אנחנו בני זוג שכל החיים הולכים עם הזרם. קנינו דירה עם משכנתה, התחייבנו, עברנו לדירה אחרת בשכירות, קנינו בית יותר גדול ושוב התחייבנו. לאחרונה, לאחר שהאזנתי לשיחות שלך, הבנתי שאפשר גם אחרת, לחשוב מחוץ לקופסה ולא להשתעבד למשכנתה ולבנק, וכמו שאתה אומר: לא לשים את כל הכסף הזה בקירות. את הבית הנוכחי קנינו לפני שבע שנים במיליון וחצי שקלים וכיום הוא שווה כ-2.5 מיליון שקלים. המשכנתה היא 770 אלף, וההחזר עומד על כ-6,000 שקל בחודש. השאלה שלי היא מה אנחנו יכולים לעשות עם הנתונים האלו, וכיצד נוכל לפעול בצורה יותר חכמה? אולי בכלל שווה לנו לקנות שתי דירות להשקעה במקום הבית הנוכחי?


"נעשה חשבון ביחד. את החזר המשכנתה של 6,000 שקלים במילא תצטרכו לשלם על שכירות אם תחליטו למכור את הבית שלכם. לכן אני שם את הנתון הזה בצד. כעת מה נשאר? אני מסתכל על המספרים ופשוט נדהם. נשאר לכם סכום של מיליון שקלים וחצי שיכול לעבוד בשבילכם, או שלא תפגשו אותם בחיים. יש פה הבדל מדהים. אתם יכולים לקחת שתי דירות במיליון וחצי שקלים, ואני מדבר על שתי דירות טובות להשקעה שיניבו לכם סכום יפה. כלומר, גם אם תעשו 5% תשואה, זה יוצא כ-70-80 אלף שקל בשנה, ומדובר פה על סכומי עתק. אם תיקחו את הכסף הזה ותשקיעו אותו, כי אתם לא צריכים אותו לשכירות, במילא אתם משלמים את הסכום הזה למשכנתה, אז אנחנו מדברים על הכנסות בגובה של 70-80 אלף שקלים בשנה. זה פשוט סכום עתק.


"אין פה מה לחשוב, פשוט תעשו את זה. אתם יכולים לבחור להשקיע בנדל"ן בארץ או בחו"ל, ואני מציע לכם קודם ללמוד ולהתעניין בשטח, ואז לצאת לדרך. עם קצת הסתכלות ועבודה עצמית, כל המידע הנדרש זמין לכם, תוכלו לערוך חישובים איפה הכי קל להשכיר וכדומה ולקבל החלטות מושכלות. ברמה העקרונית לא מדובר בתורה מסיני, כל אחד יכול ללמוד את התחום, לעשות שיעורי בית ולצאת לדרך במטרה להגיע לעצמאות כלכלית. בהצלחה". 

אני ניצולת שואה בת 88. עליתי לארץ בגיל 20, התחתנתי והבאתי שני ילדים. לפני כמה שנים בעלי נפטר, ובהמשך, לצערי, נפטרה גם בתי הבכורה. נשארתי לבדי עם בתי השנייה. כעת היא נשואה ומתגוררת עם משפחתה בקיבוץ ניצנים, ואילו אני נשארתי לגור בחיפה. יש לי בית מאוד יפה ומסודר, והכל טוב למעט העובדה שאני לבד. לגמרי לבד. בתחילה בתי ניסתה למצוא לי דירה לידה בקיבוץ, אבל המדיניות כעת בקיבוץ היא לתת עדיפות לזוגות צעירים. אחר כך בתי חיפשה בכל הארץ מקום בשבילי בדיור מוגן, ורק בבאר שבע היה מקום פנוי, אבל הוא נועד אך ורק לתושבי העיר. מצאתי מקום בדיור מוגן בחיפה, אבל אני לא רוצה להיות שם לבדי, כי מאוד קשה לי עם הבדידות, בעיקר בשישי-שבת. מה לדעתך אני יכולה לעשות?


"אני לא מבין למה את צריכה להיות דווקא בבית מוגן? אם בתך גרה בניצנים, בטח אפשר למצוא באזור ניצנים דירה להשכיר. כך לפחות תוכלי לגור בסמיכות לקיבוץ שלה. תמיד תוכלי למצוא איזו סטודנטית מהאזור שתוכל לבוא לעזור לך בכל הסידורים לכמה שעות ביום. תוכלי לשכור דירה קטנה וחמודה שמתאימה לכל צרכייך, ובאזור הזה מדובר גם במחירי שכירות נמוכים יחסית. אני יודע בוודאות שיש דירות להשכרה באזור הזה".


"כאמור, תוכלי לעבור לדרום, להיות ליד בתך וכל משפחתך, וזאת גם תהיה גם סוג של הרפתקה מרעננת בגילך. אני בשום אופן לא מבין למה לך לגור לבד בדיור מוגן בחיפה כשיש לך אופציה נחמדה כזאת. אני חושב שבגילך מגיע לך לשמוח וליהנות עם הנכדים והמשפחה שלך, חבל שסתם תתגוררי לבדך הרחק בחיפה. תפני לחברת תיווך כדי למצוא דירה נחמדה באזור ניצנים, פני במקביל לביטוח לאומי לבקש שהעזרה שמגיעה לך תהיה באזור הדרום, ובא לציון גואל".


"חשוב לי להוסיף: לפעמים אנחנו נמצאים בתוך סיטואציה בעייתית ורגשית, ואנו מתקשים למצוא לה פתרון, אף על פי שהפתרון נמצא ממש בהישג ידנו. הסיבה לכך היא שאנו מעורבים בבעיה באופן רגשי ולא יכולים לראות את כל התמונה על כל פרטיה. לכן אדם אחר, שנמצא מחוץ לסיטואציה ואינו מונע משיקולים רגשיים, יכול להעניק לנו ראייה מזווית אחרת. כשאנחנו נמצאים עמוק בתוך הסיטואציה המלחיצה, מרוב לחץ אנחנו מתקשים להבחין במה שכל אדם אובייקטיבי מבחוץ יכול לראות".

עריכת תוכן 103FM: הדס בארי