איך אפשר לברר מה המצב החברתי של הבת שלי בגן הילדים? היא בת 3.5, ובדרך כלל כששואלים אותה היא תמיד עונה שהיה כיף, ואני לא יודעת איך באמת לחפור כדי לדעת יותר לעומק מה קורה שם. איך אני יכולה להוציא ממנה מידע?



"כאשר שואלים ילד באופן ישיר איך היה היום בגן, הוא בדרך כלל יענה שהיה כיף. גם אם תשאלי את הילד מה הוא אכל לארוחת צהריים, הוא לרוב בכלל לא יזכור, כי זה לא בראש שלו. אי אפשר לצפות שהוא יזכור חוויות שהיו לו בשעה 11 בצהריים כששואלים אותו על כך בחמש אחר הצהריים. לרוב הילדים מבינים מהר מאוד שמדובר בסוג של חקירה כשאנו שואלים אותם שאלות, ולא בא להם לענות לנו כי זה לא בראש שלהם, אבל כשמשהו יושב לילד על הלב והתקשורת בבית היא טובה, הוא לרוב יספר על כך לבד. אם הילדה שלך באה ומספרת לך דברים לא נעימים שעברו עליה בגן, זה מובן מאליו, כי את זה היא זוכרת יותר, כי מדובר בחוויה הרבה יותר עוצמתית מסתם חוויה כיפית שהייתה לה בשגרת היומיום בגן. ילדים זוכרים דבר שהוא עוצמתי, שגרם להם טלטלה רגשית. אם את רוצה לדעת מה באמת קורה בגן ואת רוצה שהילדה תספר לך על דברים שקורים בגן, אז קודם כל זה צריך לבוא מהבית. כלומר, המנהג שבו מספרים על חוויות יומיומיות צריך להיות קיים ונהוג אצלך בבית. כדי שהילד ישתף אותי, גם אני צריכה להתחיל לשתף אותו. זה בדיוק כמו ללמוד שפה נוספת. אם את רוצה שהילדה תדבר בשפה האנגלית, את צריכה לדבר איתה בבית באנגלית. תתחילי לספר לילדה מה קרה לך בעבודה ומה קרה לך כשחלמת בלילה ואיך התעוררת בבוקר וכדומה. כלומר, ספרי לה על חוויות ועל רגשות שאת חשה ותספרי לה זאת בלי לצפות לכלום בחזרה. כך הנושא של סיפור חוויות ושל תיאור רגשות הופך להיות חלק מהתקשורת בבית, ואחרי מספר חודשים, בלי שאני אבקש, יש סיכוי שהילדה תתחיל לספר לי דברים בעצמה. מהצד השני זה אומר שצריך להפסיק לתחקר את הילדים. בכלל, אני פונה לכל ההורים בנושא הזה - תפסיקו לתחקר את הילדים. תשאלו אותם שאלות אחרות, כמו מה יצרת היום? מה בנית היום? איזה סיפור סיפרו היום בגן? שאלו שאלות מכוונות ספציפיות ולא שאלות כלליות כמו 'איך היה לך היום?' או 'מה עשית היום?'. הם לא זוכרים וזה לא מעניין אותם. אם מאוד רוצים לדעת מה קורה בגן, אבל הילדים לא מדברים בכלל, אפשר לנקוט את שיטת המשחקים. למשל, את יכולה לשחק עמה בבובות ולהציע לה שתשחקו בגן ילדים. את לוקחת בובות ונוקבת בשמות של החברים שלה בגן, והיא יכולה לשחק בתפקיד הגננת – מדובר במשחק תפקידים ולך אסור להתערב בו, את למעשה נותנת לה לביים את המשחק בלי להכניס לה מילים לפה. כך היא בעצמם משחקת את החיים שלה בגן ומראה לך מצבים שהיא חווה שם ביומיום, וכך את תוכלי לקבל מידע חיוני. בנושא משחקי תפקידים כדאי שתעמיקי קצת קודם לכן, ותקראי מאמרים מכוונים בנושא".



בני בן ה־9 לא אוהב ללכת לבית הספר. אתמול הוא ברח באמצע הלימודים לסבתו. מה עושים?

"אין ספק שאת צודקת בבהלה שלך. איך יכול להיות שילד מצליח לברוח מבית הספר? מה קורה שם? איפה השמירה? מה זה הדבר הזה? את חייבת לפנות ולדבר עם צוות בית הספר, אפילו אם הילד לא בסדר בבריחתו, זאת עדיין אחריותם המלאה לדאוג שהילד לא יצא מתחום בית הספר. שנית, אם לילד רע בבית הספר, אולי צריך לעשות בדיקת עומק. צריך להבין מה קורה לילד, אולי צריך להעביר אותו לבית ספר אחר, אולי יש לו הפרעת קשב, אולי המורה הספציפית שלו לא טובה בשבילו, אולי הוא עקשן, אולי הוא פרא אדם, צריך לבחון את העניין לעומק. הוא בסך הכל בכיתה ד', רק בן 9, ויש לו עוד כמה שנים טובות בבית הספר. לכן צריך לייצר פה סוג של מעורבות ולטפל בבעיה. צריך להבין מה הסיבות לכך שלא טוב לילד בבית הספר, להבין מה קורה שם וליצור שינוי בחייו. לפעמים אם מעבירים את הילד לבית ספר אחר, מדובר ממש בהצלת חיים. אומנם לא תמיד זה הפתרון, אבל זה חומר למחשבה, כי משנה מקום משנה מזל. לכן, קודם כל את צריכה להבהיר לצוות בית הספר שאת כועסת מאוד על כך שהילד הצליח לברוח מהמתחם, כי זה ממש מפחיד שהוא הסתובב כך לבד ברחובות, בין הכבישים. ודבר שני – לטפל בזה לעומק ולבדוק למה רע לו שם כל כך". 



ערכה: הדס בארי


מתוך שידורי 103FM רדיו ללא הפסקה. תוכניתה של מיכל דליות משודרת ביום שישי ב-10:00.