אני קצת מודאג ממצבה של אמי. אני בן 23, וגיליתי שהתפקידים בעולם המצחיק הזה יכולים להיות מאוד הפוכים. במקרה שלי, אני ממש מרגיש שאני מתפקד כהורה, ושאמא שלי היא הילדה. השאלה שלי היא: מה אני יכול לעשות כדי לעזור לה במצבה?



"יש אנשים שלא רוצים שיעזרו להם, אז מתחילים לדבר איתם, כי לדבר זה דבר חשוב. הבעיה היא שיש אנשים שכאשר מדברים אליהם, הם שומעים אבל לא מקשיבים ומתנהגים כמו חירשים, כי הם כביכול יודעים כבר את כל האמת. הם מסתירים דברים כי הם רוצים לשמור על האגו שלהם ועל הנוחות שלהם, מעין 'אני אדם מבוגר אז אל תתערב לי בחיים, כי אני יודע מה אני עושה' – וזה מראה על ייאוש. לצערי אנשים מבוגרים שלא מוכנים להקשיב מגיעים למצב של חוסר ברירה. לכן, במקרה שלך חשוב שתדאג קודם לעצמך. אתה צריך להתפתח מכל הבחינות, כי ברגע מסוים שאמא באמת תצטרך עזרה, אתה תוכל להיות שם בשבילה ולעזור לה. אם אתה תיעצר מחוסר התפתחות, לא תוכל לעזור ולתת מעצמך לאף אחד.



לכן, כמה שיותר להתפתח ולחדד את החושים שלך כאדם, ולנסות להבין אם אתה נגזרת של אמא שלך או של אבא שלך ולא לחזור על אותן הטעויות, כי לפי בראייה אחרת אנחנו משלמים על הקללות של ההורים שלנו, ולפעמים לעזור למישהו זה להתפתח באופן עצמי כדי שברגע הנכון אני אוכל להיות שם בשבילו. עצוב לראות הרבה צעירים בגיל שלך שההורים שלהם לא יכולים לעזור לעצמם, ובטח שהם לא יכולים לעזור לילדים שלהם, בעולם כל כך מהיר, צפוף ודורשני. אותם ילדים מנסים לעזור להורים שהם חסרי תקנה, שהם לא באמת רוצים או יכולים להשתנות – ואז נוצר מצב שבו אף אחד לא באמת מתפתח ואין כל שינוי בחיים, לא של הילד ולא של ההורה. הבעיה שההורים כבר חיו את חייהם, ואילו הילדים נשאבים לבור בלי תחתית ולא מצליחים לעשות עשירית ממה שההורים שלהם עשו, ובטח שהם לא יכולים לעזור להוריהם התקועים. לכן לפעמים עדיף לילד להתפתח כדי שיהיה מסוגל לעזור להוריו בשעת הצורך, וזה מה שאני מציעה לך לעשות – להתפתח, להבין ולרכוש ידע הם דברים מאוד משמעותיים".



אני בן 32 ועובד במקום העבודה שלי כשנה וחצי, צברתי בו ניסיון ולמדתי שם הרבה. פניתי להנהלה בבקשה להעלות לי את השכר, אבל הם אמרו לי לחכות עם זה כמה חודשים. השאלה היא: האם נכון לחכות? אני המפרנס היחיד כרגע, כי אשתי התחילה ללמוד עכשיו, ואני תוהה אם עלי להתחיל לחפש מקום אחר. הבעיה שזה קצת מפחיד אותי, כי המקצוע שלי שייך לתחום מאוד מצומצם. האם זה הזמן הנכון בשבילי לעשות שינוי במקום העבודה?


"אתה בן 32, ואם לא תעשה את השינוי עכשיו אז מתי תעשה אותו? אתה מספר שיש לך מיומנויות שיעזרו לך להתקבל למקומות אחרים. לכן, הרבה פעמים צריך ללמוד לנהל משא ומתן, ולכל משא ומתן יש דד־ליין, ולכן זה מאוד פשוט. אתה צריך לפנות למקום עבודתך, לבקש תנאים מסוימים ולהציב לכך הערכה של דד־ליין במקרה שלא ימלאו אחר התנאים שלך. כך אתה בעצם עושה הערכה של האני העצמי. חשוב לומר למעסיקים שלך שהמשכורת שלך לא מספיקה ושהיא גם לא הוגנת ביחס למיומנויות שרכשת, ולכן אתה מבקש העלאה – 'אם לא תיתנו לי העלאה, אני איאלץ לעזוב'. במקביל תוכל להתחיל לשלוח קורות חיים למקומות אחרים כבר מעכשיו. קודם לכן תעשה סקר שוק ותמשיך לעבוד במקום העבודה שלך. סקר השוק בתחום המקצוע שלך יכול לתת לך הערכת מצב. גם במקום העבודה שלך יעשו בדיוק את מה שאתה עושה. הם במקביל



יתחילו לחפש לך מחליף, אבל אם אתה עובד מצטיין ורכשת מיומנויות טובות, אז בניגוד למה שאומרים, 'פראיירים מתחלפים', דע שבמקומות עבודה תמיד מעדיפים להשאיר אנשים מיומנים מאשר לקחת אנשים חדשים שצריכים לעבור חפיפה והכשרה ממושכת. מה שעומד מאחורי הבעיה שלך הוא הפחדים שלך. אתה מזכיר את הגיל שלך כבחור צעיר בן 32 ומפרנס יחיד. יש בך המון פחדים, אבל הפחדים האלה רק יתגברו כאשר תהיה בן 40 ועדיין המפרנס היחיד. בנוסף אתה צריך לבדוק שהעבודה הזאת לא שוחקת אותך, כי לעבוד במשכורת נמוכה זה בעייתי ואם גם העבודה עצמה שוחקת, אז הבעיה היא כפולה. אתה עדיין צעיר ולכן אתה צריך לשמור את הכוחות שלך לשנים הבאות, כי זה הזמן שלך ללמוד ולהתפתח ולקבל תמורה ותגמול עבור עבודתך".