בעלי מעשן חשיש מספר פעמים ביום, וחשוב לציין שהוא עובד והדבר לא פוגע בתפקוד היומיומי שלו. הדבר פוגע במערכת היחסים שלנו כי הוא סובל ממצבי רוח משתנים וקיצוניים, וזה די מפחיד. אני מרגישה שאני חיה עם שני אנשים שונים, בבוקר כשהוא קם הוא מאוד עצבני ועוקצני, צועק עלי, מעליב ואף משפיל אותי, אך מיד לאחר הג'וינט הראשון של הבוקר, אפשר לראות את השינוי. פתאום עומד מולי מישהו רגוע, נחמד, סבלני ונורמלי. מצד אחד אני סולדת מכל עישון הסמים ומעירה לו על כך, אך מצד אחר, אם הוא לא מעשן יש לי בבית מפלצת ולא בעל. אני לא ממש יודעת מה לעשות ומרגישה שאני חיה עם מישהו שהוא לא בריא בנפשו. מה עלי לעשות?
"מדובר בשאלה שעולה מדי פעם במצבים שונים שבהם בני המשפחה באים אלי ומספרים שמאז שבן המשפחה מעשן סמים, הוא לא אותו אדם. לצערי זאת האמת, כי ברגע שאיזשהו חומר פסיכו־אקטיבי נכנס לתוך המערכת של האדם, האדם שמולנו משתנה. אותו אדם צורך חומר שהוא משנה מציאות עבורו, והוא גם מתחיל לשנות את המציאות עבור הסביבה שלו. כך לדוגמה אדם שיכור לעתים הופך להיות אלים ומרביץ. אחר כך, כשהוא לא שותה, הוא מתנצל, אבל זה לא כל כך עוזר לאותם קרובי משפחה שנפגעו. כנ"ל לגבי אנשים שצורכים סמים מכל הסוגים, חלקם הופכים להיות מאוד מכונסים וחלקם לא מתפקדים ולא הולכים לעבודה".
"את מתארת פה אדם שלכאורה מתפקד בחיי היומיום, אבל משתנה ומתנהג לא כפי שהוא אמור להתנהג. את מתארת מצב שבו יש לך בבית את ד"ר ג'ייקל ומיסטר הייד, כלומר את מתמודדת עם שתי דמויות שונות לחלוטין. הדמות שאת פוגשת בבוקר, לפני עישון הג'וינט, היא דמות שנמצאת במצב של מחסור בחומר כימי שאליו הגוף התמכר. אני משתמש במילה 'מכור', כי בעלך מתעורר עם תסמינים של גמילה, חוסר שקט ועצבים. הדמות השנייה מופיעה לאחר עישון החשיש, והיא דמות מסוממת של בעלך שהופך להיות שלו ורגוע".
"שתי הדמויות הללו הן טיפוסים שמסמלים את הקיצון ולא את האמצע. כי האמצע הוא אותו אדם נורמלי שלא צורך חומרים פסיכו־אקטיביים, אדם שמתפקד ביומיום והולך לעבודה והוא בעל ואיש משפחה. עלייך לנסות ליזום עם בעלך שיחה על הנושא, אין טעם לנסות לדבר איתו כשהוא צועק וצורח, ואם תדברי איתו לאחר שהוא מעשן סמים, ייתכן שהוא לא יזכור את הדברים. אני מציע שתתחילי לטפטף את המסר שלך בכל יום, ועם הזמן יכול להיות שהוא יקלוט ויבין".
אני בת 40 ומעשנת שתי קופסאות סיגריות ביום במשך יותר מ־20 שנה. אני נמצאת כעת בחודש התשיעי של ההריון. בתחילת ההריון ניסיתי להפסיק לבד, אבל לא הצלחתי להתמודד עם הגמילה, והצלחתי רק להפחית את הכמות לחפיסה אחת ביום. האם כדאי לי להפסיק לגמרי עם העישון בחודש התשיעי או שעדיף לחכות לאחר הלידה?
"היה מומלץ להפסיק עוד אתמול או שלשום ולפני תשעה חודשים. החומרים הכימיים שנמצאים בסיגריות מגיעים אל העובר. כמו שאומרים לנשים בהריון לא לצרוך אלכוהול ולא לאכול סושי מתוך הבנה שיש חומרים מסוימים שבזמן ההריון יכולים לגרום לנזק, כך גם לגבי עישון. אני מאוד מקווה שהכל תקין אצלך ואצל העובר שבבטנך, אבל חשבי על כך שתינוק שצרך ניקוטין במשך תשעה חודשים, למעשה ייוולד כתינוק מעשן. אותם החומרים שהגוף למד לצרוך במהלך ההריון נמצאים גם בעובר. הם עוברים דרך הגוף שלך אליו, בדיוק כמו שתינוקות של נרקומניות נולדים עם תסמיני גמילה קשים. במקרה הזה הנזק שסיגריה עושה הוא אולי פחות מסמים קשים, אך עדיין קיים נזק מצטבר, ולכן את חייבת להפסיק, ויפה שעה אחת קודם".
"אני יודע שהדברים שאני אומר עכשיו הם מפחידים, אבל לצערי זאת האמת. במילים אחרות, הגמילה שאת תעברי עכשיו היא חשובה לא רק עבורך, אלא גם עבור תינוקך, כי גם בתקופת ההנקה כדאי שתימנעי מלהעביר לו חומרים כימיים לא בריאים. גוף האם מהווה את האקולוגיה הטובה ביותר עבור הדור הבא וגם מספק את המזון הטוב ביותר בחודשים הראשונים להיוולדו. אותם החומרים שבעצם מועברים מהאם לתינוק שומרים על התינוק בצורה הטובה ביותר. מסיבה זו את חייבת לשמור מרחק מעישון סיגריות כדי שתינוקך יקבל רק את החומרים המזינים אותו באופן הבריא ביותר".