדברה המותרים. בקהילה המקצועית יש החוששים מהפחתה של חומרי ההדברה שמא התוצרת תכיל יותר חיידקים ומזיקים אחרים.
מחקר מטא־אנליזה (מחקר המשקלל נתונים ומסקנות ממחקרים רבים שנעשו בתחום) שנערך בשנה שעברה גילה כי לא רק שכמות חומרי ההדברה קטנה משמעותית בתוצרת אורגנית, אלא גם כמות נוגדי החמצון גבוהה לעומת תוצרת שאינה אורגנית. נוגדי החמצון מגינים על התאים ומאטים את הזדקנותם. במילים אחרות: על פי המחקר, לא רק שיש פחות מרכיבים מזיקים במזון אורגני אלא שיש גידול בשיעור החומר המגן על תאי הגוף.
המחקר זכה לכותרות רבות בכלי התקשורת, אך לצד הפרסומים החיוביים נשמעה ביקורת לגבי אופן עריכת מחקר המטא־אנליזה. במיוחד לגבי השיקולים בבחירת המחקרים שנכללו בו, שחלקם לא נמצאו די מהימנים. מחקרי מטא־אנליזה אחרים הצביעו על מסקנה הפוכה: אין תועלת תזונתית או בריאותית בשימוש בתוצרת אורגנית.
כאשר מדובר בתוצרת אורגנית מן השדה, אכן קיימת התלבטות אם לצרוך מזון אורגני. הדבר משמעותי פחות במזון אורגני מעובד (קרקרים, טחינה, עוגיות). כאן אנו ממליצות לא להתלהב מהתו “אורגני" אלא לבחון היטב את הרכיבים ולהשוות באופן ביקורתי למוצרים שאינם אורגניים. במוצרים אורגניים רבים ניתן לראות ערכים גבוהים של שומן רווי, של נתרן, ובכלל ישנם מוצרים שהקשר בינם לבין בריאות רחוק גם אם הם אורגניים.
צמחונות
בדומה לישראל, עושה רושם שגם בעולם הטרנד הצמחוני (והטבעוני) מתחזק. פרופיל הצמחוני משתנה, הוא חוצה מינים וגילים וכולל גם משפחות שלמות. בקצה האחד מדובר באימוץ התפריט הצמחוני מסיבות אידיאולוגיות, אקולוגיות או דתיות, ומנגד, אלה המאמינים כי דיאטה צמחונית מיטיבה עם בריאותם. יש צמחונים המתקשים לראות את משפחתם וחבריהם נוגסים בבשר, בעוד אחרים אוכלים בשר במהלך השבוע אך ביום שני צמחוני בוחרים בדגנים ובקטניות.
התפריט הצמחוני המאוזן מבוסס על מזונות גולמיים איכותיים: ירקות, פירות וקטניות. החשש של אמהות למתבגרים צמחוניים - ובכלל של אנשים שמתחילים בדיאטה צמחונית - הוא שהשהות במטבח וההתעסקות באוכל יהיו גדולות יותר ממה שהיו עד כה. זאת גם מכיוון שהסביבה הטבעית של הצמחונים לא תמיד תומכת, וגם כי הם מתקשים למצוא תחליף למגוון הרחב של מוצרי בשר, עופות ודגים שהיו מורגלים לאכול.
תעשיית המזון יודעת לתת פתרונות חלופיים למוצרי בשר. במוצרים אלה לרוב יש גם השלמה של הוויטמינים והמינרלים שחסרים במזונות הצמחוניים. מעניין יהיה לצפות אם אכן תהיה הלימה בין הגידול באוכלוסייה הצמחונית לבין מוצרי מזון מעובדים צמחוניים.
חשוב להבין שגם כאן ההצהרה “צמחוני" אינה תו לאיכות הרכיבים או סמן לפרופיל תזונתי גבוה. במוצרים מעובדים חשוב לבחון את כמות החלבון, הנתרן, אחוז השומן, כמו גם סוג השומן, כדי להחליט אם המוצר מזין ונכון.
ללא גלוטן
מזונות המעוטרים בהצהרת “ללא": חומרים משמרים, צבעי מאכל מלאכותיים, מונוסודיום גלוטמט או הנדסה גנטית נמצאים במוצרי מזון רבים. האם חומרים משמרים מזיקים לבריאות שלנו או דווקא מגינים מפני פתוגנים ומזיקים במזון? האם מונוסודיום גלוטמט מזיק? אנחנו דווקא מאמינות שחזרה של רכיב זה למוצרי המזון יכולה לסייע בהפחתת הנתרן בהם, המזיק הרבה יותר. בנוסף, אין כיום אף הוכחה מדעית המצריכה הפחתה של מונוסודיום גלוטמט במזון. כך גם לגבי צבעי מאכל טבעיים שאינם מזיקים, כמו צבע אדום שמקורו בסלק או כתום־צהוב בזכות נוכחות התבלין כורכומין.
את הסימון “ללא גלוטן" אנו מכירים מזמן. עד לפני עשור ההצהרה הופנתה בעיקר לאוכלוסיית הצליאק, שעבורה אכילת גלוטן היא נזק בריאותי ממשי. בעשור האחרון הגיע לישראל הטרנד האמריקאי של דיאטות ללא גלוטן, והוא מושך קהלים רבים נוספים. אלה מאמינים שהגלוטן מזיק לבריאות והימנעות מצריכתו מיטיבה עמם ומסייעת להפחתה במשקל.
כמו רבים מסימוני ה"ללא", גם כאן אין הוכחות מדעיות או סיבה תזונתית התומכות בהפחתה של הרכיב מהמזון.
מזונות בעלי פרופיל תזונתי גבוה מכילים גלוטן, כמו חיטה מלאה ומוצרים המעובדים מחיטה מלאה. החיטה המלאה עשירה בוויטמינים מקבוצה B, בסיבים תזונתיים ובוויטמינים ומינרלים שוודאי אין צורך להסירם מהתפריט. מובן שהימנעות מגלוטן תסייע בהפחתה במשקל, כמו שהימנעות מחלבון או משומן תסייע. זאת משום שעל ידי כך אנו מצמצמים מהתפריט מספר רב של מזונות שאכלנו בעבר.
כך או כך, שוב נראה שהטרנד עולה על הצורך התזונתי ומספר ההשקות של מוצרי מזון ללא גלוטן בעולם גדל. גם כאן, חשוב לא להסתנוור מההצהרה. יש לבחון את טיב המוצר ביחס למוצר מקביל בעין ביקורתית.
נאוה רוזנפלד ושלומית דיליאון, אבוקדוס - קידום בריאות [email protected]