יש לי שני ילדים בני 12 ו־14 ואני רוצה לחנך אותם כך שלא יגדלו ויתחילו לעשן, כי שמעתי שבני הנוער נחשפים היום בגיל מאוד צעיר לסיגריות ולאלכוהול. איך אוכל לשכנע אותם שמדובר בדבר שעלול להזיק להם מאוד?
"על מנת להעביר מסר חיובי לילדים צריך להקנות להם דוגמה אישית. אם בבית אצלכם לא מעשנים ואם גם בני המשפחה הקרובים והרחוקים לא מעשנים, הם מקבלים דוגמה אישית טובה מהסביבה. לפעמים צריך לגרום לילדים 'שוק טריטמנט', כלומר, ליצור אצלם פחד וטראומה על ידי הצבת האמת המרה בפניהם. אפשר לקחת אותם למחלקת ריאות בבית חולים ולבקש מהצוות הרפואי סיור קצר והסברתי על מה שעלול לקרות לאנשים שמעשנים. זה אולי נשמע לא טוב, אבל אם מפחידים ילדים כבר בגיל צעיר, הם מקבלים שוק שנשאר עמם לכל החיים. כך, אם ייווצר מצב שבו ילדים אחרים ינסו לפתות אותם להתחיל לעשן סיגריות, לא רק שהם יסרבו, הם גם יסבירו לילדים האחרים למה לא כדאי להם לעשן. לכן, המלצתי היא לתת להם דוגמה אישית ובנוסף גם להעניק להם חינוך הסברתי, לחשוף אותם לכתבות או לסרטים שיגרמו להם לפחד מכל ההשלכות המזיקות שיש לעישון".
בעקבות תאונה שעברתי אני נוטל אוקסיקונטין וחושש שהתמכרתי לכדור, האם ניתן להיגמל מהתרופה הזו?
"אף על פי שקוראים לחומר הזה תרופה נגד כאבים, אוקסיקונטין היא סמים לכל דבר. התרופה הזו ניתנת ברוב המקרים בהמלצת רופא לאנשים שנפצעו ונפגעו וסובלים מכאבים. הבעיה שמדובר בתרופה ממכרת. כל עוד יש כאב ויש צורך, ניתן להשתמש בה, אבל אם אין כל צורך ממשי ובכל זאת ממשיכים לצרוך אותה, מתחילה ההתמכרות. ההתמכרות לאוקסיקונטין מתחילה בקטן, באופן הדרגתי, ועם הזמן מובילה לצורך במינון יותר גבוה שהולך ועולה וברוב המקרים אותם מכורים כבר לא יכולים לקבל מרשם מהרופא, מאחר שאין להם כל צורך בתרופה נגד כאבים והם משתמשים בה רק מתוך הרגל והתמכרות".
"אותם אנשים נאלצים להשיג את התרופה הזאת באמצעים אחרים, בשוק השחור, ולא תמיד יש אוקסיקונטין בנמצא, אז הם לוקחים תרופות אחרות מאותה משפחה, ולמעשה הופכים למכורים לכל דבר שלא יכולים להמשיך לתפקד ביומיום בלי הסם. מגיעים אלי לטיפול אנשים נורמטיבים לחלוטין שהתמכרו לתרופה, שמתקשים להבין איך יכול להיות שהם הגיעו למצבים כאלה, ולצערי מדובר בתופעה רחבת היקף. אנשים לא מבינים שאם אדם לוקח הירואין או מורפיום כתרופה במשך תקופה ממושכת הוא למעשה הופך להיות מכור.
"אותו אדם חושב שהוא לוקח תרופה בהמלצת הרופא ולא מודע לכך שמדובר בסם לכל דבר. אחת הטעויות החמורות של אנשים המתמכרים לתרופה היא הניסיון להיגמל לבד על ידי הפחתת המינון, וזאת הם עושים על ידי חציית הכדורים לחצי. מדובר בבעיה רצינית כי הכדור עצמו מצופה בחומר מסוים שאמור לפרק באופן אטי את התרופה בגוף, כדי שהשפעתה תספיק לכ־12 שעות. לכן, כאשר שוברים את הכדור לחצי, הציפוי כבר לא מגן על החומר בפנים, והאדם מקבל מנת יתר בזמן קצר ורק מתמכר לחומר יותר. לכן, בשום פנים ואופן אין לשבור את הכדור לחצי. הדרך היחידה להיגמל היא על ידי טיפול גמילה בליווי מקצועי, או על ידי הפחתת הכמות באופן הדרגתי, עם נטילת כדור פעם ביומיים ואחר כך רק פעם בשלושה ימים. אסור לשבור את הכדור ובטח שלא לטחון אותו לאבקה, זה הרבה יותר גרוע. לסיכום, תרופה יכולה להיות מזור לכאב, אך עלולה להיות גם צרה צרורה. אנשים שחושבים שמותר להם ליטול את התרופה רק בגלל שהיא בהמלצת רופא צריכים לחשוב פעמיים ולזכור שהתרופה אמורה להגן עליהם רק במקרים קיצוניים של כאבים".
"אותם אנשים נאלצים להשיג את התרופה הזאת באמצעים אחרים, בשוק השחור, ולא תמיד יש אוקסיקונטין בנמצא, אז הם לוקחים תרופות אחרות מאותה משפחה, ולמעשה הופכים למכורים לכל דבר שלא יכולים להמשיך לתפקד ביומיום בלי הסם. מגיעים אלי לטיפול אנשים נורמטיבים לחלוטין שהתמכרו לתרופה, שמתקשים להבין איך יכול להיות שהם הגיעו למצבים כאלה, ולצערי מדובר בתופעה רחבת היקף. אנשים לא מבינים שאם אדם לוקח הירואין או מורפיום כתרופה במשך תקופה ממושכת הוא למעשה הופך להיות מכור.
"אותו אדם חושב שהוא לוקח תרופה בהמלצת הרופא ולא מודע לכך שמדובר בסם לכל דבר. אחת הטעויות החמורות של אנשים המתמכרים לתרופה היא הניסיון להיגמל לבד על ידי הפחתת המינון, וזאת הם עושים על ידי חציית הכדורים לחצי. מדובר בבעיה רצינית כי הכדור עצמו מצופה בחומר מסוים שאמור לפרק באופן אטי את התרופה בגוף, כדי שהשפעתה תספיק לכ־12 שעות. לכן, כאשר שוברים את הכדור לחצי, הציפוי כבר לא מגן על החומר בפנים, והאדם מקבל מנת יתר בזמן קצר ורק מתמכר לחומר יותר. לכן, בשום פנים ואופן אין לשבור את הכדור לחצי. הדרך היחידה להיגמל היא על ידי טיפול גמילה בליווי מקצועי, או על ידי הפחתת הכמות באופן הדרגתי, עם נטילת כדור פעם ביומיים ואחר כך רק פעם בשלושה ימים. אסור לשבור את הכדור ובטח שלא לטחון אותו לאבקה, זה הרבה יותר גרוע. לסיכום, תרופה יכולה להיות מזור לכאב, אך עלולה להיות גם צרה צרורה. אנשים שחושבים שמותר להם ליטול את התרופה רק בגלל שהיא בהמלצת רופא צריכים לחשוב פעמיים ולזכור שהתרופה אמורה להגן עליהם רק במקרים קיצוניים של כאבים".
האם כסיסת ציפורניים היא ביטוי של הפרעה אובססיבית OCD?
"כאשר ילד קטן מתחיל לכסוס ציפורניים לרוב זה נובע ממצב רגשי של מתח, קושי מסוים בכיתה או בבית, ואז צריך להחזיק משהו בפה באופן שנותן תחושה כמו של מציצת אצבע או מוצץ. העניין הוא שהאצבעות תמיד זמינות בשבילנו ולפעמים נוצרים מצבים שבהם יש כבר כסיסת ציפורניים עד זוב דם, עם פצעים וכאבים. כאן כבר מדובר על מצבי התמכרות, כי הכאב גורם להפרשת חומרים מעכבי כאב בגוף, אז אנחנו למעשה מתמכרים לאותו חומר אופיאטי שהמוח מייצר לבד. לכן, לא מדובר פה ב־OCD, אלא יותר בהפרעה שמתחילה בקטן ואז הולכת וצומחת והיא לרוב באה לידי ביטוי יותר בתקופות של מתח ולחץ. בדרך כלל כאשר זה מגיע למצב קיצוני, מומלץ לעבור גמילה לכל דבר, בדיוק כמו גמילה מחומרים כימיים, כי יש פה התמכרות לחומרים כימיים שהגוף מפריש בעצמו, בדומה להתמכרות להימורים ולקניות".