ד"ר ארז און, מנהל המרכז הרפואי פדה פוריה בטבריה, מחייך כאשר הוא נשאל אם מכשיר ה־MRI שנרכש לאחרונה עבור המרכז בסיוע הקרן לידידות חולל שינוי בבית החולים: "השינוי הוא כמו הבדל בין חושך לאור". הוא מסביר: "לפני המכשיר היה חושך, ועכשיו יש אור". כבר שנים ארוכות שהקרן לידידות, בראשותו של הרב יחיאל אקשטיין, מסייעת לחיזוק מערך הטיפול באזרחים וההגנה עליהם במדינה, בין היתר גם באמצעות רכישת מיטב המכשור והציוד לבתי החולים, וזאת כדי לאפשר לאזרחי המדינה את הטיפול הטוב ביותר במצבי חירום וגם בשגרה היומיומית. לצורך מטרה זו החליטה הקרן לתרום לרכישת מכשיר MRI לבתי החולים בגליל המערבי, בנהריה, לזיו בצפת, ללניאדו בנתניה, לשערי צדק בירושלים, לברזילי באשקלון ולהלל יפה בחדרה. למוסדות אחרים ובהם בתי החולים סורוקה בבאר שבע ורמב"ם בחיפה הקרן תורמת לבניית חדרי ניתוח וחדרי טראומה ממוגנים ועוד.



"לצמצם את זמני ההמתנה לשלושה ימים מקסימום"


מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, התייחס באחד מדוחותיו למצב העגום במדינה בכל הנוגע לבדיקות רפואיות שמצריכות שימוש במכשירים מסוג MRI ו־PET־CT (מכשיר סיטי המאפשר גילוי של תאים סרטניים קטנים). המבקר הדגיש כי ישראל מתאפיינת "במספר מוגבל של מכשירים אלו, בפיזור גיאוגרפי לא אחיד ובחסמים ביורוקרטיים בקביעת התורים".



במטרה לצמצם את ההוצאה הכספית הכרוכה בבדיקות יקרות מסוג אלו החליטו בישראל להנהיג מדיניות לצמצם את הביקוש לבדיקות - על ידי הגבלת היצע המכשירים וזאת באמצעות הטלת מגבלות רישוי שנקבעו לפי גודל האוכלוסייה. שיעור מכשירי ה־MRI וה־PET־CT ביחס לגודל האוכלוסייה בישראל, כך קבע המבקר, "נמוך משמעותית ממרבית מדינות ה־OECD".



בעקבות דברים קשים אלו החליט בחודש אוגוסט האחרון יעקב ליצמן, אז סגן שר הבריאות, על מהלך מהפכני שבסופו כל בית חולים במדינה יצטייד בסורק MRI, ואף יגייס את הצוות הדרוש להפעלתו 24 שעות ביממה. ליצמן הסביר אז כי המטרה בסופו של התהליך תהיה לצמצם את התורים לבדיקה ב־MRI לשלושה ימים לכל היותר.



"לפני ההחלטה הזאת של ליצמן לא היה מכשיר MRI אחד בכל צפון הארץ", מדגיש בשיחה עמו ד"ר און: "המכשירים היחידים היו בחיפה. לצד זאת, מכון מור מאר החזיק ניידת MRI שהסתובבה בכל מרחב הצפון, שלושה־ארבעה ימים בכל חודש בבית חולים. לתושב הצפון שנזקק לבדיקת MRI היו שתי אפשרויות: לנסוע לחיפה או למרכז הארץ או לברר היכן נמצאת הניידת, בתקווה שקופת החולים שבה הוא מבוטח עובדת עם הניידת הזאת".



לדבריו של ד"ר און: "תושב נהריה היה יכול למצוא עצמו נוסע לעפולה גם באמצע הלילה. צריך לזכור שבפריפריה מדובר באוכלוסייה שהיא מלכתחילה פחות חזקה כלכלית, ובחלק מהמקרים אף ללא אמצעי תחבורה כלשהם. כלומר, להגיע מקצרין לחיפה לדוגמה צריך לקחת ארבעה אוטובוסים, ולא כל אחד יכול לעשות זאת. אדם בן 70 למשל לא מסוגל פיזית לעבור את התהליך המתיש הזה. אם היה באמצעותו של אותו קשיש כסף הוא היה לוקח מונית למרכז הרפואי, אבל אין לו אז הוא פשוט לא עושה את הבדיקה. זו התוצאה. חוץ מזה זמני ההמתנה לקבלת תור נמשכו חודשים ארוכים וההחלטות לגבי ניתוחים לפעמים היו נדחות בחודשים - דבר מסכן חיים. בפירוש כך".



"זה פשוט עולם אחר"


יצוין כי הסיבה למספרם הנמוך של מכשירים אלו בארץ נעוצה בהגדרת "חוק בריאות העם" – שקובע כי מדובר במכשירים בפיקוח. במצב שכזה גם תורמים נדיבי לב לא יכולים לעזור. "בית חולים לא יכול להודיע שהוא קונה מכשיר כי זה באישור משרד הבריאות. אלו מכשירים יקרים מאוד, ומדינת ישראל רוצה לפקח על צריכת שירותי הרפואה. הדבר נכון בכל מדינה, במסגרת ההוצאה הלאומית בבריאות. כל מדינה רוצה לרסן את ההוצאה הזאת. ההבדל הוא שמדינות אירופה מרסנות את ההוצאה כך שתהיה 9%־10% מהתמ"ג (תוצר מקומי גולמי), ואילו מדינת ישראל בולמת אותו ב־6%־7%. מדובר במספרים משמעותיים ונאמדים בהרבה מיליוני שקלים", מסביר ד"ר און, שמדגיש כי על רקע החלטתו של ליצמן, שהייתה "אמיצה מאוד ולא פופולרית", אושרה במרכז הרפואי פדה פוריה רכישת מכשיר MRI.



"בנקודה זו צריך להסביר כי מדובר בהוצאה של 15 מיליון שקל", מסביר הד"ר, "עם רכישת המכשיר צריך גם להקים בניין שבו אפשר לבצע את הבדיקות האלו. כיום יש לנו מכשיר שעובד ועושה את כל סוגי הבדיקות של MRI כולל בדיקות בהרדמה כללית, המיועדות לילדים ולאנשים הסובלים מקלסטרופוביה. זמני ההמתנה התקצרו מחודשים ארוכים לשבוע־שבועיים, הבדיקה מתבצעת ליד הבית, וזה פשוט עולם אחר".



עוד מסביר ד"ר און: "כמו כן מתאפשר לנו לערוך לחולה מאושפז בדיקה דחופה, שלשמה נאלצנו עד כה להסיעו למרכז הארץ או לחיפה. הודות לתרומה המשמעותית של הקרן לידידות הגענו למקום אחר. בזכותה ובזכות גורמים נוספים יש לנו השירות הזה לתושבים באזור".