בעולם שבו כולם ממהרים ואין זמן לנשום, לא פלא שאנחנו תרים אחר קיצורי דרך. איך להגיע במהירות לתוצאות, איך לנסוע לעבודה (WAZE), איך להתפרסם (פייסבוק), איך לבשל (TAKE AWAY), איך להתעשר (מי שמצא שיגיד), וכמובן גם איך לרזות. המראה והמשקל מעסיקים כמעט את כולנו. אך עבור אלה שצריכים להשיל יותר מ־5 ק"ג, שלא לומר 15 ק"ג ויותר, לעתים הדרך נראית קשה ובלתי ניתנת להשגה.

ניתוחים לקיצור קיבה, או בשמם המקצועי ניתוחים בריאטריים, נועדו לטפל בהשמנה קיצונית עבור אלה שלא הצליחו לרזות בדרכים המקובלות ושמשקלם מהווה פגיעה משמעותית בבריאות ובאיכות החיים. ייחודם של הניתוחים הבריאטריים הוא שלעתים בניתוח אחד ובזמן קצר, פרט להרזיה המנותח משפר את בריאותו או נרפא לחלוטין ממחלות כמו סוכרת, דלקות פרקים, מחלות כבד, וכן מגורמי סיכון ומקשיים בריאותיים נוספים: יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, דום נשימה בשינה, כאבי ראש כרוניים או בריחת שתן.

תחילת הדרך

הניתוח הראשון למטרת ירידה במשקל התבצע בשנת 1950 באוניברסיטת מינסוטה. הניתוח נקרא "מעקף מעי", ומטרתו הייתה לצמצם את התפקוד של המעי הדק. המעי הדק הוא צינור מפותל בקוטר 3 ס"מ ובאורך 7 מ', המאכלס את רוב חלל הבטן. תפקידו הוא לבצע פירוק נוסף של המזון ולסייע להיספגות המזון בזרם הדם. במהלך אותו ניתוח נעשה מעקף שנטרל את מרבית המעי. למעשה, מכל אורכו של המעי נותר חלק תפקודי באורך 30־45 ס"מ בלבד, כך שהספיגה של מגוון רכיבי המזון הצטמצמה משמעותית.

הניתוח אכן סייע לירידה ניכרת במשקל, אך גרם לסיבוכים בקרב מטופלים רבים. הסיבוכים כללו שלשולים, תסמינים ומחלות כתוצאה מתת־ספיגה של רכיבים, והביא לתת־משקל עקב מחסור חמור באנרגיה (קלוריות), לאוסטאופורוזיס בשל מחסור בסידן או לעיוורון לילה בשל מחסור בוויטמין A.

סיבוך נוסף, מדאיג במיוחד, היה זיהום בשל התפתחות בקטריות באזור המעקף. הזיהום הוביל לכשל בתפקודי הכבד, לדלקות פרקים חמורות ולמחלות עור. חולים רבים ביקשו להחזיר את מצב המעי לקדמותו.

ניתוח זה היה מקובל במשך כ־20 שנה. הסיבוכים הרבים דרשו חשיבה מחודשת והובילו למסקנה כי יש צורך במעקב לטווח ארוך אחר המנותחים כדי לטפל בבעיות בשלבים המוקדמים להיווצרותן, ואולי אף למנוע אותן. מאז ועד היום פותחו שיטות ניתוח נוספות, והדגש הוא על צמצום הבעיות לאחר הניתוח.

העלייה בשיעור ההשמנה, הקושי לשמור על דיאטה לאורך זמן, הפיכת הניתוחים ללפרוסקופיים - ללא צורך בפתיחת הבטן (מה שהפחית את מספרי הסיבוכים והתמותה) - כל אלה הפכו את הניתוחים הבריאטריים למבוקשים יותר. למעשה, בעשור האחרון חלה עלייה של מאות אחוזים במספר האנשים המבצעים ניתוחים כאלה.

דרך קצרה

ניתוח בריאטרי יכולים לעבור אנשים הסובלים מהשמנת יתר חולנית מעל 40 או מעל 35 BMI (BMI - BODY MASS INDEX), נוסף למחלות אחרות כמו סוכרת, יתר לחץ דם, דום נשימה בשינה ועוד. בפני מטופלים אלה עומדות כמה אפשרויות. האופציה הראשונה - ניתוחים המשפיעים על כמות המזון הנצרכת.

הצרת הקיבה באמצעות טבעת: צמצום קוטר הקיבה בעזרת טבעת. בטווח הקצר, קיים קושי לאכול מוצקים ולעתים נלוות לאכילה הקאות. עם זאת, עדיין אפשר לנשנש כמויות קטנות של חטיפים ומתוקים. סיבוכים עלולים להופיע בעיקר בטווח הארוך עקב נוכחות הטבעת, שהיא גוף זר, וכתוצאה מתזוזה, מארוזיה (שחיקה), מהיפוך של הטבעת ועוד.

הצרת הקיבה על ידי יצירת שרוול: יצירת קיבה קטנה חדשה על ידי כריתה של 70%־80% מהקיבה. ניתוח השרוול הוא הניתוח הנפוץ ביותר בארץ. הסיבוך בניתוח גדול יותר - העיקרי הוא דלף, אך ישנם גם יתרונות בניתוח זה, כמו הפחתה בהפרשת הורמון הגרלין שבין היתר אחראי לתחושת השובע, וכן השפעה על הפרשת הורמונים אחרים. כתוצאה מכך יש שיפור באיזון הסוכר וביעילות המטבולית של הגוף ללא קשר לירידה במשקל.

האפשרות השנייה - ניתוחים המשפיעים על ספיגת המזון.

ניתוחים המשפיעים ברמות שונות על ספיגת המזון בנוסף להגבלת נפח הקיבה: מעקף קיבה, מעקף תריסריון ומיני מעקף (ניתוח יחסית חדש בארץ). בניתוחים אלה, בנוסף להגבלת הכמות כתוצאה מהקטנת הנפח ולהפחתת הרעב, קיימת השפעה גם על הספיגה - בהתאם לסוג הניתוח. לאחריו ובמשך כל החיים יש לצרוך תוספות של ויטמינים בכמויות מתאימות.

השיקולים בבחירת הניתוח המתאים משתנים ומושפעים מגיל המנותח, מהרגלי האכילה שלו, מממדי ההשמנה ומחומרתה, ממחלות ומבעיות רפואיות (סוכרת או בקע סרעפתי). הניתוחים המקובלים, כמו שרוול ומעקף, אכן יעילים ומסייעים להפחתה משמעותית במשקל בתקופה שלאחר הניתוח. הרעב מופחת ויש ירידה בכמויות המזון הנאכלות, במיוחד באלה של מזון מוצק, אך בטווח הארוך כמויות המזון עולות פי שניים־שלושה בהשוואה לתקופה העוקבת לניתוח - והרעב חוזר.

בשלב זה נצפתה אצל חלק מהמטופלים צריכה של “מזון נשנשני", כזה שעובר בקלות ועשיר בקלוריות, כמו חטיפים, פיצוחים, שוקולדים, עוגיות, קרקרים ומשקאות מתוקים), או “אכילה נשנשנית": ארוחות קטנות אך מרובות בכל שעה־שעתיים, כמו גם חזרה לתפריט שקדם לניתוח: מזון מהיר, אוכל עתיר שומן, סוכר ופחמימות. אלו הסיבות לעלייה במשקל על אף הניתוחים.

דרך ארוכה

לצערנו, קיצורי דרך לרוב אינם תחליף לדרך הארוכה. לאפליקציית WAZE אין אפשרות למנוע את פקקי הבוקר, פייסבוק לא הופכת אותנו למפורסמים בן לילה וארוחות TAKE AWAY אינן יכולות להיות על בסיס יומיומי ולכן אינן פוטרות אותנו מהצורך לבשל.

כך גם קיצורי קיבה. מאחר שמדובר בהתערבות כירורגית, לפני ההחלטה על ביצועה יש לשקלל את כלל הסיכונים הנלווים לה בהשוואה לסיכונים הבריאותיים המתפתחים בעקבות השמנת יתר - הן בהיבט הגופני והן בהיבט הנפשי.

על אף היות הניתוח לפרוסקופי, קיים חשש לסיבוכים. עלול להיות דמם או דלף באזור הניתוח, ייתכנו חסימת מעי או זיהומים שונים בחלל הבטן, בדרכי השתן ועוד. זאת בנוסף לסבירות של כ־0.5% למוות. בישראל, לצערנו, אכן נפטרו כמה מנותחים.

גם ההצלחה באחוזי הירידה במשקל בעקבות הניתוח אינה זהה בין מנותחים שונים. בניתוח הטבעת סיכויי ההצלחה עומדים על 50%, בניתוח שרוול סיכויי ההצלחה עומדים על 60%־70%, ובניתוחי מעקף שיעור ההצלחה הוא 80%־90%. באופן כללי, 30%־50% מהמנותחים לא השילו 50% מעודף משקלם או שהעלו חזרה במשקל, כך שסך הירידה היה נמוך מ־50%.

ירידה דרסטית במשקל מלווה בהיווצרות עודפים של עור. העור אינו נשאר מתוח על הגוף כפי שהיה, ועלול להיות רפוי ועם קפלים. כאשר הבעיה חמורה במיוחד, ניתן לבצע ניתוחים קוסמטיים. פעילות גופנית לאורך התהליך יכולה לסייע ולשפר את מראה הגוף ואת הדימוי שלו.

חשוב להבין את מקומו של האוכל בחיינו. עבור רבים מהמנותחים האוכל הוא מקור להנאה, לנחמה, לנתינה ולאהבה. כאשר כמויות האוכל יורדות בצורה ניכרת, יש למצוא תחביבים ותחליפים להתמודדות עם אותן בעיות שהאכילה היוותה עבורן פתרון, אחרת המנותחים עלולים לחוות ירידה גדולה במצב הרוח, עד כדי דיכאון.

לפני הניתוח מומלץ לבצע הערכה מקיפה עם דיאטנית בריאטרית לבדיקת התאמה ומוכנות אליו. ההכנה כוללת תיאום ציפיות, הבנה במה הניתוח עוזר ובמה לא, ובהתאם לכך תחילת שינוי התנהגותי וחשיבתי. להכנה נכונה יש השפעה ניכרת על ההתמודדות עם הקשיים (אכילה, עצירות, כאבים, הקאות) שהניתוח מציב, במיוחד בחודשים הראשונים. הניתוח אינו קסם, הוא כלי עזר בתהליך הירידה במשקל. הוא אינו יכול לבוא בפני עצמו אלא הוא אמור להיות חלק מתהליך של שינוי חשיבה והרגלים.

לאחר שאמרנו כל זאת, חשוב לזכור שהניתוח הבריאטרי אינו האופציה היחידה. על כך יעיד נעם, חבר קרוב. לפני כשנה הוא הגיע לביקור שגרתי אצל רופא המשפחה, שהמליץ לו לעבור ניתוח בריאטרי. הוא לא אהב את הרעיון ואף קצת חשש מפניו. במשך תקופה חקר את הנושא, בדק את הנתונים, קרא סיפורי הצלחה (וכישלון), שוחח עם מנותחים, ובסופו של דבר בחר בדרך הקשה - דיאטה, חינוך ובשינוי הרגלי התזונה שלו.

בימים אלה הוא סוגר שנה מאז שקיבל את ההחלטה, עם 28 ק"ג פחות ממשקלו המקורי. הוא עדיין לא הגיע ליעד המשקל שקבע לעצמו עם הדיאטנית, אבל הוא קרוב אליו מאוד. 

כך נשפר את סיכויי ההצלחה של ניתוח בריאטרי

> שינוי סגנון האכילה המקורי. לאכלנים של כמויות גדולות סיכוי גבוה יותר להצליח מאשר ל"אכלני נשנושים" או ל"אכלנים נשנשניים".

> ביצוע פעילות גופנית.

> שינוי הרגלי אכילה. להקפיד לקיים ארוחות מסודרות ועל תפריט מאוזן.

> הקפדה על היחס בין צריכה של מזון מוצק למזון נוזלי ורך. מזון מוצק קשה יותר לאכילה, אך גם בכמויות קטנות הוא משביע יותר ממזון נוזלי ורך.

> טיפול בבעיות המקוריות שהביאו להשמנה. מעקב של צוות רב־מקצועי, הכולל דיאטנית ופסיכולוג מתחום הניתוחים הבריאטריים.

סייעה בכתיבה: ענבר ויטנברג, דיאטנית קלינית (M.sc) המלווה מנותחים בריאטריים

נאוה רוזנפלד ושלומית דיליאון, אבוקדו'ס - קידום בריאות office@avocados.co.il