"כדור הארץ השתגע" הוא משפט החוזר על עצמו יותר ויותר בשנים האחרונות בהקשר למזג האוויר. עוצמות גשמים שלא הכרנו גורמות להצפות ולנזקים כבדים; ימים חמים, שלא לומר שרביים, באמצע פברואר. תופעות קיצוניות אלו מפתיעות אותנו בכל פעם עם שיא חדש. חוקרים בארץ ובעולם, העוסקים במדעי האקלים ובתחום הקיימות, אינם מופתעים כלל. הם דווקא צופים שהתנודות במזג האוויר ייעשו תכופות יותר ואף יחריפו בעשורים הקרובים, אם לא יהיה מהפך דרמטי - לא פחות - בגישה שלנו, ובעיקר בזו של מנהיגי העולם, לסביבה.



ד"ר רם פישמן, חוקר בחוג למדיניות ציבורית בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב, עוסק בקשרי הגומלין בין החברה והכלכלה האנושית לבין מערכות הסביבה והאקלים. על ידי איסוף וניתוח נתונים מטאורולוגיים וכלכליים, פישמן ועמיתיו מנסים להבין ולכמת את השפעות העלייה בטמפרטורות והשינויים במשטר הגשמים על יבולים חקלאיים, הכנסה והגירה. 
 
שינוי האקלים הוא האתגר הגדול ביותר העומד בפני האנושות", פישמן אומר. “אף על פי שידוע עשרות שנים ששריפת פחם ודלק לייצור אנרגיה משחררת לאטמוספירה גזי חממה שמשנים את האקלים, מעט מאוד נעשה עד לאחרונה. כדור הארץ נמצא באופן טבעי במאזן אנרגטי. כלומר, הקרינה שמגיעה מהשמש מתאזנת עם הקרינה שיוצאת מכדור הארץ. כשהאיזון מופר בגלל גזי חממה שחוסמים ולא מאפשרים לקרינה לצאת מכדור הארץ, נוצר אפקט דומה לזה הנוצר במכונית עם חלונות סגורים ביום שמש".
 

הטמפרטורה בכדור הארץ החלה לעלות מעט אחרי המהפכה התעשייתית, בעקבות השימוש המואץ בשריפת פחם שהגביר את פליטת הפחמן. קצב הפליטות עלה עשרות מונים עם הגידול באוכלוסייה והתיעוש בעולם. הפקת האנרגיה, תוך שימוש בפחם, ובהמשך בנפט ובגז, העלתה ב־40% את כמות הפחמן הדו־חמצני, שהוא גז חממה, באטמוספירה.
 
בתחום המדע קיימת הסכמה גורפת שהצטברות הפחמן באטמוספירה היא הסיבה להתחממות. עד כה העולם כבר התחמם בממוצע בקרוב למעלה אחת, ויש מקומות שבהם שיעור ההתחממות גבוה אף יותר. השנים החמות ביותר מאז שהתחילו המדידות הן 20 השנים האחרונות. הטענה שאנחנו מפונקים יותר, או שהתרגלנו למזגנים ולכן לא זוכרים שהיה חם כל כך, אינה נכונה. וגם אם חלק מהבצורות וגלי החום והסערות ההרסניות שפוקדים את העולם אינם קשורים ישירות להתחממות כדור הארץ, המגמה עקבית, ואירועים כאלה צפויים להיות נפוצים יותר ככל שיהיה פה יותר חם.

פרדוקס החקלאות


חקלאות היא בין הענפים הכלכליים הרגישים ביותר לתוצאות של ההתחממות. הפרדוקס הוא שמבין הגורמים המשפיעים על שינויי האקלים, היא נמצאת בחזית, משום שיש לה התרומה הגדולה ביותר לפליטות גזי חממה: בערך רבע מסך הפליטות, לפי ההערכות האחרונות. 

תורמת לנזק. חקלאות תעשייתית בדרום הארץ. צילום: מירי צחיתורמת לנזק. חקלאות תעשייתית בדרום הארץ. צילום: מירי צחי

 
איך קורה שכרבע או אף יותר מהפליטות מקורו בחקלאות, ענף ירוק שדווקא מצמצם נזקים? מפתיע, אבל הרחבת שטחים חקלאיים כדי להאכיל את העולם הרעב היא אחד הגורמים המרכזיים לכריתת יערות בעולם. כשעץ נכרת, ובמקרים רבים נשרף, הפחמן הרב שטמון בו משתחרר לאטמוספירה ותורם להתחממות. כריתת עצים ובירוא יערות גשם על מנת לפנות קרקעות לגידולים חקלאיים להזנת האדם ובעל החיים, או עבור מרעה בקר וצאן, שכיחות באזורי קו המשווה של דרום אמריקה ומרכזה, אפריקה ואסיה (במיוחד אינדונזיה ומלזיה).

בנוסף, החקלאות המודרנית משתמשת בדשנים כימיים שבתהליכי הפקתם ובשימושם משתחררים גזי חממה רבים ובכך גורמת לשינויים בהרכב הקרקע. תעשיית החי, הבקר והצאן במיוחד, אחראית גם היא לפליטות רבות, שכן פרות וכבשים נוטות להפיק מתאן, גז חממה מזיק. 
 
כיוון שצמחים רגישים לטמפרטורה ולגשם, היבולים בעולם החלו להגיב לשינויי האקלים. מחקרים צופים ירידה דרסטית, עשרות אחוזים, ביבולים במהלך המאה הקרובה ללא מציאת דרכי הסתגלות יעילות. כל זה יקרה במקביל לעלייה גדולה בביקוש למזון: הצפי הוא שעד שנת 2050 אוכלוסיית העולם תגדל מ־7.3 מיליארד בני אדם כיום לכ־10 מיליארד. השאיפה שהאזורים העניים בעולם ישפרו את תזונתם כמו בעולם המערבי היא שאיפה חיובית, אך על מנת לספק את הצרכים של האוכלוסייה הענייה יהיה צורך להכפיל את כמות המזון המופקת בעולם. התחזיות מדאיגות וצופות פגיעה של עשרות אחוזים ביבולי הדגנים, שהם מרכיב משמעותי בתזונת האדם. 

האיזון הקדוש


הגישה הראשונה להתמודדות עם התחממות כדור הארץ מציעה לטפל בשורש הבעיה - לשאוף להחזיר את האיזון שהיה קיים. כך נפחית בצורה משמעותית את מקורות האנרגיה הפחמניים שגורמים לאפקט החממה, ובמקביל מזהמים ופוגעים ישירות בבריאות שלנו (זיהום אוויר, כידוע, מעלה את התחלואה והתמותה). ניתן להמיר את מקורות האנרגיה הקיימים באחרים, כמו שמש ורוח. הידע הטכנולוגי קיים כבר היום.
 
המחסום ליישום בשטח הוא ציבורי ופוליטי. מנהיגים וראשי מדינות נדרשים למנהיגות ולאומץ כדי למקם את הנושא גבוה בסדר העדיפויות ולפעול בהתאם בניתוב המשאבים הכספיים והאחרים הנדרשים. העלות של הטכנולוגיות האלו יורדת כל הזמן, ובמקביל הן מתייעלות ומשתכללות, כך שעם הזמן גם כלכלית הפתרון הזה משתלם. 

הדור הצעיר יצטרך לדרוש יותר מהמנהיגים שלו, וועידת האקלים בפריז. צילום: רויטרסהדור הצעיר יצטרך לדרוש יותר מהמנהיגים שלו, וועידת האקלים בפריז. צילום: רויטרס


הגישה השנייה היא להסתגל לסביבה החדשה: להגן פיזית על הערים מפני גובה פני המים שעולה, להשתמש פחות במזגנים ולנסות לסגל את החקלאות לתנאים המשתנים. עם זאת, אלה פתרונות חלקיים ובעצם סוג של הימור, כי אנחנו לא יודעים כמה נצליח להסתגל, ומה יהיו העלויות הכספיות, הבריאותיות והאחרות לאורך זמן.

האתגר העומד בפני האנושות אינו פשוט, וללא שינוי בגישה העתיד לא נראה ורוד. עם זאת, ד"ר פישמן נותר אופטימי, ומדגיש שנוכל לראות את האור בקצה המנהרה, אם נדע לפעול נכון בשני ערוצים: מניעה והסתגלות. אבל כדי שזה יקרה, הדורות הצעירים צריכים להתעורר ולדרוש מההנהגה הפוליטית לעשות צעדים אמיתיים כדי להגן על עתידם.

“מבחינת מניעה, יש התקדמות פוליטית בהסכם פריז האחרון, ויש לקוות שיתורגם גם מעשית לצמצום פליטות וכריתת יערות גשם", אומר פישמן. “הרעיון העומד בבסיס התוכנית הוא כי מדינות עשירות יעבירו תשלומים למדינות עניות, שבהן נמצאים יערות הגשם (ברזיל, מקסיקו, אינדונזיה, קונגו) כדי שיפצו את החקלאים שלהן על אובדן ההכנסה שייגרם מהפסקת בירוא היערות. בהסכם פריז הייתה התקדמות משמעותית בקביעת המסגרת הבינלאומית שתאפשר למנגנון הזה לעבוד, ובנכונות של מדינות עשירות, במיוחד מאירופה, ועניות כאחד להשתתף בה. 

“במקביל חשוב לקדם מניעה של זיהום על ידי צמצום הפליטות מחקלאות: שימוש יעיל יותר בדשנים כימיים; תשומות עתירות אנרגיה וחנקן; שימוש מושכל במים על מנת לצמצם את כמות האנרגיה הנדרשת לשאוב מים; שיטות חכמות יותר לעיבוד הקרקע. זהו אתגר גדול, במיוחד במדינות מתפתחות, שם החקלאים הם ברובם עניים ומשתמשים בשיטות גידול חצי מסורתיות. הרבה מהמחקר שלנו בחוג למדיניות ציבורית, יחד עם מרכז מנה לביטחון תזונתי, הוא למצוא דרכים שיעזרו לחלקאים כאלה לאמץ טכנולוגיות חקלאיות מתקדמות יותר, במיוחד טכנולוגיות ישראליות". 
 
ד"ר פישמן מוסיף כי “בחירה תזונתית יכולה אף היא לצמצם את הנזק. צריכה של בשר היא בעלת דרישות אנרגטיות גבוהות יותר ממזון מעולם הצומח וגורמת לפליטה גבוהה יותר של פחמן דו־חמצני. מזון שמקורו בבשר וערכו 200 קלוריות תורם יותר להתחממות כדור הארץ בהשוואה למזון בעל ערך קלורי זהה שמקורו בדגנים". 
 
במקביל למניעת התחממות נוספת, יש להסתגל להתחממות שכבר אינה נמנעת. ופה למחקר ופיתוח תפקיד משמעותי: שיטות גידול חדשות, השבחת זנים שיהיו יותר עמידים לבצורות ולגלי חום. 

הפתרון הישראלי


ישראל תלויה בשוק הבינלאומי. כמעט כל הדגנים הנצרכים בארץ מיובאים. אנחנו חשופים לבעיה. אבל החקלאות בישראל מתמודדת עשרות שנים בתנאים קשים של טמפרטורה גבוהה ומחסור במים. ישראל מאוד ייחודית בנוף הזה. במידה מסוימת מה שחקלאות העולם עוברת היום, החלוצים שבנו את הארץ עברו במאה האחרונה. בזכות זאת, הידע בארץ בתחום הוא עצום.
 
מייבאים את רוב הדגנים שאנחנו צורכים. צילום: מרק ישראל סלםמייבאים את רוב הדגנים שאנחנו צורכים. צילום: מרק ישראל סלם

 
ד״ר פישמן מספר שבכל נסיעה שלו להודו או לאפריקה כל חקלאי שנפגש איתו הכיר את היכולת החקלאית הישראלית. ישראל יכולה למנף את שינויי האקלים העולמיים להפצת יכולותיה. יש לה הידע, הכלים, ולא פחות חשוב - המיתוג הנדרש. המצוינות של החקלאות הישראלית זוכה כבר שנים להכרה בינלאומית.