אני ובעלי נשואים כבר עשר שנים, יש לנו שני ילדים קטנים, ומזה כעשר שנים אנחנו גרים בשכירות באזור המרכז ויש לנו אפשרות לעבור לגור בדירה בירושלים ללא תשלום שכירות, כי מדובר בדירה ששייכת לאבא שלי. הבעיה היא שאם נעבור לירושלים, נצטרך לעזוב את מקומות העבודה שלנו ולהעביר את כל החיים שלנו לעיר אחרת, ובעלי עובד באזור הצפון, ולכן הוא קצת יותר חושש מהמעבר בגלל נושא הפרנסה.

אנחנו חייבים לקבל החלטה מהירה כדי שנספיק לרשום את הילדים למסגרות החינוך, אבל אנחנו לא מצליחים לגבש החלטה. לי אין בעיה, אני בכיף אעבור לירושלים, כי כך אהיה קרובה למשפחה שלי, תהיה לי עזרה עם הילדים, והכי חשוב, לא נצטרך לשלם שכירות ונוכל לחסוך הרבה כסף. הבעיה שלבעלי קצת יותר קשה לקבל זאת, בגלל מקום העבודה שבו הוא התקדם יפה ונחשב לעובד מאוד מוערך ומסור. רציתי להתייעץ עמך האם המעבר הזה כדאי לנו מבחינה כלכלית כפי שאני חושבת? 

"נשמע שלבעלך קשה מאוד עם ההחלטה הזאת, ולא קצת כפי שאת אומרת. את מורידה מהקושי שלו וצריכה להיזהר. ברגע שאת מקטינה מגודל השינוי ומהמשמעות הרגשית שיש לבעלך, כך הוא יותר יתבצר בחשש שלו מהשינוי. את לא יכולה להקטין את החששות שלו. הוא לא נשמע לי קצת חושש, הוא נשמע לי מבוהל עד מבועת מהרעיון הזה. התשובה היא מאוד פשוטה ולא קשורה כלל להיבט הכלכלי – אם השינוי הזה יקרה כאשר אחד מבני הזוג אינו שלם עם עצמו, הסיכויים למפלה משפחתית־זוגית הם מאוד גבוהים.

תחשבי לרגע על מצב שבו בעלך, למרות כל הפחדים שלו, בסוף מתרצה ועושה את המעבר, אבל בלי שהוא שלם עם עצמו, ואז פתאום הוא מחפש עבודה אחרת אבל לא מוצא, מה יקרה? הוא הרי ייכנס לחוסר ביטחון שלאחריו הוא יהפוך להיות ממורמר מהמצב, ואז - הופ, במהירות תמצאו את עצמכם בתוך משבר משפחתי. לכן, צריך מאוד להיזהר. כלומר, אם אתם מחליטים לעבור דירה, בעלך חייב לעשות את הצעד הזה מתוך בחירה נקייה שלו עם עצמו ומתוך החלטה וראייה שהוא סומך על עצמו שהוא יסתדר. לגבי שאלתך על כדאיות כלכלית, אני חוזר ואומר שבמצב הנוכחי זה כלל לא משנה, כי את צריכה לשאול את עצמך אם את מבינה את הנזק העצום שזה יכול לגרום לזוגיות שלכם.

הרי אם זה היה הפוך, מצב שבו בעלך רוצה לעבור אבל את לא, הייתי אומר לך את אותו הדבר. מדובר בשינוי רדיקלי במהות חייכם - כי מה יקרה אם הוא לא יסתדר בירושלים? הוא יהיה ממורמר מאוד. אני מבין שקשה לך לוותר על שכירות דירה בחינם, אז יש כמה פתרונות לכך. למה שלא תשכירו את הדירה שאביך נותן לכם לדייר אחר ואת שכר הדירה תשימו בצד, לטובת רכישת דירה לעתיד? בנוסף, אם את מתעקשת לעבור, אפשר שבחודשים הקרובים בעלך יתחיל לגשש ולחפש אחר עבודה מסודרת באזור ירושלים, כדי שלא תעברו סתם, בלי שיש לו משהו מוצק ביד. כך ניתן להוריד את מפלס הפחד שלו ולתכנן באופן מסודר ומובנה את המעבר, כאשר במקביל משכירים בינתיים את הדירה של אביך לדייר משנה. כך אתם יוצאים מרווחים מכל הצדדים".
הסתבכתי עם השוק האפור. אני בן 65 ועובד בשתי עבודות, מרוויח בממוצע 7,000 שקלים, והחובות שלי עומדים על 90 אלף שקל. בכל חודש אני אמור להעביר 10 אלף שקל שזה רק סכום הריבית של החוב, ועוד 3,000 שקלים, וכך יוצא שמהמשכורת שלי לא נשאר לי כלום.

אני נמצא לבד בסיטואציה בלתי אפשרית, היות שאין לי עזרה, ואני ממש מתקשה לשרוד כך. בעוד כשנה וחצי אני יוצא לפנסיה ואמור לקבל פיצויים של 120 אלף שקל, אבל בעל החוב לא מוכן לחכות. אולי תוכל למצוא איזה פתרון בשבילי?

"הפתרון היחיד חייב להיות האופן שבו אתה משתמש בכספים העתידיים שאמורים לעבור אליך. אתה צריך ללכת לאדם שלו אתה חייב את הכסף ולומר לו – 'תקשיב, אני לא אצליח להגיע לפנסיה ככה, בוא תראה, יש לי 120 אלף שקל שאני מקבל בעוד שנה וחצי, ואז אוכל לשלם לך'. עם כל הכבוד, לא רוצחים בשביל 90 אלף שקל!

אם הוא לא מסכים להצעה שלך, שימשיך לאיים עליך כמה שהוא רוצה. אין דרך אחרת מלבד להגיע אל בעל החוב שלך, ולעשות עמו התחייבות בלתי חוזרת שברגע שאתה מקבל את הפיצויים שלך, הם מועברים אליו במיידית לסיום החוב. אם בעל החוב לא מסכים, תגיד לו שירצח אותך, יאללה. כפי שאמרתי, עוד לא נולד האדם שירצח בגלל 90 אלף שקלים". 

ערכה: הדס בארי 

מתוך תוכניתו של אלון גל, בכל יום שישי ב־08:00 ב"רדיו ללא הפסקה"