אני זקוקה לטיפול שיניים מורכב עם שתלים. הייתי במרפאה אצל רופאי שיניים וקיבלתי תכניות טיפול שונות מאוד עם הפרשי מחירים גבוהים עד עשרות אלפי שקלים. אני קצת מבולבלת ומפחדת לקבל החלטה לא נכונה. האם תוכל להמליץ לי מה לעשות?
"השאלה שלך מזכירה לי מקרה שבו מכרה שלי שסבלה מבעיות קשות בשיניים הלכה למרפאה מומלצת, ולאחר הביקור שם היא הגיעה אלי חיוורת ומבוהלת. מסתבר שהיא קיבלה הצעה של עשרות אלפי שקלים, יותר מ-150 אלף שקל על טיפול שיניים הכולל שיקום פה, שתלים, הרמת סינוס, מתיחת סינוס, הרמת חניכיים ועוד. כמובן שמדובר היה בסכום שאין ביכולתה לעמוד בו כלל וכלל. לכן חיפשתי איך לעזור לה.
"לקחתי את כל החומר הרפואי שלה לרופא שיניים שהוא חבר שלי. הוא עבר על כל הפרטים ואמר לי שהכניסו בהצעת המחיר שלה המון דברים מיותרים שאין צורך לעשות ושאפשר להוזיל את המחיר באופן מאוד משמעותי. במקביל גם חיפשתי חומרים באינטרנט ומצאתי בין היתר אתר שמציע ליווי מקצועי בטיפולי שיניים בתשלום מועט.
"המסקנה שלי היא ששווה לקבל חוות דעת נוספת וייעוץ לפני שמתחילים טיפול בעלויות גבוהות. כמו כן, חשוב לדרוש הסברים על כל סעיף בהצעת המחיר, מה מחייב הצורך, מה לא צריך לעשות וכדומה. מדובר בהפרש של סכומים בגובה של עשרות אלפי שקלים. לכן אל תתעצלו. עשו את שיעורי הבית לפני שאתם מתחילים בטיפול ובדקו שלא הגישו לכם הצעת מחיר מנופחת ומוגזמת".
בתי בת ה-36 עברה בדיקות כלליות והתוצאות הראו כי יש בעיה בבלוטת המגן וה-TSH יצא אצלה מאוד גבוה. מה זה אומר? ומה עלינו לעשות?
"אם ה-TSH אצל בתך יצא מאוד גבוה, זה אומר שחסר לה הורמון של בלוטת המגן וצריך לבדוק למה היא בתת-פעילות. ברוב המקרים תת-פעילות של בלוטת המגן גורמת להשמנה וגם לעייפות, ולעתים אף גורמת לבצקות ולנפיחות. כמו כן, תת-פעילות יכולה לגרום לנשירת שיער ולעיכובים במחזור החודשי, ואף לעצירות ולעוד תופעות נלוות.
"תת-פעילות של בלוטת המגן יכולה לנבוע מסיבות שונות. מדובר במחלה אוטואימונית בדרך כלל שמופיעה אצל נשים צעירות כמו בתך, והיא מאוד נפוצה אצל נשים בגילים אלה. במצב כזה צריך להיות במעקב כל הזמן, ואם בדיקת האולטרסאונד של בלוטת המגן יוצאת תקינה, ייתכן שמדובר רק בירידה זמנית בפעילות של בלוטת המגן, ואז רק צריך להמשיך לעקוב. במקרים שבהם מדובר במחלה שנשארת לאורך זמן מקובל לתת טיפול תרופתי עם כדור אחד ביום שמשפר את המצב, על פי המינון שעליו מחליט הרופא".
אמי קיבלה זריקות רבות של אבסטין לתוך העין בכל חודש עקב בצקת ברשתית וירידה בראייה כתוצאה מכך. אחר כך החליפו לה את סוג הזריקות, אך עדיין הטיפול לא מועיל. האם אתה יכול להציע עזרה וטיפול אחר?
"ראשית, אדגיש כי אינני רופא עיניים. קיימות סיבות שונות לבצקת ברשתית העין שפוגעות בראייה והסיבה הכי שכיחה היא סוכרת. כמו כן, ישנה מחלה שנקראת ניוון מקולרי תלוי גיל, AMD, והיא בדרך כלל גם תורשתית ומשפחתית. מדובר במצב שבו בגיל מסוים יש התנוונות של האזור שרואה, ואז נוצרת ירידה בראייה.
"יש מצבים שנוצרות הפרעות בזרימת דם ברשתית העין, ויש מצבים של קוצר ראייה שגם עלולים להוביל לבצקת ברשתית העין. הטיפול המקובל של רופאי העיניים הוא להזריק לתוך העיניים תרופות מסוימות. בארץ קיימות שלוש תרופות. המפורסמת ביותר היא האבסטין, השתיים האחרות הן לוסנטיס ואייליה. בטיפול מנסים את הזריקות השונות, ולרוב הן מצליחות לעזור באופן זמני.
"פרופסור אבינועם אופיר, מומחה בנושא, היה הראשון שהביא לבית החולים שבו עבדתי את מכשיר ה-OCT שבודק את רשתית העין ואת העובי שלה. כיום יש מכשיר OCT חדש שמאפשר לראשונה לקבל גם הדמיה של כלי הדם הקטנים בעין. המכשיר מאפשר להגיע לפעמים לאבחון מוקדם, עוד לפני שנוצרת הבצקת, במצב שבו הטיפול התרופתי של הזריקות יכול לעזור יותר. כיום ניתן למצוא את מכשיר ה-OCT החדש בבתי החולים, ולדעתי השימוש בו יהפוך להיות בקרוב השיטה הנפוצה והמקובלת ביותר לטיפול בבצקת ברשתית העין".
שיחות אלו אינן המלצה רפואית אישית, ויש תמיד להתייעץ ולהיבדק על ידי רופא המשפחה או רופא מומחה.
מתוך תוכניתו של פרופ' רפי קרסו, בכל יום שישי ב-13:00 ב"רדיו ללא הפסקה", עריכת תוכן: הדס בארי.