אני בן 21 ויש לי בעיה חמורה, אני מכור למתוק, לקולה ולעישון סיגריות. אני מעשן קרוב לשלוש קופסאות ביום, שותה כשני ליטרים של קולה ביום ובנוסף מכור לשוקולד. ניסיתי להפסיק כמה פעמים ולא הצלחתי. הגעתי למצב שאני מעשן סיגריה וחושב מיד על הסיגריה הבאה. אני לא מצליח להוריד את המינון ומאוד זקוק לעזרתך, מה עלי לעשות? 

"להוריד את המינון לא ממש יעזור במקרה שלך, כי הבעיה שלרצפטור במוח שמזהה את הניקוטין יש שני מצבים, או שהוא פעיל או שהוא רדום, אין מצבי ביניים וגם לא ניתן למחוק אותו. זה כמו להדליק את המנורה או לכבות את המנורה, כלומר, גם אם תעשן פחות עדיין האזור הזה נשאר דלוק ורוצה עוד ועוד. אני עושה לרגע הפרדה בין ההתמכרות לסוכר לבין ההתמכרות לסיגריות, כי שניהם לא בריאים ומזיקים מאוד לגוף. כאשר אתה מעמיס על העישון גם התמכרות לשוקולד ושתייה מרובה של קולה, כל זה יחד מהווה מטען חבלה מיותר בתוך הגוף. אם קיבלת החלטה אמיתית שאתה רוצה להפסיק לעשן ואתה מרגיש שהגיע הזמן לעשות את השינוי, אתה צריך לבוא לגמילה רק בתנאי שאתה רוצה את זה יותר ממני. אני צריך לראות אם אתה רציני ומחויב לתהליך. בהמשך, אם אכן תצליח להיגמל מהעישון, נוכל גם לדבר על השלב הבא של גמילה מסוכר".

אהוד שלום, נגמלתי מסיגריות לפני כשנה וחצי, אבל אני עדיין משתגע מהזמן הריק שחוסר העישון הותיר לי. מה עושים?
"מה אומר ומה אגיד, אם היה לי עוד זמן פנוי למלא, הייתי יודע בדיוק מה לעשות איתו. אני חושב שבמקרה שלך כנראה התחלת לעשן מתוך שיעמום והסיגריות נתנו לך סוג של מענה שהפיג את השיעמום, ועם הזמן גם הפך להתמכרות. בנוסף, עם הזמן, רכשת גם את ההרגל של החזקת הסיגריה שממנו קשה להתנתק, שלא לדבר על כך שהיום הנטייה היא לעשן סיגריות מגולגלות ואז אנשים נהנים מגלגול הטבק עצמו כתעסוקה שמעבירה להם את הזמן. אני חוזר ואומר שלו היה לי זמן פנוי, הייתי יודע בדיוק מה לעשות איתו. כל מה שאוכל להציע לך הוא למצוא תחליף כלשהו, אולי תתחיל לקרוא ספר, אולי תצא לטיול, אולי תתנדב לעזור לאנשים במצוקה ולתת מעצמך לאחרים, הרי יש אינסוף דברים שאפשר לעשות בזמנך הפנוי".
אני סובלת מאכילה כפייתית, בעיקר של מתוקים. אני יכולה לקבל התקף בולמוס ולאכול שתי חפיסות שוקולד בבת אחת. לעתים זה מלווה בתחושה לא טובה שגורמת לי לרצות להקיא ואז בלית ברירה אני בסופו של דבר מקיאה. האם זה אומר שאני בולמית וסובלת מהפרעת אכילה?
"התשובה היא חיובית, את סובלת מהפרעות אכילה. כאשר אוכלים סוכר בכמויות גדולות, הגוף זועק וצועק 'הצילו'. מדובר ברעל שנכנס בכמויות לתוך הגוף ולכן באופן טבעי הגוף רוצה להיפטר ממנו. כאשר אוכלים שוקולד בכמות שאת מתארת, התקף אכילה כזה לרוב נובע ממצב רגשי. כשמרגישים רע, התחושה היא שלכאורה ניתן לפתור את המצוקה הרגשית על ידי מזון. ואם מדובר במאכלים מתוקים, על אחת כמה וכמה. כך נוצר מעין מעגל קסמים שלילי שבו אנו אוכלים ואוכלים עד שאנו מגיעים למצב פיזי ונפשי של גועל עצום שבו לא ניתן להכיל יותר, פיזית ונפשית".

"במצב זה לא נותר לנו אלא להקיא החוצה, תרתי משמע, את כל הרעל והזבל שהכנסנו פנימה. ההקאה, שאמורה להקל עלינו, למעשה רק גורמת להחמרת המצב הנפשי ולדכדוך עמוק, והדרך היחידה לצאת מכך היא על ידי אכילה נוספת של מזון מנחם והקאתו שוב וחוזר חלילה. כאשר המעגל ההרסני הזה הופך להיות חלק בלתי נפרד משגרת היומיום, אין ברירה אלא להודות בבעיה ולפנות לעזרה מקצועית. במקרים כאלה אני לרוב ממליץ על טיפול פסיכולוגי שיכול לעזור לאנשים לצאת מהתהום שאליה הם הידרדרו".

"הדבר נכון גם במצבי אנורקסיה, כאשר אדם מרגיש שהוא שמן ומחליט להפסיק לאכול. גם כאן מדובר בהפרעת אכילה שהטיפול בה הוא על ידי עזרה מקצועית. אתן לך טיפ קטן – כדי להימנע מהתמכרות לשוקולד כאוכל מתוק ומנחם, תוכלי לנסות להכין בעצמך שוקולד ביתי ללא סוכר. ערבבי טחינה יחד עם סילאן או דבש, הוסיפי קצת אבקת קקאו ותקבלי שוקולד ביתי ובריא שניתן לאכול ממנו בלי לקבל הרעלת מתוק. כך גם לא תרגישי צורך לאכול ממנו בכמויות גדולות. נסי את זה בבית ותראי איך תרגישי הרבה יותר טוב".